ניסים משעל
 | |
| ניסים משעל ב-2016 | |
| לידה | 25 במאי 1949 (גיל: 74) |
|---|---|
ניסים משעל (נולד ב-25 במאי 1949), הוא עיתונאי, איש טלוויזיה ואיש רדיו ישראלי.
ביוגרפיה
משעל נולד בעיראק ועלה לישראל עם משפחתו בגיל שנה. במשך שמונה שנים התגוררו במעברת תלפיות. למד בבית הספר "ענף החיים" שבירושלים. את לימודיו התיכוניים עשה בבית ספר תיכון עירוני דתי בני ברק. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, וקורס מ"כים חי"ר. בין היתר לחם, כאיש מילואים, במלחמת יום הכיפורים.[1]
בשנת 1977 החל לעבוד ככתב לענייני מפלגות בטלוויזיה הישראלית. משעל סיקר את מערכות הבחירות לכנסת התשיעית (1977), הבחירות לכנסת העשירית (1981) והבחירות לכנסת האחת עשרה (1984). בשנת 1984 ערך והפיק את תוכנית האקטואליה "מוקד". בעת "פרשת אלבין", פורסם כי משעל וישראל סגל קיבלו מאלבין מניות בשווי 40,000 דולר, היועץ המשפטי יוסף חריש קבע כי אין במעשיהם משום עבירה פלילית.[2]
בשנים 1986–1989 שימש כתב בוושינגטון וסיקר את האירועים המדיניים, יחסי ישראל-ארצות הברית, הבחירות לנשיאות ארצות הברית שבהן נבחר ג'ורג' הרברט ווקר בוש, פרשת אירנגייט ומעורבותה של ישראל בפרשה, וסיקור פרשת ג'ונתן פולארד. בשנת 1989 חזר לישראל והתמנה למשך שנה למנהל הטלוויזיה הישראלית.
בשנת 1990 פרש משעל מהערוץ הראשון והיה מראשי מנהלת ההקמה של ערוץ 2. משעל הנחה עימותים טלוויזיונים בין יצחק שמיר ליצחק רבין, ובין בנימין נתניהו ליצחק מרדכי.
בשנת 1995 חזר לערוץ הראשון ושימש כתב מדיני. בתקופה זו סיקר נושאים מדיניים וידיעות בלעדיות כגון חשיפת המגעים החשאיים בין יצחק רבין לבין הנשיא הסורי חאפז אל-אסד, היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית, היישום של הסכמי אוסלו, רצח יצחק רבין, ממשלת ישראל העשרים ושש בראשותו של שמעון פרס שהוקמה לאחר הרצח ועוד.
משעל חזר לערוץ השני ב-1997, ערך והגיש את התוכנית "משעל חם" בערוץ 2, ולמשך שנה את התוכנית "פופוליטיקה". בתוכניות הללו משעל אירח אישים שהופיעו בכותרות הדיווחים התקשורתיים באותו שבוע, ודן איתם בנושאי אקטואליה שונים, חשיפות, כתבות שטח וסקרים. שידורי התוכנית "משעל חם" התחדשו בדצמבר 2008 לקראת הבחירות לכנסת ה-18. עונה נוספת של משעל חם עלתה לשידור באוקטובר 2012. זכור בה הראיון עם נפתלי בנט בו דובר על יחסו של בנט לסירוב פקודה.
ב-2016 מונה בנו, אריאל משעל, למנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל.
ניסים משעל שידר במשך שנים את התוכנית היומית "משעל על הבוקר" ברדיו ללא הפסקה מדי יום ב-09:00. במאי 2018 עבר משידור תוכנית יומית לשידור תוכנית שבועית ביום שישי באותה התחנה.
משעל הוא אחיו של המזרחן פרופ' שאול משעל.
ניסים משעל מתגורר ברמת גן. ב-2012 נישא לאיימי קורמן.
פרסים
על הישגיו המקצועיים זכה משעל בשני פרסים:
- פרס רשות השידור בשנת 1984
- פרס סוקולוב בשנת 2006 (תקשורת אלקטרונית ומפעל חיים)
ספריו
- 1998, ואלה שנות - 50 מדינת ישראל (תורגם לאנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית)
- 2000, ואלה תולדות - 2000 שנות היסטוריה יהודית בשיתוף עם פרופסור שלמה בן עמי
- 2008, ואלה שנות - 60 למדינת ישראל
- 2010, המוסד - המבצעים הגדולים (עם מיכאל בר-זוהר)
- 2011, הותר לפרסום, הוצאת למשכל - ידיעות אחרונות וספרי חמד
- ניסים משעל ומיכאל בר זוהר, צה"ל-המבצעים הגדולים, ידיעות ספרים, 2013.
- ניסים משעל ומיכאל בר זוהר, הלוחמים פשטו עם שחר, ידיעות ספרים, 2015.
- ניסים משעל ומיכאל בר זוהר, חיסול ממוקד, השב"כ - המבצעים הגדולים, ידיעות ספרים, 2017.
קישורים חיצוניים
- סופר החודש: ניסים משעל, באתר "עברית", נובמבר 2011
- עופר מתן, רב-המכר "המוסד - המבצעים הגדולים" מעורר תהיות רבות. ולאו דווקא בענייני ביטחון, באתר הארץ, 19.11.2010
- דוד ורטהיים, דוד אברהם, ניסים משעל: "אף אחד לא יציב לי תנאים, ומעולם לא נאלצנו להיענות לתנאים", באתר וואלה!, 28 בדצמבר 2012
- יניב מגל, ניסים משעל: "יש געגוע למבצעים בהם צה"ל היה יצירתי וחכם", באתר גלובס, 13 באוקטובר 2015
הערות שוליים
- ^ מתוך ניסים משעל, אריאל שרון על בנימין נתניהו: "הוא לא עומד בלחצים. ראיתי אותו בפרשת חאלד משעל. הוא התפרק לחלקים והיינו צריכים להרכיב אותו מחדש. הוא פשוט איבד את הצפון. ישבתי עם המלך חוסיין לילה שלם כדי לשחרר את אנשי המוסד שנעצרו", באתר ynet, 1 באוקטובר 2011: ”במלחמת יום כיפור שֵׁירתִּי בגדוד מילואים של הצנחנים”.
- ^ אילנה באום, עדיין לא ברור אם ובמה יואשמו נסים משעל וישראל סגל, "מעריב", 13 בדצמבר 1987.
- אספקלריה - תרבות
- אספקלריה - תרבות/תרבות ובידור
- עיתונאים כותבי עברית
- עיתונאים ישראלים
- מנחי טלוויזיה ישראלים
- אנשי טלוויזיה ישראלים
- שדרני רדיו ישראלים
- הערוץ הראשון: שדרנים ומנחים
- סגל 103fm
- זוכי פרס רשות השידור
- זוכי פרס סוקולוב
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- כתבים מדיניים ישראלים
- יהודים עיראקים