דייוויד בוהם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דייוויד בוהם
David Bohm
David Bohm.jpg
לידה 20 בדצמבר 1917
פטירה 27 באוקטובר 1992 (בגיל 74)
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ארצות הברית, בריטניה
הערות יהודי

דייוויד ג'וזף בוהםאנגלית: David Joseph Bohm‏; 20 בדצמבר 191727 באוקטובר 1992) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי שתרם רבות לתחומים שונים בפיזיקה תאורטית, פילוסופיה, נוירופסיכולוגיה ופילוסופיה. לקח חלק בפרויקט מנהטן.

ביוגרפיה

נעוריו

בוהם נולד בעיירה וילקס-בארה (Wilkes-Barre) שבצפון-מזרח פנסילבניה. אביו היה מהגר יהודי הונגרי ואמו יהודיה ליטאית. בוהם גודל בעיקר על ידי אביו, שהיה בעל חנות רהיטים ועוזרו של הרב המקומי. בוהם למד במכללת מדינת פנסילבניה. הוא סיים את לימודיו שם ב-1939 ועבר למכון הטכנולוגי של קליפורניה למשך שנה. הוא עבר לקבוצת הפיזיקה התאורטית של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בהנחייתו של רוברט אופנהיימר.

בוהם התגורר באותה השכונה בה התגוררו תלמידים אחרים של אופנהיימר. בנוסף לעיסוקם בתחומי הפיזיקה, הם עסקו בשעות הפנאי בביקורת חברתית. בוהם רצה לבדוק מודלים חברתיים חלופיים ולשם כך הצטרף לקבוצת קומוניסטים צעירים. בעקבות זאת, סומן כקומוניסט על ידי ה-FBI.

עבודתו והדוקטורט

תרומתו לפרויקט מנהטן

במהלך מלחמת העולם השנייה, רבים מהפיזיקאים של מחלקת המחקר של ברקלי נקראו לפרויקט מנהטן, לצורך פיתוח פצצת האטום הראשונה. על אף שאופנהיימר ביקש מבוהם לעבוד עמו במעבדה הלאומית - לוס אלמוס (המרכז המחקרי של פרויקט מנהטן שהוקם ב-1942), גנרל לסלי גרובס לא אישר את השתתפותו של בוהם מטעמי ביטחון - דעותיו הפוליטיות הקיצוניות.

בוהם נשאר בברקלי ולימד פיזיקה, עד שהשלים את הדוקטורט שלו ב-1943. עבודתו עסקה בחישובי הפיזור בהתנגשויות בין פרוטונים ודאוטריום. באופן אירוני, ממצאיו היו נחוצים ביותר לפרויקט מנהטן, והמחקר שלו מיד סווג. כיוון שלא הייתה לבוהם הרשאת גישה מספקת, לא ניתנה לו גישה למחקרו. למעשה, אסור היה לו אפילו לכתוב את התזה שלו. בגלל שאסור היה לו להגן על התזה שלו, אופנהיימר אישר לאוניברסיטה כי עבודתו אכן תקינה.

מאוחר יותר בוהם ערך חישובים לספקטרומטר המסות שמתקן Y-12 שבטנסי, ששימשו להעשרת אורניום אלקטרומגנטית לפצצת האטום שהוטלה על הירושימה ב-1945.

מקארתיזם

אחרי מלחמת העולם השנייה היה בוהם לפרופסור חבר באוניברסיטת פרינסטון ועבד לצד אלברט איינשטיין. במאי 1949, בתחילת תקופת המקארתיזם, ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית זימנה את בוהם שיעיד בפניה, בגלל קשריו עם אנשים שהיו חשודים כקומוניסטים. בוהם הסתמך על התיקון החמישי - הזכות לסרב להעיד, ולא הסכים להעיד נגד חבריו.

ב-1950 נעצר בוהם על שסירב להעיד בפני הוועדה. הוא זוכה במאי 1951, אך אוניברסיטת פרינסטון כבר השעתה אותו. אחרי זיכויו, הקולגות שלו עשו מאמצים לאפשר את חזרתו למשרתו באוניברסיטה. איינשטיין ביקש שבוהם ישרת כעוזרו. אולם האוניברסיטה לא נעתרה לבקשותיהם. בוהם עזב לברזיל והתמנה לראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת סאו פאולו.

מכניקת הקוואנטים ודיפוזיית בוהם

בזמן זה, תרם דייוויד בוהם מספר תרומות חשובות לפיזיקה, ובייחוד למכניקת הקוואנטים ולתורת היחסות. שעה שהיה פוסט-דוקטורט בברקלי בוהם פיתח תאוריה בנוגע לפלזמה וגילה תופעה הקשורה באלקטרונים, הקרויה דיפוזיית בוהם. ספרו הראשון - Quantum Theory שפורסם ב-1951, התקבל בברכה על ידי איינשטיין ואחרים. אולם, בוהם לא היה מרוצה מהגישה השמרנית למכניקת הקוואנטים (שהופיעה גם בספרו) והחל לפתח את גישתו שלו - פרשנות בוהם למכניקת הקוואנטים. בוהם החליט ליצור תאוריה לא לוקאלית עם משתנים חבויים. התחזיות של גישתו עולות בקנה אחד עם פרשנויות הסתברותיות של מכניקת הקוונטים. עבודתו ופרדוקס EPR היו לגורמים העיקריים שהובילו לפיתוח אי-השוויון של בל.

אפקט בוהם אהרונוב

ב-1955 בוהם הגיע לטכניון לכהן כפרופסור אורח למשך שנתיים. בישראל הוא פגש את אשתו שרה. ב-1957 חזר לבריטניה למחקר באוניברסיטת בריסטול. ב-1959, יחד עם תלמידו יקיר אהרונוב הוא גילה את תוצא אהרונוב-בוהם. הם הראו כי שדה אלקטרומגנטי יכול להשפיע על אזור במרחב שבו השדה נחסם, על אף שוקטור הפוטנציאל אכן קיים שם. מחקר זה הראה כי לווקטור הפוטנציאל יכולות להיות השלכות קוואנטיות. ב-1961 בוהם התמנה לפרופסור בקולג' בירקבק באוניברסיטת לונדון.

החיבור בין פיזיקה לפילוסופיה

בוהם ראה בהשקפותיו הפילוסופיות והמדעיות מקשה אחת. ב-1959 הסבה אשתו שרה את תשומת לבו לספר של ההוגה ההודי ג'ידו קרישנמורטי. בוהם מצא קוי דמיון מסוימים בין תמונת העולם שהציע בעקבות תורת הקוונטים לבין רעיונות אחדים של קרישנמורטי, וקיים עמו דיאלוג ממושך, שעיקריו מובאים בספר "קץ הזמן". בוהם הציג את תמונת העולם שלו בספרים Wholeness and the Implicate Order ו-Science, Order and Creativity.

כתביו

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0