דוד דירינגר
 | |
| פרופ' דוד דירינגר | |
| לידה | י"ט בסיוון תר"ס |
|---|---|
| פטירה | ב' באדר תשל"ה (בגיל 74) |
| תרומות עיקריות | |
|
תולדות האלפבית מוזיאון הכתב באוניברסיטת קיימברידג', ובתל אביב | |
פרופסור דוד דִירִינְגֶר (י"ט בסיוון תר"ס, 16 ביוני 1900 – ב' באדר תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה יהודי, מומחה לתולדות הכתב והאלפבית. פעל כחלוץ בגליל, ומייסד מוזיאון הכתב.
ביוגרפיה
נולד בטלומאץ' (גליציה המזרחית) לאביו, יעקב דב דירינגר ולאמו, מרים בת דב. קיבל חינוך מסורתי וסיים את בית-הספר התיכון, תוך נדודים בין וינה וגליציה עקב מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1920 עלה לארץ ישראל בתור חלוץ. עבד בסלילת כביש חיפה–ג'דה. היה ממייסדי הקיבוץ "שומריה". הוא עבר לתל חי ושם חלה במלריה.
עקב חוליו, יצא לחוץ-לארץ כדי להתרפא. נסע לאוניברסיטת פירנצה, שם למד היסטוריה ואפיגרפיה שמית, בין השאר אצל פרופ' משה דוד קאסוטו. כתב דוקטורט בנושא האפיגרפיה השמית.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה נסע לאנגליה, שם עסק במחקר משך 10 שנים, ואז עבר לאוניברסיטת קיימברידג', שם לימד משך עשרים שנה.
בשנת 1968 חזר לישראל, כדי לנהל את המוזיאון בתל אביב. מאז, לימד לסירוגין באוניברסיטת בר-אילן ובאנגליה.
נפטר ב-ב' באדר תשל"ה (13 בפברואר 1975), בעת ששהה באנגליה, והועלה לקבורה בישראל.
מוזיאון הכתב
ב-8 ביוני 1958 יסד באוניברסיטת קיימברידג' מוזיאון-כתב,[1] בו מתוארת התפתחותו של הכתב באזורים שונים בעולם. המוזיאון הוקם בחצרו הפרטית של דירינגר, בקמפוס האוניברסיטה.
ביקרו אצלו בקיימברידג' פרופסור ברגמן וחיים אלפרין, מנהל מוזיאון הארץ וביקשו ממנו להעביר את המוזיאון שלו לתל אביב. בשנת 1965 העביר את כל ציוד המוזיאון לארץ, וב-27 באפריל 1965[2] פתח את מוזיאון הכתב ברחוב ביאליק 26, בתל אביב.[3] כעבור שלוש שנים חזר לישראל, לנהל את המוזיאון בתל אביב.
המוזיאון קיבל מעמד של מוזאון עירוני של עיריית תל אביב-יפו, ושולב כמוזיאון-משנה, תחת ניהולו של מוזיאון הארץ. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 הועבר ל-'קריית המוזיאונים' ברמת אביב.[4]
דירינגר, ומחקריו, שימשו השראה לתערוכת "The Alphabet Museum", שהתקיימה בסאפוק, אנגליה, בקיץ 2018.[5]
חיבוריו
רוב כתביו שיצאו לאור היו בשפות זרות, בעיקר באנגלית ואיטלקית. בעברית יצא חוברת בשם "הכתב והאלף בית", (1965), בהוצאת מוזיאון הכתב שהקים. הספר יצא ב-3 מהדורות.
בקטלוג WorldCat מופעים על שמו 370 כותרים.[6]
לקריאה נוספת
- "דִירִינְגֶר דויד", האנציקלופדיה העברית (כרך מב, עמ' 394), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשמ"ג.
- יון פדר, האנציקלופדיה הישראלית הכללית, כרך 1, עמוד 455.
- על מוזיאון הכתב
- זיוה סוחובולסקי־קמיני, מוזיאון הכתב, שנתון - מוזיאון הארץ, תל-אביב 7, יוני 1966, עמ' 33 - 34
- David Diringer, “Temple of Writing” in Israel, Jewish Quarterly 12, 1964, עמ' 10 - 12
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "פרופ' דוד דירינגר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5644
- רשימת הפרסומים של דוד דירינגר, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של דוד דירינגר באתר רמב"י
- דוד דירינגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אזכור מוזיאון הכתב
- יעקב רבי, האל"ף־בי"ת וחוקרו, על המשמר, 27 במאי 1966
- העלאות בדרגה ומינויים חדשים באוניברסיטת בר־אילן, על המשמר, 22 במאי 1968
- מנחם שמואל, ארונו של פרופ' דירינגר – לארץ, מעריב, 17 בפברואר 1975
- מחיבוריו המקוונים
- The Book Before Printing: Ancient, Medieval and Oriental, באתר גוגל ספרים
- Alphabet writing, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- על מחקריו
- Richard Flavin, Dr. Diringer's Elusive Sources, 2014, באתר Academia.edu
הערות שוליים
- ^ The Alphabet Museum
- ^ זיוה סוחובולסקי־קמיני, מוזיאון הכתב, שנתון - מוזיאון הארץ, תל-אביב 7, יוני 1966, עמ' 33 - 34
- ^ מוזיאון הכתב
- ^ ע"פ מדריך למוזיאונים בישראל, מינהל ההסברה, משרד החינוך והתרבות, תשל"ה/1975, עמ' 142
- ^ Alina Polianskaya, The Alphabet Museum: an exhibition exploring “humankind’s greatest invention”, May 23, 2018 (באנגלית)
- ^ ספרי דוד דירינגר
