דיולה לנדייל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. דיולה לנדייל, במקור גולדשטיין,[1] או פולק (בהונגרית: Lengyel Gyula; סאטו מארה, 8 באוקטובר 1888 – מוסקבה, מקום ההוצאה להורג בקומונרקה, 8 בינואר 1838) היה מתמטיקאי וכלכלן יהודי-הונגרי, פוליטיקאי קומוניסטי, שהיה קומיסר העם לענייני האוצר (שר האוצר) ב"מועצת השלטונית המהפכנית" (ממשלה) במהלך הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. לאחר נפילת הרפובליקה התיישב בברית המועצות, שם נפל קורבן לטיהורים הגדולים של סטלין.
ביוגרפיה
דיולה לנדייל נולד במשפחה יהודית. בשנת 1911 קיבל תואר במתמטיקה בבודפשט. לאחר מכן עבד כמורה. הוא היה חבר באיגוד העובדים של המורים והיה לוחם פעיל בסופרג'יזם. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפך למרצה, תחילה ב"אקדמיה למסחר" ולאחר מכן ב"מכללה לכלכלת העולם". בינתיים, הצטרף למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP), ובשנת 1919, לאחר הכרזת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, נבחר כחבר ב"מועצה השלטונית המהפכנית" (ממשלה) כקומיסר העם (שר) לכספים (שר אוצר). שמו קשור לגיבוש המדיניות הכלכלית של הרפובליקה וארגון האספקה לציבור. אולם מעשיו כשלו בסופו של דבר ולאחר נפילת הרבובליקה נמלט לווינה עם מנהיגים קומוניסטיים אחרים. שם השתתף בארגון מחדש של ה-KMP. לנדייל עבר לברלין בשנת 1922, שם עבד תחילה במשלחת סחר החוץ הסובייטי ולאחר מכן כראש המחלקה למדיניות כלכלית. בשנת 1930 היגר למוסקבה, שם עבד בכתיבה מקצועית וכמרצה פוליטי מומחה. מאמריו הופיעו בין היתר ב-Volkwirtschaft der UdSSR הגרמני, בכתב העת "סחר החוץ" במוסקבה, וב"מרץ החדש" וב"קדימה". ב-2 בנובמבר 1937 נעצר ונכלא בהוראת סטלין. הוא נידון למוות ב-8 בינואר 1938, וגזר הדין בוצע באותו היום. לנדייל זוכה ושמו טוהר ב-28 בנובמבר 1956.
עבודותיו
- כתבים נבחרים של דיולה לנדייל (בודפשט, 1965)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- דיולה לנדייל. המוזיאון הספרותי פטפי
- מסמכים של דיולה לנדייל, ארכיון ההיסטוריה הפוליטית והאיגודים המקצועיים, PIL 768.
- Bölöny József: Magyarország kormányai. Az 1987-1992 közötti időszakot feldolg. és sajtó alá rend. Hubai László. 4. bőv., jav. kiad. Bp., Akadémiai Kiadó, 1992.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- Katona Éva – Fábri Ervin: L. Gy.-ről szóló életrajzi tanulmány A Magyar Tanácsköztársaság Pénzügyi Rendszere c. tanulmánykötetben (Bp., 1959); Hajdu Tibor: L. Gy. emlékére (Magyar Nemzet, 1962. 235. sz.);
- Bihari Mór: L. Gy. (Ped. Szle, 1967. 7 – 8. sz.)
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 82212/1903. MNL-OL 30799. mikrofilm 1006. kép 1. karton, Névváltoztatási kimutatások 1903. év 14. oldal 18. sor
