דוד שטראוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
דוד פרידריך שטראוס (בגרמנית: David Friedrich Strauß; 27 בינואר 1808 - 8 בפברואר 1874) היה תאולוג וסופר גרמני, שעורר מחלוקת ברחבי אירופה עם ספרו "חיי ישו", ספר שהתייחס לאותו האיש כדמות היסטורית ושלל את ההתייחסות הדתית-דוגמטית אליו. שטראוס היה מקורב ל"אסכולת טיבינגן" (Tübingen) של התאולוג פרדיננד כריסטיאן באור, שעסקה במחקר מהפכני של "הברית החדשה" וראשית הנצרות. שטראוס נחשב לחלוץ המחקר ההיסטורי על אותו האיש.
שטראוס נולד בלודוויגסבורג ((אנ'); ליד שטוטגרט, כיום חלק מבאדן-וירטמברג שבגרמניה) ב-1808. בגיל 12 הוא נשלח ללימודי הכנה לכמורה פרוטסטנטית בסמינר לכמרים ליד אולם. ב-1825 התקבל לאוניברסיטת טיבינגן. בתחילה למד פילוסופיה, אבל הלימודים עניינו אותו מעט והוא נמשך בעיקר אחרי כתביו של פרידריך שליירמאכר. ב-1830 הוא קיבל משרת הוראה בסמינר שבו למד כנער. פחות משנה מאוחר יותר עבר לברלין, על מנת לשמוע הרצאות של שליירמאכר וגאורג וילהלם פרידריך הגל באוניברסיטת ברלין. בברלין עיצב את התפיסה שלו, שהושפעה מאוד מהגל, בכל הקשור לחקר חייו של אותו האיש. ב-1832 שב לטיבינגן, אך עד מהרה הקדיש עצמו לכתיבת "חיי ישו, בחינה ביקורתית" (Das Leben Jesu kritisch bearbeitet), שפורסם כשהיה בן 27, בשנת 1835.
הספר "חיי ישו" עורר שערורייה כשפורסם. שטראוס התבסס על חקר התרבויות בעת העתיקה ועל חקר תפיסת המשיח ביהדות בית שני, על מנת להבין את הבניית דמות אותו האיש כפי שהיא מוצגת בברית החדשה. הצגתו של אותו האיש בנפרד מדמות המשיח באמונה הנוצרית, עוררו מחלוקת עזה בעולם הנוצרי. עד מהרה, כל פילוסוף ותאולוג פרוטסטנטי ברחבי היבשת נדרש לתגובה. שנתיים לאחר מכן פורסם קובץ מאמרי תגובה לספר. בין היתר, השפיעה תפיסתו של שטראוס את אותו האיש על כתביהם ומחקריהם של רודולף בולטמן ושל מרטין קלר. קיימות טענות, לפיהן הספר, והתפיסה הפילוסופית-היסטורית העומדת מאחוריו, השפיעו על כפירתו של פרידריך ניטשה. עם זאת, שטראוס לא השפיע רק על חילון, והיו שראו בספרו ובגישה שלו איזון בין דת לאמונה, וניסיון להחיל רוח ביקורתית תוך שמירה על זיקה לנצרות, כך למשל ארנסט רנן. השפעתו של שטראוס חרגה מעבר לעולם הנוצרי של ימיו והוא השפיע גם על הוגי דעות יהודיים כמו אברהם גייגר (גייגר מצידו היה מוערך מאוד על ידי שטראוס, שתמך בו - לשווא - כנגד דעת עמיתים אנטישמיים, בקבלה לחברות לאגודות אקדמיות בגרמניה) וכמו ברתולד אוארבך.
לקריאה נוספת
- הנרי וסרמן, אירופה, ערש הלאומיות (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה), ע"ע 32–33
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
