דוברמן פינצ'ר
 | |
| דוברמן קצוץ זנב ואזניים | |
| קבוצה | כלבי עבודה |
|---|---|
| ארץ מקור | גרמניה |
| משקל | 29.5-45 |
| גובה |
זכרים 66-72 נקבות 61–68 |
| תוחלת חיים | 10-12 |
| תיאור | פרווה קצרה בדרך כלל בגווני שחור וחום. לעיתים גוני חום, כחלחל-אפרפר או |
| אופי | דרוך ופעיל |
| שימוש | שמירה ועבודה |
| אילוף | הסתגלות גבוהה |
דוברמן פינצ'ר או דוברמן הוא גזע בתת-המין כלב הבית, אשר פותח בסביבות שנת 1890 בידי הגרמני קרל פרידריך לואיס דוברמן (Karl Friedrich Louis Dobermann 1834–1894). כלבי דוברמן הם כלבי עבודה ושמירה הנחשבים לאינטליגנטים, דרוכים ופעילים.
מבנה, אופי וטיפול
הדוברמן נחשב לכלב בגודל בינוני-גדול. גובהו הממוצע של הזכר נע בין 66 ל-72 ס"מ, ושל הנקבה נע בין 61 ל-68 ס"מ. משקל שני המינים נע בין 29.5 ל-41 ק"ג[1]. עם זאת, למועדוני גידול שונים ישנם סטנדרטים שונים. לדוברמן מבנה גוף מרובע, היינו שגובהו דומה לאורכו, צוואר ארוך, ראש צר ופרווה קצרה בצבעים שחור, חום וכחול (מעין צבע כסוף).
הדוברמן נחשב לכלב בעל אופי יציב ומהימן, נאמן מאוד לבעליו, נחוש, אמיץ, רגוע, רגיש וחד הבחנה. במקומות שונים בעולם נפוץ השימוש בדוברמן ככלב עבודה, במיוחד בשמירה על מבנים ועבור כוחות הביטחון. התייחסותו לזרים חשדנית, אך לרוב דוברמן לא יתקוף אם אינו מרגיש איום מצדו של הזר. הדוברמן זקוק לשטח מחיה גדול, שכן הוא כלב אנרגטי מאוד ועליו לפרוק אנרגיה. הוא זקוק להברשה מועטה של פעם בשבוע.
באירופה נהוג לערוך מבחני אופי ומבחני עבודה לכלבי דוברמן, על מנת לבדוק ולבחון את יכולתם לביצוע משימות. בתקן הגזע מושם דגש מיוחד על מרכיבי אופיו ככלב לוויה וככלב עבודה, ובנוסף על התאמתו לגדול כחלק ממשפחה. בארצות הברית תקן הגזע מעט שונה, וישנם כלבים בצבעים בהירים, ובגוון כחול, צורתם שונה במקצת וחלקם אף גדולים ממקביליהם האירופים.
היסטוריה
הדוברמן פותח בגרמניה בשנת 1890 לערך. הוא קרוי על שמו של חלוץ פיתוח הגזע, קארל פרידריק לואיס דוברמן, וזהו הגזע היחיד שנקרא על שמו של אדם שהגה את רעיון פיתוחו. לואיס, שהתפרנס מגביית כספי מס, היה זקוק לבן לוויה צמוד שיהיה נאמן וישמור עליו מפני שודדים וסרבני תשלום. לואיס ביקש ליצור כלב בדמות הפינצ'ר הננסי אך גדול ממנו פי כמה, בעל אופי של כלב לווי אידיאלי, חד-תגובה, ובעל יצר אגרסיבי כלפי זרים. לכן, בתחילת דרכו, היה הדוברמן פופולרי ביותר בקרב המשטרה והצבא. הגזע הוכר לראשונה על ידי מועדון הכלבנות האמריקאי בשנת 1908.
ישנן חילוקי דעות באשר לאבות הגזע, אך מוסכם ששני אבותיו הראשונים הם הרוטווילר בעל יצר שמירה, והרועה גרמני מהטיפוס העתיק, בעל האינטליגנציה גבוהה. מאוחר יותר התווספו אליו הפינצ'ר הגרמני בעל התגובות החדות והמהירות, המנצ'סטר טרייר בעל השיער הקצר והרך והגרייהאונד המהיר.
בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 היה גזע הדוברמן בשיא הפופולריות שלו ככלב עבודה. עם זאת, עקב האגרסיביות הרבה שבו, לא נהנה הגזע ממוניטין טוב במיוחד, ושימש לרוב ככלב שמירה. מאז ועד היום נערכו שינויים רבים בגזע, שמטרתם הייתה הרבעת הכלבים הידידותיים יותר. בעקבות תהליכי ההרבעה הללו חל שינוי באופיו של הדוברמן: הוא אינו תוקפני כשהיה, וכיום הוא מתאים לשמש גם ככלב משפחה. עם זאת, חשדנותו כלפי זרים נשמרה, והוא מתאים לשמש גם ככלב עבודה.
הדוברמנים הראשונים הגיעו לישראל בשנות ה-40 של המאה ה-20, ומועדון הדוברמן הישראלי נוסד בשנת 1972.
קיצוץ זנב ואוזניים
הדוברמן נמנה עם מספר גזעים אשר נהוג היה לקצץ את אוזניהם ואת זנבותיהם מאז היווצרו. בשנת 1987 אסרה ועידה אירופאית להגנת חיות מחמד על קיצוץ האוזניים והזנב מסיבות הומניטאריות, וכיום ברוב מדינות העולם (כולל ישראל) אסורים ניתוחים קוסמטיים בכלבים. בעבר יכלו רק כלבי דוברמן קצוצי אוזניים וזנב להשתתף בתחרויות, אך כיום פתוחות התחרויות לכל כלב העונה על מפרט הגזע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Encyclopedia of dog breeds, D. Caroline Coile, 2nd ed. 2005, מסת"ב 9780764157004, p.120.
