דוד יעקבי
דוד יעקבי (נולד ב-24 בפברואר 1928 נפטר ב-4 באוקטובר 2018) היה פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה שבאוניברסיטה העברית.
ביוגרפיה
דוד יעקבי נולד באנטוורפן, בלגיה, שם גדל עד סתיו 1942, כאשר החלה העברתם של יהודי העיר לפולין ברח עם משפחתו לשווייץ, עלה לישראל ב-1947 והשתתף במלחמת העצמאות. למד לתואר הראשון והשני באוניברסיטה העברית, עם התמחות בהיסטוריה של ימי הביניים במערב, עבודת הגמר שלו עסקה בגדוד קטלאני שהתיישב ביוון בראשית המאה ה-14. יעקבי עשה את עבודת הדוקטור בסורבון, פריז, הנושא: ההיסטוריה הביזנטית; נושא עבודת הדוקטור היה הדמוגרפיה של האיכרות בביזנטיון והיא אושרה ב-1958.
דוד יעקבי לימד בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית מאז שנת 1958, מונה לפרופסור מן המניין בשנת 1974, עמד בראש המחלקה בשנים 1972-1970 ו-1979–1980, יצא לגמלאות בשנת 1996. שהה כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1970), אוניברסיטת פרינסטון (1976), אוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה (1981-80) ואוניברסיטת ונציה (1996).
ב-1973 קיבל את פרס Gustave Schlumberger מטעם de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres בפריז
חבר נבחר באגודות המדעיות: Foreign corresponding member of the Deputazione di Storia Patria per le Venezie, Venice (מאז 1978)
Foreign Member of the Ateneo Veneto, Venice.(מאז 1986)
מחקריו
דוד יעקבי עוסק במחקריו בים התיכון המזרחי, היינו ביזנטיון והשטחים שעברו לשלטונם של אנשי המערב אחרי 1204, במדינות הצלבניות ובמצרים. כמו כן הוא חוקר את יחסי הגומלין בין הים התיכון המזרחי והמערב, בעיקר איטליה, במאות 11–15. בתחומים שונים: היסטוריה פוליטית, חברתית, כלכלית ותרבותית; מאז שנות התשעים מתמקד בהיסטוריה כלכלית. מחקריו מבוססים בחלקם על חומר ארכיוני, בעיקר מאיטליה ועל מקורות שפורסמו בשפות יוונית, לטינית, צרפתית עתיקה, קטלאנית וגרמנית של ימי הביניים. כמעט בכל פרסומיו הוא דן גם ביהודים, והביא חומר ארכיוני חדש העוסק בהם.
הפיאודליזם ביוון של ימי הביניים: "האסיזות של רומניה": מקורות ותפוצה
הספר עוסק בפיאודליזם ביוון מהמאה ה-13 עד למאה ה-15. יעקבי הציג גישה חדשה להתהוותו ולהתפתחותו של ספר החוקים הפיאודלי לרקע החברתי והמדיני שלו, ודן בתפוצת השימוש בו. מוצאו של ספר החוקים הוא בפלופונסוס ואחר כך הוא נפוץ בכל המושבות הוונציאניות. יעקבי מצא שני כתבי יד של ספר החוקים, זאת בנוסף לעשרה שהיו ידועים.
אודות מאמרים נבחרים
מאמרו הראשון של יעקבי היה מחקר דמוגרפי על קונסטנטינופול הביזנטית. עד למחקרו ההערכה המקובלת הייתה שאוכלוסיית העיר מנתה במאה ה-5 כמיליון תושבים. יעקבי הגיע למסקנה שמעולם לא ישבו בעיר יותר מ-475 אלף תושבים, וגם זה מוטל בספק. יעקבי הגיע למסקנה זאת באמצעות בדיקת צפיפות השטח, אספקת המזון ועוד. [1]
יעקבי ערך קריאה מחודשת של 'ספר המסעות' של בנימין מטודלה. במאמרו הוא הגיע למסקנה, שהחיבור שמצוי ברשותנו הוא גרסה מקוצרת של 'ספר המסעות' המקורי, משחזר את הכרונולוגיה של המסע ומסביר למה יש פערים גדולים בתיאור המקומות. [2]
מקובל היה במחקר שב-1152 היו בוונציה כ-10,000 יהודים, יעקבי ערער על קביעה זו, כי מצא שהעיר הייתה קטנה בתקופה הזו וייתכן שזה היה מניין תושביה הכולל. יעקבי גילה שמקור הטעות הוא ב-1740, אז מישהו כתב שראה כתב-יד שטוען שהיו 10,000 יהודים בוונציה ב-1152, אבל לדעתו אין הדבר נכון; בנוסף לכך הראה יעקבי שיש סטטיסטיקה מ-1552 שהיו אז בעיר 10,000 יהודים, הדבר אפשרי כי אז העיר מנתה 150,000 תושבים ומכאן מקור הטעות.
