דוד אלכסנדר
 | |
| אלכסנדר ב-2015 | |
| לידה | 1945 (גיל: 79 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | אמנות |
דוד אלכסנדר (נולד ב-1945) הוא פרופסור חבר נלווה מטעם המועצה להשכלה גבוהה בתחום הניהול. נשיא המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך בשנים 2002–2018.
ביוגרפיה
נולד בטירת צבי בשנת 1945. בשנים 52–1959 למד בבית הספר התיכון Carmel College באנגליה.
בעל תואר ראשון באמנות התיאטרון ובספרות אנגלית, תואר שני (בהצטיינות) ודוקטורט מהפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 1970–2002 היה חבר סגל ההוראה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. נוסף על כך, לימד בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה במשך שש-עשרה שנים עד שנת 2012.
במקביל להוראה האקדמית, מילא דוד אלכסנדר משך השנים תפקידי ניהול בכירים בתחום התרבות והאמנות וכן כיהן כחבר בהנהלות ציבוריות של גופי תרבות ותקשורת. בין תפקידיו הניהוליים בעבר: סגן ומנהל קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, מנכ"ל התיאטרון הלאומי הבימה, ראש מינהל התרבות במשרד החינוך והתרבות ומנכ"ל בית התפוצות. שימש חבר במועצה הישראלית לקולנוע (עם היווסדה ולתקופת כהונתה הראשונה), במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדירקטוריון "פרס ספיר" של מפעל הפיס, במועצת המוזיאונים ובמועצת הנאמנות של התיאטרון הקאמרי של תל אביב.
בשנת 1993 מונה אלכסנדר לעמוד בראש ועדה ציבורית שהוקמה על ידי שרת האמנויות שולמית אלוני לבדיקת מעמד בתי-הספר למשחק בישראל.
בשנים 1984–1989 כיהן כיו"ר הנהלת פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר, ובשנים 1982–1988 כיו"ר הוועד המנהל של המרכז הישראלי של מכון התיאטרון הבינלאומי (ITI).
בשנת 2010 שב לכהן במועצה הישראלית לקולנוע ומאז 2011 ועד מאי 2018 עמד בראשה.
בשנת 2018, הוא חבר במועצת תאגיד השידור הישראלי.
דוד אלכסנדר נשוי. אב לשלוש וסב לשמונה
מפרסומיו
- מבוא לתולדות התיאטרון - ראשי פרקים נבחרים (ספר לימוד) תל אביב: הוצאת בית הספר תלמה ילין לאמנויות, 1978 (מהדורה ראשונה משוכפלת) רמת-גן: הוצאת "בית צבי", 1983 (מהדורה שנייה משוכפלת)
- ליצן החצר והשליט - סאטירה פוליטית בישראל (סיכום ביניים) תל אביב: ספריית הפועלים, 1985
- "חוות דעת אחרת על הציונות - עיון ביצירה הסאטירית בתיאטרון הישראלי" בתוך: "ספר הכינוס של הקונגרס הבינלאומי הרביעי להומור"". תל אביב: פפירוס, 1984 (המאמר הופיע גם בקובץ נפרד באנגלית, בכותרת: Political Satire in the Israeli theatre: another look at Zionism)
- "על הסאטירה הפוליטית" בתוך: "אלה שנות" (עורך: ניסים משעל). תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות,1997
- "לתת ללב פרפור של עונג מתועב" בתוך: "הקאמרי: תיאטרון של מקום וזמן" (סדרת מחקרים). הפקולטה לאמנויות אוניברסיטת תל אביב, 1999
- "אמת, אמונה ואמנות (הערות ליחסי המסורת והתיאטרון)" בתוך: "זבולון - קובץ מאמרים לזכרו של השר זבולון המר". ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות, 1999
- "מעצב/מורה – מודל של 'אדריכל תרבות" בתוך: "אוריינות חזותית - עיון, מחקר והוראה" (עורך: איתן מכטר). תל- אביב: הוצאת רסלינג, 2010
- "הקולנוע והמדיה החדשות" (ראשי פרקים להרצאה במושב אונסק"ו) פסטיבל ונציה 2012
- "State and religion in Israel: a satirical point of view" in: Assaph: studies in the theater, no. 4. Tel Aviv University, 1988
קישורים חיצוניים
- אריאל שנבל, לפני שהקולנוע הפך לאומנות, בעיתון מקור ראשון, 9 באוגוסט 2018
