דדנים
דֹדָנִים הוא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספר בראשית כבנו הרביעי של יוון בן יפת. שמו של דדנים מופיע במקור העמים שבספר בראשית: "בְּנֵי יֶפֶת - גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. וּבְנֵי, גֹּמֶר--אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים." (בראשית, י', ב'-ד') ברשימת העמים המקבילה בספר דברי הימים א א' ז' השם המופיע הוא הרודנים, יושבי האי רודוס.
בחומש השומרוני מופיע השם דדנים כרודנים והדבר מחזק את טענתם של חוקרים שמדובר באביהם של בני רודוס. שמו של דדנים מקושר גם עם קבוצה מתוך העם הטרויאני שנקראה דרדניאנים. הקבוצה קיבלה את שמם מעירם - דרדניה שנקראה על שם מקימה המיתולוגי - דרדנוס. השליטה בטראוד התחלקה בין טרויה לדרדניה.
על פי קדמוניות המקרא בניו של דדנים הם איתב, באת' ופנך. האחרון מביניהם מתמנה להיות מלכם של בני יפת בעת בניית מגדל בבל.
בראשית רבה, ל"ז מבאר אחרת את מוצאם: ” 'בני יפת...ודדנים' (בראשית י', ב'- ד') - כתוב אחד אומר: ו'דודנים' וכתוב אחר אומר: 'ורודנים. רבי סימון ורבי חנין: רבי סימון אומר 'דודנים' , שהם דודיהם של ישראל, 'רודנים', שהם באים ורודים אותם. אמר רבי חנניא: בשעה שישראל נתונים בעלייה, הם אומרים להם: בני דודכם אנו: ובשעה שהם נתונים בירידה, הם באים ורודים אותם.”
הערות שוליים
