לימס הדנובה
 | |
| מפת לימס הדנובה. בינתיים רק הקטע המערבי צורף לרשימת המורשת העולמית | |
| מדינה |
 סלובקיה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 2, 3 ו-4 | |
| שטח האתר | 16.7 קמ"ר |
| שטח אזור החיץ | 10.74 קמ"ר |
לימס הדנובה (בגרמנית: Donaulimes) הוא השם שניתן לחלק הגבול הצבאי הרומי לאורך הדנובה בבוואריה שבגרמניה, אוסטריה, סלובקיה, הונגריה, סרביה, רומניה ובולגריה.
ביצורי הגבול כללו מספר רב של מגדלי שמירה, מחנות לגיון ומבצרים. בגלל הגדה הבוצית והמסועפת שלה, היה קשה לפקח על הדנובה. לכן, בניגוד לקו הגבול של הלימס של גרמאניה סופריור-רייטיה, שהשתרע מערבית ללימס הדנובה, לא נבנתה חומת גבול. המחנות הוקמו באמצע המאה הראשונה. מאוחר יותר, תחת טראיאנוס, הוקפו המחנות, שבמקור היו מוקפים רק בחומות אדמה, בחומות אבן.
לאורך הלימס נסללה דרך, שחיברה בין התחנות, המבצרים והמצודות לדלתה של הדנובה, "דרך הדנובה" (בלטינית:Via Istrum). לימס הדנובה הוא מונומנט ארכאולוגי, ומאז 2021 הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]
חלוקה משנית
- הלימס של רייטיה, שבו רק החלקים לאורך הדנובה נחשבים חלק מלימס הדנובה.
- הלימס של נוריקום – אוסטריה
- הלימס של פאנוניה – אוסטריה, סלובקיה, הונגריה וסרביה
- מואסיה – סרביה, בולגריה ורומניה
- לימס דאקיה – רומניה, מהשנה שבה עזבה האימפריה הרומית את דאקיה בתקופת הקיסר אורליאנוס
הלימס של נוריקום-פאנוניה באוסטריה של ימינו
הלימס של פאנוניה בהונגריה של ימינו
הלימס של מואסיה בבולגריה ורומניה של ימינו
היסטוריה חלקית של הלימס באוסטריה ובבולגריה
המבצר העתיק ביותר באוסטריה היה זה של קרנונטום. מבצר עזר במרחק של 14 קילומטרים לכיוון מערב עד שלוגן (שכונה במועצה הייבאך אוב דר דונאו (גר')) באוסטריה עילית. המסלול באותה תקופה היה מקביל בערך לכביש Wiener Straße (B1) של היום מווינה ללינץ.
מכיוון שהדנובה לא תמיד הציעה את ההגנה הדרושה, נבנו ראשי גשרים גם על הגדה הצפונית, כמו בשטילפרייד (Stillfried) או באוברלייזר ברג (Oberleiser Berg), נגד המרקומנים. אלו פונו תחת קומודוס בנו של מרקוס אורליוס ורצועה של שטח מת ברוחב שבעה קילומטרים נקבעה לאורך הדנובה.
הביצורים ההולכים ומתפוררים שופצו רק תחת הקיסר ולנטיניאנוס הראשון (364–375) והותאמו לשיטות הלחימה של אותה תקופה. החומות חוזקו והתעלות חודשו. בנוסף נוספו מגדלים לחומות. בשנת 1960 נמצאו שרידי מגדל שמירה ליד אוברנה (Oberranna, שכונה בשטח המועצה אנגלהרטסצל אן דר דונאו (גר')). אבל ביצורים אלו החזיקו מעמד רק עוד מאה שנים. בשנת 488 פינתה האימפריה הרומית את השטח שכיום הוא שטח אוסטריה.
הביצורים הרומיים בחלק התחתון של הדנובה תוקנו שוב ושוב לאחר מכן, במיוחד תחת קיסרי האימפריה הביזנטית: אנסטסיוס הראשון ויוסטיניאנוס הראשון. הם שימשו בפעם האחרונה במהלך מסעות המלחמה בבלקן של הקיסר מאוריקיוס וגם תחת יורשו פוקאס כבסיס לפעולות צבאיות גדולות יותר, ובחלקם הוצב גם חיל מצב. עד שהפרוטו-בולגרים פלשו למחוז מואסיה אינפריור בשנת 679.
מגדלי הגנה בודדים עדיין נשמרים בבכרנסדורף (Bacharnsdorf) שבאוסטריה תחתית, במאוטרן (Mautern, פאביאניס בתקופה הרומית) ובטרייסמאואר (Traismauer, אוגוסטיאנה בתקופה הרומית). ישנם גם שרידים שמורים בטולן ובצייזלמאואר (Zeiselmauer). ביער קירנברג (Kürnberger Wald) שליד לינץ יש שרידים של חורבות של מגדל שמירה מהתקופה הרומית.
