דיולה פישר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. דיולה פישר (בהונגרית: Fischer Gyula; שארקרסטור, מחוז פייר, 15 במרץ 1861 – בודפשט, 25 בפברואר 1944)[1] היה הרב הראשי של העיר גיור, לימים רב בפראג ובבודפשט, פרופסור באוניברסיטה.
ביוגרפיה
דיולה פישר נולד כבנם של שלמה פישר ושל שרולטה דויטש. בין השנים 1877–1886 היה תלמיד בבית המדרש לרבנים בבודפשט. הוא קיבל את הדוקטורט בשנת 1885 באוניברסיטת בודפשט (היום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד), קיבל סמיכה לרבנות בשנת 1887. באותה השנה נבחר לרב בעיר גיור ולאחר מכן לרב הראשי של העיר, משם עבר לפראג בשנת 1898, ואחר כך ב-1905 לקהילה היהודית של פשט, משנת 1920 היה הרב הראשי של העיר. עבודתו כרועה הרוחני של הקהילה התאפיינה בחריצות שקטה ודרשותיו בבית הכנסת חתרו לפשטות אצילית. הוא היה חבר בוועדת ההנהלה של בית המדרש לרבנים (פרנץ יוזף) בבודפשט משנת 1905, היה יו"ר ועדת תוכניות הלימוד של בית המדרש ומרצה בקורסים המתקדמים שלו. משנת 1918 לימד את השפה הגרמנית ואת ספרות המדרש (לפני כן גם את ספרות התנ"ך וביאוריו). הוא היה הנשיא מטעם הקהילה היהודית של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית, חבר במועצת הנשיאות של "הפדרציה היהודית-הונגרית הפרו ארץ ישראלית". הוא תרגם יצירות רבות של ספרות יוונית-יהודית להונגרית. מותו נגרם על ידי דלקת ריאות וסוכרת. אשתו הייתה אוטיליה וינר.
כתביו
- החופש האינטלקטואלי של ישראל. דרשת שבועות בבית הכנסת של קהילת נאג'אבון 30 במאי 1884. בודפשט, 1884.
- יהודה בן שאול אבן תיבון, תוספת להיסטוריה של הספרות היהודית מימי הביניים. בודפשט, 1885.
- שתי תורות. גיור, 1891.
- בית התפילה היהודי. דבצ'ר, 1891.
- אמונתנו. נאום קידושין בחנוכת בבית הכנסת החדש בברטיסלבה. גיור, 1894.
- רצון חופשי. דרשה ביום הכיפורים ...ב-18 בספטמבר 1907.
- ההשפעות הטובות של מלחמת העולם הראשונה. דרשה בברטיסלאבה, 1915.
מאמריו התפרסמו בכתבי עת יהודיים רבים ב:
- סקירה יהודית-ההונגרית,
- הצופה
- הסכמה לאומית (Országos Egyetértés)
- עבר ועתיד (Múlt és Jövő)
- ספר הזיכרון של בלאו,
- שוויון (Egyenlőség)
- פלוטארך היהודי (Zsidó Plutarchos)
- חוברות שנתיים של האגודה הספרותית יהודית-הונגרית,
והן ב:
- Neuzeit,
- פסטר לויד,
- עיתון (Újság)
- Oesterreicher Wochenschrift.
פורסמו בהשתתפותו:
- אתיקה בחייהם של אנשי ההלכה. בתוך: ספר זיכרון לכבוד משה לייב בלוך. הופק על ידי תלמידיו לרגל יום השנה התשעים לחייו. בודפשט, 1905.
- גאבור וייס: תפילות לנשים יהודיות. מהדורה שלישית. בודפשט, 1902, בכריכת בד מלאה, מהדורה רביעית: נכתב על ידי גאבור וייס בעזרתו של דיולה פישר. עם שירי בית הכנסת של יוז'ף פטאי. בודפשט, 1908.
- פלוטארך יהודי. חלק 1. לאיוש ונטיאנר, לאופולד לעף. דיולה פישר, גאבור ריסר, לאיוש בלאו, ליפוט צונץ. בודפשט, 1923. (הספרייה היהודית הפופולרית 10)
- פילון מאלכסנדרוני: חיי משה . תרגם מיוונית: Gyula דיולה פישר. בודפשט, 1925. (הספרייה היהודית הפופולרית 17–18)
לקריאה נוספת
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái III. (Fa–Gwóth). Budapest: Hornyánszky. 1894 (חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929.עורך פטר אויווארי. דיולה פישר
- ספרנותו של גזה פטריק
ראו גם
- Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Budapest, Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002., a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Emlékkönyv a Ferenc József Országos Rabbiképző Intézet ötvenéves jubileumára 1877-1927. 1-2. köt. [2. köt.] Kiadják Blau Lajos, Hevesi Simon, Friedman Dénes. Budapest, 1927.
- Hetven év. Emléklapok az Országos Rabbiképző Intézet jubileumára 1877-1947. Szerk. Lővinger Sámuel; Budapest, 1948
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
- Zsidó kultúrtörténeti emlékek Fejér megyében. Székesfehérvár, Szent István Király Múzeum, 2004. május 20-december 23. A kiállítást rendezte és a tanulmányt írta Gergely Anna. Székesfehérvár, 2004.
הערות שוליים
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XIII. ker. állami halotti akv. 328/1944. folyószáma alatt.
