דוד שפרבר (מבקר אמנות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד שפרבר

דוד שפרבר (נולד ב-1974) הוא אוצר, ד"ר לאמנות, חוקר ומבקר אמנות יהודית, אמנות ישראלית ואמנות פמיניסטית.

ביוגרפיה והשכלה

דוד שפרבר, יליד ירושלים, הוא בנו של הרב פרופסור דניאל שפרבר. למד בישיבה התיכונית חורב, בישיבת מרכז הרב ובישיבת ההסדר הר עציון. לימודיו האקדמיים כוללים לימודי ארכאולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2017 סיים שפרבר כתיבת עבודת דוקטורט שכותרתה: "אמנות פמיניסטית יהודית בישראל ובארצות הברית, 2017-1990" בתוכנית ללימודי מגדר, אוני' בר-אילן, בהנחיית פרופ' רות איסקין מהמחלקה לאמנויות, אוני' בן-גוריון בנגב. העבודה נכתבה בחסות "מלגת הנשיא", של בר-אילן, "מלגת רוטנשטריך לדוקטורנטים מצטיינים בתחומי מדעי הרוח", המועצה להשכלה גבוהה וה-Memorial Foundation for Jewish Culture Doctoral. שפרבר משמש כיום עמית מחקר במרכז דוד הרטמן למצוינות אינטלקטואלית, מכון שלום הרטמן, ירושלים, וב־2018-2019 שימש עמית פוסט-דוקטורט במכון למוזיקה מקודשת באוניברסיטת ייל, קונטיקט, ארצות הברית (The Yale Institute of Sacred Music). הוא ראש התוכנית ללימודי אוצרות אמנות עכשווית במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים וחבר בבית המדרש לרבנות ישראלית של ההיברו יוניון קולג' בירושלים.

שפרבר היה עורך התמונות של כתב העת דעות, שם התחיל לכתוב על אמנות יהודית ואמנות ישראלית. מאוחר יותר שימש יועץ באיגוד לפרשנות התלמוד ועורך ויזואלי באוניברסיטה הפתוחה ועוד. משנת 2002 אצר וכתב במסגרת "מרכז ליבר לאמנות יהודית" באוניברסיטת בר-אילן. שפרבר עוסק בתחום של אמנות ישראלית והקשריה היהודיים; אמנות יהודית פמיניסטית בישראל ובארצות הברית ואמנות הנוצרת בתוך החברות היהודיות הדתיות.

פעילותו כחוקר אמנות

בתחילת דרכו עסק שפרבר באמנות היהודית של העת החדשה. לאחר שפרסם מאמרים אחדים על ההיסטוריה האמנותית והדתית של תפילת נשים, ציורי המשיח וייצוגיו של הא-ל, החל להתמקד באמנות בת זמננו ובפענוחה דרך מקורות ההשראה היהודיים והישראלים שלה. הוא נוהג להשוות בין יוצרים הפועלים בעולם וממשיכים מסורות יהודיות, נוצריות או מוסלמיות.

דוד שפרבר

משנת 2003 פרסם שפרבר קטלוגים שליוו תערוכות שאצר במרכז ליבר. בקטלוגים השווה את היצירות המוצגות למקבילותיהן בעולם של ימינו ובמסורות האמנות בעבר.

בשנים 2007-2003 פרסם סדרה של חוברות העוסקות בהבדלות באמנות היהודית. הסדרה עוקבת אחר ביטויי ברכת ההבדלה: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה", ועוסקת בנושאים קדושה-חולין, שמש ואור כדימויים של אלוקים, אינטראקציות בין אמנות אסלאמית וערבית לבין אמנות יהודית-ישראלית ועוד. בדצמבר 2007 התפרסם קטלוג בשם "כלים שבורים", שבו הוא מסכם את הסדרה ודן בשבר ובהתרסה של האמנות הישראלית ביחסה לתמות יהודיות. החוברת "איפכא מסתברא" יצאה בקיץ 2008 והיא מנסה לקשר בין תרבות בית המדרש המסורתית לשדה האמנות המקומית. הסדרה "אותות – מעגל השנה, המועדים והאמנות היהודית העכשווית" שהחלה לצאת בשנת 2009 מתארת את העיסוק האמנותי העכשווי בתמות הקשורות למעגל השנה, מעגל החיים, המצווה והפולחן היהודי. בראש החוברת הקדמה המבחינה בתהליכי "הכלאה" ו"טיהור" כמבנים את שיח האמנות העכשווי. הדברים הורחבו בשנת 2010 כמאמר בכתב העת images.