מבצרים באוסטריה
מחנות לגיון באוסטריה היו ב:[2]
| שם המחנה | השם בלטינית | השם כיום | השם כיום במקור |
|---|---|---|---|
| לאוריאקום | Lauriacum | אנס (אנ') | Enns |
| ? | אלבינג | Legionslager Albing | |
| וינדובונה | Vindobona | וינה | Wien |
| קרנונטום | Carnuntum | פטרונל-קרנונטום (גר') | Petronell-Carnuntum |
מבצרים ומוצבים באוסטריה היו ממערב למזרח ב:[2]
| שם המבצר | השם בלטינית | השם כיום | השם כיום במקור |
|---|---|---|---|
| סטנאקום | Stanacum | אוברנה | Oberranna |
| לוביאקום | Ioviacum | שלוגן | Schlögen |
| אד מאורוס | Ad Mauros | אפרדינג (אנ') | Eferding |
| לנטיה | Lentia | לינץ | Linz |
| אד לובנסה | Ad Iuvense | ואלזה (אנ') | Wallsee |
| ארלאפה | Arelape | פוכלרן (אנ') | Pöchlarn |
| נאמרה | Namare | מלק | Melk |
| פאביאניס | Favianis | מאוטרן (אנ') | Mautern |
| ברבריקום | Barbaricum | פלס אם וגרם (אנ') | Fels am Wagram (צפונית לדנובה) |
| אוגוסטיאניס | Augustianis | טרייסמאואר (אנ') | Traismauer |
| אסטוריס | Asturis | צוונטנדורף (אנ') | Zwentendorf an der Donau |
| קומגנה | Comagena | טולן | Tulln |
| קנאביאקה | Cannabiaca | צייזלמאואר (אנ') | Zeiselmauer |
| אריאניס/אסטוריס | Arrianis/Asturis | קלוסטרנבורג (אנ') | Klosterneuburg |
| אלה נובה | Ala Nova | שווכאט (אנ') | Schwechat |
| ? | מיקולוב | Mikulov (עיירה בצ'כיה) | |
| אקווינוקטיום | Aequinoctium | פישאמנד (אנ') | Fischamend |
| ? | הופליין (גר') | Höflein | |
| ? | מבצר קטן שטופּפנראות | Kleinkastell Stopfenreuth |
פאנוניה אינפריור
בשנת 103 לספירה חילק הקיסר טראיאנוס את הפרובינקיה פאנוניה לשני חלקים: פאנוניה סופריור (Pannonia Superior) ופאנוניה אינפריור (Pannonia Inferior) או פאנוניה תחתית. הפרובינקיה פאנוניה אינפריור משתרעת לאורך הצד המזרחי של הדנובה, כיום חלק מהונגריה, סרביה, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. מושבות ועיירות נבנו בכל האזור משני צידי הדנובה, בנוסף למבצרים הרומאים, חיל המצב ובסיסים. כמה מן הבולטים היו (מצפון לדרום מהונגריה, דרך קרואטיה לסרביה):
| שם המבצר | השם בלטינית | השם כיום | השם כיום במקור |
|---|---|---|---|
| קונטרה אקווינקום | Contra Aquincum | פשט | Pest |
| מטריקה | Matrica | סשהלומבאטה (אנ') | Százhalombatta |
| וטוס סלינה | Vetus Salina | אדוני | Adony |
| אינטרקיסה | Intercisa | דונאויווארוש | Dunaújváros |
| לוסוניום | Lussonium | פקש | Paks |
| אליסקה אד לאטוס | Alisca ad latus | אוצני | Őcsény |
| אד סטטואס | Ad Statuas | וארדומב | Várdomb |
| לוגיו/פלורנטיה | Lugio/Florentia | דונאסקצו | Dunaszekcső |
| אלטינום | Altinum | קולקד | Kölked |
| אד מילטארה | Ad Militare | בטינה (קרואטיה) | Batina |
| אד נובאס | Ad Novas | זמיאבץ' | Zmajevac |
| קולוניה אאליה מורסה | Colonia Aelia Mursa | אוסייק | Osijek |
| טאוטובורגיום | Teutoburgium | דאלי | Dalj |
| קוקקיום | Cuccium | אילוק | Ilok |
| קוסום | Cusum | פטרוורדין (סרביה) | Петроварадин |
| בורגנאה | Burgenae | נובי בנקובצ'י | Нови Бановци |
| קולוניה סינגידונום | Colonia Singidunum | בלגרד | Београд |
הדנובה התחתונה
על הדנובה התחתונה, בין בולגריה לרומניה של ימינו, נסללה דרך הדנובה התחתונה (באנגלית: Low Danubian Road), דרך רומית, בגדה הדרומית (בולגריה של ימינו) בתקופת שלטונו של הקיסר טיבריוס במאה ה-1 לספירה.
