דוקטרינת יעקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"דוקטרינת יעקב" (בלטינית: Doctrina Iacobi nuper baptizati; "תורת יעקב שנשתמד מקרוב") הוא ספר אנטישמי מהמאה ה-7 שנכתב בשפה היוונית, ככל הנראה בארץ ישראל.

הספר מתעד כביכול דיון שנערך בקרתגו ביום 13 ביולי 634, בין יהודי בשם יעקב שנאלץ להמיר את דתו לנצרות לבין יהודים שלא המירו את דתם, ובו מופיעים נימוקיו של יעקב בזכות ההתנצרות כביכול. הספר דן באימפריה הביזנטית במלחמתה בצבא הערבי-מוסלמי וכיבוש הפרובינציות המזרחיות של האימפריה.

הספר מציג תמונה מוקדמת של הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל, העומדת לעיתים בסתירה להיסטוריוגרפיה המוסלמית.

לקריאה נוספת

  • Kaegi, Walter E. Byzantium and the Early Islamic Conquests, Cambridge, 1992.
ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0