יעקבי כתב מאמר על המסחר בין ביזנטיון למצרים במאות ה-11 וה-12, המבוסס בחלקו על חומר ארכיוני מהגניזה; זה היה חידוש, כי איש מעולם לא עסק בכך. הוא מראה שהיה מסחר ביניהן, דבר שלא היה ידוע, בו השתתפו הביזנטים והשתתפו בו גם איטלקים, משני הצדדים. הוא הראה שהאיטלקים השתלטו בהדרגה על השיט והמסחר וזה תהליך שהתחיל בסוף המאה ה-11 והגיע לסיומו בסוף המאה ה-15.
משי
זהו נושא שלא נחקר כמעט אף פעם מבחינה כלכלית, עד למחקריו של יעקבי חקרו את המשי במסגרת תולדות האמנות. יעקבי הוא חלוץ בחקר תעשיית המשי והחל לכתוב מאמרים בנושא משנת 1990, הוא בדק איך התעשייה הזו עובדת וכתב 15 מאמרים בנושא. אחד ממאמריו דן בתעשיית המשי באימפריה הביזנטית המערבית, שם ניסה לענות על השאלות: מה היה הדחף לפיתוח התעשייה, מהם ההיבטים החברתיים והכלכליים, מניין בא ההון, מה היה השוק ומה הייתה תפוצת התוצרת. [3]
מאמר אחר עורך סינתזה של יצור האריגים בביזנטיון באסלאם ובמערב, ההשפעות ההדדיות וההשפעה על האמנות, כלומר העיטורים.
עכו
יעקבי היה הראשון שכתב על עכו בתור עיר בימי הביניים וכתב 15 מאמרים הדנים בהיבטים שונים של עכו: ההתפתחות האורבנית, ההתיישבות בעיר והתושבים, הכלכלה, הספרים שקראו בעכו והרקע החברתי לאותם ספרים.
מחקריו האחרונים
לפני פטירתו שקד יעקבי על כתיבתם של שני ספרים, שעניינם היסטוריה כלכלית: 1. ספר על עכו הצלבנית; העורך סקירה כוללת על התפתחות העיר במאות ה-12 וה-13 מכל הבחינות. 2. ספר על מסחר המשי בימי הביניים: התפשטות גידול תולעת המשי, יצור האריגים, סוג האריגים, המסחר והטכנולוגיה ובכלל זה העברת הטכנולוגיה מארץ לארץ.
ספריו
1. La féodalité en Grèce médiévale. Les "Assises de Romanie": sources, application et diffusion, Paris - La Haye, 1971, 358 pp.
2. Société et démographie à Byzance et en Romanie latine, London, 1975, 372 pp.
3. Recherches sur la Méditerranée orientale du XIIe au XVe siècle. Peuples, sociétés, économies, London, 1979, 384 pp.
4. Studies on the Crusader States and on Venetian Expansion, Northampton, 1989, VIII + 340 pp.
5. Trade, Commodities and Shipping in the Medieval Mediterranean, Aldershot, 1997, X + 340 pp.
6. Byzantium, Latin Romania and the Mediterranean, Aldershot, 2001, X + 338 pp.
7. Commercial Exchange across the Mediterranean: Byzantium, the Crusader Levant, Egypt and Italy, Aldershot, 2005, X + 352 pp.
8. Latins, Greeks and Muslims: Encounters in the Eastern Mediterranean, Tenth-Fifteenth Centuries, Farnham, 2009.
ספר יובל לכבודו
- Intercultural contacts in the medieval Mediterranean : studies in honour of David Jacoby / edited by Benjamin Arbel. London : F. Cass, 1996
הערות שוליים
- ^ "La population de Constantinople à l'époque byzantine: un problème de démographie urbaine", Byzantion, 31 (1961), pp. 81-109, repr. in Jacoby, Société, no. I.
- ^ David Jacoby, "Benjamin of Tudela and his 'Book of Travels'", in Klaus Herbers und Felicitas Schmieder, eds., Venezia incrocio di culture. Percezioni di viaggiatori europei e non europei a confronto. Atti del convegno Venezia, 26-27 gennaio 2006 (Centro Tedesco di Studi Veneziani, Ricerche, 4), Roma, 2008, pp. 135-164.
- ^ . "Silk in Western Byzantium before the Fourth Crusade", Byzantinische Zeitschrift, 84/85 (1991/1992), pp. 452-500, repr. in Jacoby, Trade, no. VII.
קישורים חיצוניים