משני צידי הדנובה נבנו מחנות צבא רומאיים (מבצרים), חיל מצב קטן ומגדלי שמירה. כמו כן נבנו יישובים אזרחיים, בעיקר עבור יוצאי צבא ולגיונרים לשעבר. המבצרים הרומיים הבאים היו הראשונים שהוקמו על הדנובה התחתונה במאה ה-1:
| שם המבצר | השם בלטינית | השם כיום | השם כיום במקור |
|---|---|---|---|
| אוגוסטאה | Augustae | סמוך לכפר הרלץ | Хърлец |
| ולריאנה | Valeriana | סמוך לכפר דולני ודין | Долни Вадин |
| וריאנה | Variana | סמוך לכפר לסקובץ | Лесковец |
| אלמוס | Almus | סמוך לעיר לום | Лом |
| רגיאנום | Regianum | סמוך לעיר קוזלודוי | Козлодуй |
| סקסאגינטה פריסטה | Sexaginta Prista | כיום רוסה | Русе |
| דורוסטרום | Dorostorum | כיום סיליסטרה | Силистра |
| ראטיאריה | Ratiaria | סמוך לכפר ארצ'ר | Арчар |
| נובאה | Novae | בעיר סבישטוב | Свищов |
| וימינאטיום | Viminatium | סמוך לכפר קוסטלק (סרביה) | Костолац |
| אוסקוס | Colonia Ulpia Oescus | צפונית לעיר פלבן |
אתר מורשת עולמית של אונסק"ו
ב-1 בפברואר 2018 הגישו גרמניה, אוסטריה, סלובקיה והונגריה בקשה משותפת להכללת לימס הדנובה ברשימת המורשת העולמית.[3] הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים, המייעצת לוועדת המורשת העולמית, המליצה על הכללת אתר זה ברשימה.[4] אך ממשלת הונגריה פרשה מתהליך ההכרה בהתראה קצרה, כיוון שרצתה ששרידי העיר הרומית אקווינקום בצפון בודפשט יוחרגו מהמורשת העולמית. המשמעות הייתה שהבקשה התבטלה עבור כל המשתתפים. לאחר תיקון ההסכם, חזרו על התהליך בשנת 2021, אך שוב ממשלת ויקטור אורבן בהונגריה חסמה את הכללת לימס הדנובה באתרי המורשת העולמית זמן קצר לפני סיום תהליך ההכרזה.
ב-30 ביולי 2021 הוחלט במסגרת "ישיבת ועדת המורשת העולמית" השנתית של אונסק"ו שהתקיימה בעיר פוג'ואו בסין לצרף את קטע הלימס של הדנובה המשתרע בבוואריה, אוסטריה וסלובקיה, לרשימת אתרי המורשת העולמית בשם: "גבולות האימפריה הרומית: לימס הדנובה (הקטע המערבי)". החלק ההונגרי של לימס הדנובה אינו כלול בינתיים מכיוון שהונגריה פרשה מהבקשה שהוגשה בתחילה יחד עם גרמניה, אוסטריה וסלובקיה.[5] כתוצאה מכך, אתר המורשת העולמית מכיל 77 אלמנטים בלבד במקום 175.[6] עבור החלקים הממוקמים בבולגריה, רומניה וסרביה, מדינות אלה הגישו בקשות לאומיות,[7][8][9] שלגביהם טרם התקבלה החלטה בוועדת המורשת העולמית.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
הערות שוליים
- ^ Frontiers of the Roman Empire – The Danube Limes (Western Segment)
- ^ 2.0 2.1 Der römische Limes in Österreich
- ^ Wissenschaftsstaatssekretär Bernd Sibler zum eingereichten Antrag auf Erweiterung der Welterbestätte "Grenzen des römischen Reichs" um den Donau-Limes
- ^ Nominations to the World Heritage List
- ^ www.br.de
- ^ www.worldheritagesite.org
- ^ Frontiers of the Roman Empire – The Danube Limes (Bulgaria)
- ^ Frontiers of the Roman Empire - The Danube Limes (Romania)
- ^ Frontiers of the Roman Empire – The Danube Limes (Serbia)
  | |
|---|---|
|
 | |
|---|---|
|
