דואו עדן-תמיר
 | |
| אלכסנדר תמיר, ברכה עדן ואד סאליבן | |
| מוקד פעילות | מרכז עדן-תמיר למוזיקה |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1954–2006 (כ־52 שנים) |
| סוגה | מוזיקה קלאסית |
| כלי נגינה | פסנתר |
| חברים | |
|
ברכה עדן אלכסנדר תמיר | |
דואו עדן-תמיר היה הרכב דואו פסנתר אשר נוסד על ידי צמד הפסנתרים הישראלי ברכה עדן ואלכסנדר תמיר. במשך 52 שנות פעילותו, היה נחשב להרכב המוביל בישראל בתחומו.
רקע וקריירה מוזיקלית
צמד הפסנתרנים ברכה עדן ואלכסנדר תמיר נפגשו באקדמיה ע"ש רובין בירושלים, שם למדו. בשנת 1955 הציע להם מוריהם פרופ' אלפרד שרדר, תלמידו של ארתור שנאבל לנגן יחד. הדואו הוקם בשנת 1952 וביצע את הופעת הבכורה שלו בשנת 1954. ומאז ובמשך 52 שנה ניגנו והופיעו רבות בישראל ומחוצה לה, בנוסף לעיסוקיהם המרובים בתחום המוזיקה הקלאסית עד מותה של ברכה עדן בשנת 2006.
הדואו של תמיר ועדן הותיר חותם בעולם המוזיקה בישראל ומחוצה לה. הם למדו בארצות הברית אצל הדואו המפורסם ורונסקי ובבין (אנ'), זכו בתחרות ורצ'לי שבאיטליה לדואו פסנתרנים (אנ'), הופיעו באולמות רבים ברחבי העולם, וניגנו יצירות לשני פסנתרנים ויצירות לפסנתר ב-4 ידיים של גדולי המלחינים.
הצמד ביצע הקלטות רבות בישראל ומחוצה לה, בעיקר בחברת דקה ובחברת CRD (אנ'), ובין הקלטותיהם המפורסמות: יצירות של ברהמס, דביסי וראוול, ופרויקט הכולל 8 דיסקים מיצירות לפסנתר ב-4 ידיים של המלחין פרנץ שוברט.
בין התזמורות איתן הופיעו: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית של ה-BBC, התזמורת הסימפונית של לונדון, התזמורת הקאמרית של לוס אנג'לס, התזמורת של רדיו המבורג והתזמורת הפילהרמונית של ורשה.[1]
במהלך שנות ה-60 הם נהפכו לפרופסורים מן המניין באקדמיה ע"ש רובין בירושלים, ואלכסנדר אף כיהן כדקאן.
כזוג הם הקימו בשנת 1968 את מרכז "מקס טארג למוזיקה קאמרית" בעין כרם. עם השנים שונה שמו למרכז עדן-תמיר למוזיקה. הם הקימו תחרות לאמנים צעירים, ואת האגודה הישראלית לביצוע יצירותיו של שופן.[2]
במהלך שנות ה-90 הם יצאו את ישראל באופן תכוף לכיתות אמן והופעות בסין, רוסיה, פולין ומדינות אחרות. ב-1997 הקימו סמינר להרכבים של דואו פסנתר.
הקלטות ורפרטואר
כמה מההקלטות המוקדמות יותר של הדואו נכתבו בשם "ברכה עדן ואלכסנדר וולקובסקי".[3]
עדן ותמיר הקליטו את מכלול היצירות לפסנתר 4 ידיים ושני פסנתרים מאת המלחינים ברהמס, פליקס מנדלסון, מוצרט, רחמנינוב, שוברט, שומאן וחלק מיצירותיהם של באך, בלה בארטוק, קלוד דביסי, פולנק, מוריס ראוול ורבים אחרים.[4]
ההרכב זכה בפרס Grand Prix du Disque עבור ההקלטה שלהם של חמישיית הפסנתר מאת ברהמס בפה מינור (אנ'), בעיבוד המלחין לפסנתר 4 ידיים, OP.34\b.[5]
הדואו ביצע את הבכורה האמריקנית ל"ואריאציות פגניני" (1955) מאת המלחין הפולני ויטולד לוטוסלבסקי, ובנוסף הם היו מהמבצעים הראשונים ומהמקליטים הראשונים של הגרסה ל-4 ידיים של פולחן האביב, בהמלצתו של סטרווינסקי בעצמו.
הם גם הקליטו את מכלול הסימפוניות של ברהמס בעיבוד המלחין לפסנתר 4 ידיים, ואף העלו מן האוב יצירות לשני פסנתרים מאת מלחינים מן התקופה הקלאסית - קלמנטי, דוסק והומל.
הדואו גם כתב מספר עיבודים של יצירות לפסנתר ארבע ידיים או שני פסנתרים, ואף כתבו מספר יצירות מקוריות לפסנתר 4 ידיים.
הערות שוליים
- ^ מרב יודילוביץ', שיחה מוזיקלית בארבע ידיים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2009
- ^ Bracha Eden and Alexander Tamir 40 anniversary, webcitation.org
- ^ Claude Debussy : Eden And Tamir (Pianos), arkivmusic, 01/01/2008
- ^ Bracha Eden and Alexander Tamir, jewishvirtuallibrary
- ^ Bracha Eden, archive.org, 30.05.2015