שפרבר הופקד על בחירת התמונות וכתיבת הטקסטים על אודותיהן בספר "פרקי אבות - פירוש ישראלי חדש", שפרסם אביגדור שנאן בשנת 2009. ב-2011 יצא לאור ספרו "שוליים - אמנות יהודית כפריפריה ישראלית". ביסוד הספר עומדת תיזה שתופסת את היהדות כצידה האחורי ולפעמים הלא-מודע של התרבות הישראלית. שפרבר מערער בספר על האבחנות המקובלות שבין הדתי לחילוני. לצד דיון ביצירותיהם של אמנים קנוניים שקיבלו הכרה מהמרכז ההגמוני, הדיון בספר נסוב גם במגמות שוליים.

בשנת 2012 אצר שפרבר עם דבורה ליס את התערוכה "מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית" במשכן לאמנות עין חרוד. הייתה זו התערוכה המוזיאלית הראשונה שעסקה באמנות פמיניסטית הנוצרת במרחבים הדתיים והמסורתיים בישראל ובעולם[1]. בשנת 2015 אצר את התערוכה New York/New Work: אמנות יהודית עכשווית מניו-יורק, במסגרת הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית, מכון ון ליר ירושלים; ובשנת 2017 הוא אצר את התערוכה "מילות סיום לפרויקט הא-לוהים: הילדים' – מיצב של הלן אילון", גם היא במסגרת "הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית".

ספרו של שפרבר "ביקורת נאמנה: אמנות יהודית פמיניסטית בישראל ובארצות הברית" יצא לאור בסוף שנת 2020 בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית. הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור שלו, עוסק בשאלה מהי אמנות יהודית־פמיניסטית וכיצד היא תורמת למרחבי האמנות, החברה והדת בישראל ובארצות הברית. האמנות היהודית הפמיניסטית התפתחה מאז סוף שנות התשעים של המאה העשרים בשני המרכזים היהודיים הגדולים בעולם. הספר דן בביקורתה כלפי המסורת היהודית, ההלכה והמוסדות היהודיים הדתיים. יצירותיהן של אמניות פמיניסטיות מנותחות לאור האמנות הפמיניסטית הכללית וההגות היהודית הפמיניסטית ובהשוואה לפרקטיקות אקטיביסטיות, תוך ניתוח ההתקבלות של היצירות ובחינת הדיונים הציבוריים שהן חוללו.

מאמריו של שפרבר פורסמו בבמות אקדמיות, בקטלוגים מוזיאליים ובבמות פופולריות. הוא כתב גם באתרי האינטרנט הישראלים ynet: יהדות, הארץ "מארב" ו"ערב רב" ועוד.

פרסומים נבחרים

  • מנהגי חופה באמנות היהודית, רימונים 6–7, האוני' העברית ירושלים
  • האיקונוגרפיה של ביאת המשיח באמנות הישראלית, מאפיינים תאולוגים ופוליטיים, שנה בשנה, תשס"ג
  • ותפוח לימון מוכן לה בעזרת הנשים, עת-מול 165
  • ראיות הראיה, פרקים בתורתו של הרב קוק, ירושלים 1993 (המאמר: "קורבנות לעתיד לבוא במשנתו של הרב קוק")
  • Israeli Art Discourse and the Jewish voice, Images, Volume 4, Number 1, 2010

סדרת "המבדיל"

קטלוגים בהוצאת מרכז ליבר, אוניברסיטת בר-אילן; עורך הסדרה: צחי מזומן

  • המבדיל בין קודש לחול - הלכה, גבולות ומשטור באמנות יהודית בישראל (דצמבר 2005)
  • סדר זמנים - ייצוגי הזמן באמנות יהודית עכשווית (אוקטובר 2007)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד שפרבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שפרבר, דוד, ליס, דבורה, מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית, משכן לאמנות, עין חרוד, 2012, עמ' 3
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0