דיו לאוקו
בכימיה, דיו לאוקו הוא דיו המורכב ממולקולות היכולות לעבור שינוי מבני, כאשר אחת הצורות המבניות בעלת צבע, והשנייה שקופה.
לדוגמה, צורת הספירו של אוקסזין היא דיו לאוקו חסר צבע. המערכת המצומדת של האוקסזין וחלק ארומטי אחר של המולקולה מופרדים על ידי פחמן ספירו בהיברידיזציית sp3. לאחר שהמולקולה עוברת פרוטונציה, הקרנה בקרינת על-סגול (ראו פוטוכרומיזם) או בדרך אחרת, הקשר בין פחמן הספירו לאוקסזין מופרע והטבעת נפתחת; פחמן הספירו עובר להיברידיזציית sp2 ולגאומטריה מישורית; הקבוצה הארומטית מסתובבת, ואורביטלי ה-π מתיישרים עם שאר המולקולה, ונוצרת מערכת מצומדת בעלת יכולת לקלוט פוטונים באורכי גל של האור הנראה, ולכן החומר נראה צבעוני.
דוגמה אחרת היא הדיו Crystal violet lactone. בצורת הלקטון שלו הוא חסר צבע, או בעל צבע צהוב חלש, אך בתנאים חומציים המולקולה עוברת פרוטונציה, ומקבלת צבע סגול חזק. דוגמאות נוספות הן פנולפתלאין ותימולפתלאין, חומרים חסרי צבע בתנאים חומציים או נייטרליים, אך בעלי צבע ורוד וכחול (בהתאמה) בסביבה בסיסית. חומרים שונים משמשים כאינדיקטורים לקביעת חומציות תמיסות. כמו כן, קיימים חומרים המקבלים (או מאבדים) את צבעם בפוטנציאל חשמלי מסוים, ולכן יכולים לשמש כאינדיקטורים בתגובות חמצון חיזור.
דיו לאוקו הוא מרכיב חשוב בצבעים תרמוכימיים ונייר תרמי, חומרים פוטוכרומיים, ועוד.
