דוד גור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. דוד גור[1] (שמו המקורי היה אנדרה גרוס בהונגרית: Grosz Endre; אוקאן 1926 - כפר בדרום מזרח הונגריה במחוז בקש בנפת שרקאד). הוא שינה את שמו לדוד גור לאחר עלייתו לישראל.

בשנת 1943 בגיל 17 עזב לבודפשט ועבד כחניך אצל קבלן יהודי. באותה השנה הצטרף לתנועה הציונית, לשומר הצעיר המקומית ועסק בזיוף מסמכים במסגרת המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה. לאחר הפלישה הגרמנית להונגריה (מבצע מרגרטה) שינה דוד את זהותו ועסק כאמור בהצלת נוער יהודי בעיקר ושליחתו לארץ ישראל עם התעודות המזויפות.[2]

ביוגרפיה

דוד גרוס נולד במשפחה יהודית מתבוללת בת ארבע נפשות. בשנת 1938 החל המשטר ההונגרי להחיל גזרות נוספות על יהודי הונגריה כמו החוק היהודי הראשון, מאותה השנה (בנוסף לחוק נומרוס קלאוזוס משנות ה-20 של המאה ה-20) שהפלו לרעה את אזרחיה היהודים של ממלכת הונגריה, אך במיוחד פגע אוכלוסייה היהודית הגדולה החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי. מצבה הכלכלי של המשפחה החמיר בעקבות החוקים המפלים עם שלילת רישיון המסחר של האב. בסיום לימודיו ב-1943, כשהוא חדור רוח ציונית יצא דוד לבודפשט ללמוד מקצוע שישמש אותו לאחר עלייתו לארץ ישראל. הוא עבד כשוליית בנאי אצל ארכיטקט שהיה גם קבלן בניין יהודי והצטרף לפעילות המחתרת של תנועת "השומר הצעיר".

במחתרת הציונית

בראשית 1944 החליטה תנועת "השומר הצעיר" לצייד את חבריה בתעודות מזויפות בהן נרשם כי הם בני הגזע הארי. במקביל הוקם בבודפשט מטה "ההגנה", שאחת ממטרותיו הייתה זיוף תעודות. המטה התפרק עד מהרה, אך הספיק להקים בית מלאכה לזיוף תעודות בשיתוף עם תנועות "השומר הצעיר" ו"מכבי צעיר". בתחילה נדד בית המלאכה בין דירות פרטיות, ובהמשך מוקם בפנימייה לנערים עובדים ברחוב זלדמאלי בבירה ההונגרית. בית המלאכה שנדד כאמור ממקום למקום ופעלו בו גם דן צימרמן, שרגא וייל, אפרא טייכמן אגמון, דוד פדריט, מישו וקסלר, אנדרה פייגנבאום, מיקי לנגר, פרי אייזנברג ואחרים על מנת לזייף גם את התעודות הנדרשות עבור תנועת ההתנגדות היהודית וההונגרית. בשנת 1943 התארגנה פעילות מקומית בבודפשט לקליטת פליטים שהגיעו מהארצות השכנות (במיוחד דרום סלובקיה, צפון סרביה וזקרפטיה, אזורים שהפכו שוב חלק מהונגריה אחרי 1938).

בכיבוש הגרמני

במרץ 1944 פלשו הגרמנים לממלכת הונגריה והמחתרת יצרה ועדת הגנה מאוחדת שמגוון רחב של פעולות חישול ופעולות הצלה אחרות הביאו להצלת אלפי חיים יהודים ולא-יהודים. עם השתלטות הגרמנים על הונגריה ב-19 במרץ 1944 (מבצע מרגרטה), הצטרף דוד לצוות הכנת התעודות המזויפות עבור חברי כל תנועות הנוער הציוניות. בדרכים מתוחכמות הצליחו דוד וחבריו להשיג טפסים מקוריים ואת עבודת הזיוף ביצעו בדירות מסתור שונות. במרוצת הזמן פעל דוד כאחראי על פעולות הזיוף של תעודות וחותמות. בית המלאכה של המחתרת הציונית סיפק תעודות גם לקבוצות ההתנגדות הלא־יהודיות. פעולה זאת הייתה הגדולה ביותר בהיקפה ובגיוונה באירופה הכבושה. יום אחד, הוא וחבריו נתפסו על ידי בלשים הונגרים. אף על פי שבלעו במהירות את המסמכים המזויפים, הציוד שבמזוודותיהם הסגיר אותם. היה זה בדצמבר 1944. הם נלקחו למפקדת מפלגת צלב החץ ונחקרו באכזריות. אחד מחברי צוותו, מיקי לנגר לא עמד בחקירה האכזרית ומת עוד בלילה הראשון של החקירה. גור הועבר לבית הסוהר הצבאי המרכזי ונחקר על ידי אנשי המחלקה הפוליטית של הז׳נדרמריה. בסוף דצמבר חולץ מהכלא, יחד עם קבוצה מחבריו, הודות לשוחד שניתן לסוהר בכיר בכלא על ידי המחתרת, במבצע נועז של המחתרת החלוצית. במסגרת הפעולה, שוחררו עוד למעלה ממאה אסירים מאותו בית סוהר. בסך הכל 117 אסירים.

אחרי המלחמה

לאחר מלחמת העולם השנייה גילה דוד שאביו נספה באושוויץ. אמו ואחותו שרדו. הוא חזר לפעילות ב"שומר הצעיר" והיה חבר בהנהגה ונציג התנועה במוסדות שונים. בין היתר גם בפעילות המחתרתית של "ההגנה". ב-1949, כשאסר המשטר הקומוניסטי על פעילות התנועה הציונית, היה דוד מפקד "הבריחה" האחרון ושותף להברחת חניכי תנועות הנוער הציוניות דרך צ'כוסלובקיה ואוסטריה למדינת ישראל שזה עתה קמה. באותה השנה גם הוא עלה ארצה. הוא סיים את הטכניון והיה למהנדס אזרחי.

בישראל

עם עלייתו ארצה ב־1949 הצטרף לקיבוץ געתון. למד כאמור הנדסת בניין בטכניון והיה בעל משרד לניהול פרויקטים הנדסיים בתחום התשתיות והבנייה. דוד פעיל בהנצחת פעילותה של מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בתקופת השואה.[3] גר ברמת גן. נשוי ואב לשלוש בנות, וסב לעשרה נכדים. הוא מיוזמי ״העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה״ ומנהלה. העמותה פועלת מאז 1984 במטרה להנציח את מעשי תנועות הנוער הציוניות במחתרת בשנת 1944 ולהפיץ מידע על מעשיהן בישראל ומחוצה לה.[4]

דוד גור הדליק את אחד משש המשואות בטקס הפתיחה הממלכתי של יום השואה ביד ושם בשנת 2007.[5]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0