דיכאון עמיד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיכאון עמידאנגלית: Treatment-resistant depression או בקיצור: TRD) הוא מונח המשמש בפסיכיאטריה קלינית לתיאור מצב של סובלים מדיכאון קליני, שאינם מגיבים בצורה מספקת לטיפול תרופתי של תרופות נוגדות דיכאון במשך תקופה ממושכת[1]. ההגדרות האופייניות לדיכאון עמיד שונות, אך הן אינן כוללות עמידות בפני טיפולים פסיכולוגיים. באופן מסורתי הוגדרה תגובה לא מספקת לתרופות, כחוסר תגובה קלינית כלשהי לתרופות (למשל, ללא שיפור בתסמיני הדיכאון). עם זאת, קלינאים רבים רואים תגובה לא מספקת לתרופות כחוסר השגה של הפוגה מלאה בסימפטומים[2]. גורמים מסוימים התורמים לטיפול לקוי תרופתי לדיכאון, ועלולים להוביל לאבחון שגוי של דיכאון עמיד, כוללים הפסקת טיפול מוקדמת, מינון נמוך של התרופות, אי ציות להוראות השימוש, אבחון מוטעה והפרעות פסיכיאטריות נוספות במקביל[3]. נכון ל-2019, טיפולים משלמים כמו פסיכותרפיה, ליתיום או אריפיפראזול לא נמצאו כתורמים לסובלים מדיכאון עמיד[4].

דיכאון עמיד היא תופעה שכיחה יחסית בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קליני. שיעורי ההפוגה הכוללת מהדיכאון בעקבות טיפול נוגד דיכאון עומדים על 50.4% בלבד, ובמקרים של דיכאון שטופל על ידי הרופא הראשוני, רק 32% מהאנשים הגיבו באופן חלקי לטיפול ו-45% כלל לא הגיבו[2]. ישנן שלוש דרכי טיפול בדיכאון עמיד - ניתן להחליף לטיפול תרופתי אחר, ניתן להעלות את המינון, וניתן לתת תרופה נוספת לתרופה הקיימת[5].

גורמי סיכון אפשריים לדיכאון עמיד כוללים הפרעות פסיכיאטריות נלוות, הפרעות רפואיות נלוות ותכונות שונות של הדיכאון. הפרעות פסיכיאטריות נלוות בדרך כלל אינן מזוהות בטיפול בדיכאון, ואם לא מטפלים בהן, הסימפטומים של הפרעות אלו עלולים להפריע להערכת המצב הנפשי ולטיפול. הפרעות חרדה הן אחת מסוגי ההפרעות הנפוצות ביותר הקשורות לדיכאון עמיד לטיפול. שתי ההפרעות בדרך כלל מתקיימות יחדיו, ויש להן מספר תסמינים דומים. מחקרים מסוימים הראו כי חולים עם הפרעת חרדה הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לחוסר תגובה לטיפול. שימוש בסמים עשוי להיות גם מנבא אפשרי לדיכאון עמיד לטיפול. הפרעות פסיכיאטריות אחרות העשויות לחזות דיכאון עמיד לטיפול כוללות הפרעת קשב וריכוז[6], הפרעות אישיות, הפרעה טורדנית כפייתית והפרעות אכילה. הפרעות אנדוקריניות כמו תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלת קושינג ומחלת אדיסון הן בין המחלות הנפוצות ביותר שתורמות לדיכאון ולדיכאון עמיד. מחלות נוספות כוללות סוכרת, מחלת לב איסכמית, סרטן, HIV ומחלת פרקינסון. גורם נוסף שעלול לעודד דיכאון עמיד הוא שילוב תרופות המשמשות לטיפול בהפרעות רפואיות נלוות שעשויות להפחית את יעילותן של תרופות נוגדות דיכאון או לגרום לתסמיני דיכאון[7]. אנשים הסובלים מדיכאון המציגים גם תסמינים פסיכוטיים כמו אשליות או הזיות, נוטים יותר להיות בעלי דיכאון עמיד. מאפיין דיכאוני נוסף אשר נקשר לתגובה לקויה לטיפול תרופתי הוא משך זמן ארוך יותר של פרקי הדיכאון[8]. בנוסף, אנשים הסובלים מדיכאון חמור יותר ואנשים עם נטיות אובדניות נוטים יותר לא להגיב לטיפול נוגד דיכאון[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Wijeratne, Chanaka; Sachdev, Perminder (2008). "Treatment-resistant depression: critique of current approaches". The Australian and New Zealand Journal of Psychiatry. 42 (9): 751–62. doi:10.1080/00048670802277206.
  2. ^ 2.0 2.1 Papakostas, G. I., & Fava, M. (2010). Pharmacotherapy for depression and treatment-resistant depression. Hackensack, NJ: World Scientific.
  3. ^ Souery D, Papakostas GI, Trivedi MH (2006). "Treatment-resistant depression". J Clin Psychiatry. 67 Suppl 6: 16–22. PMID 16848672.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  4. ^ Strawbridge, R; Carter, B; Marwood, L; Bandelow, B; Tsapekos, D; Nikolova, VL; Taylor, R; Mantingh, T; de Angel, V; Patrick, F; Cleare, AJ; Young, AH (בינואר 2019). "Augmentation therapies for treatment-resistant depression: systematic review and meta-analysis". The British Journal of Psychiatry: The Journal of Mental Science. 214 (1): 42–51. doi:10.1192/bjp.2018.233. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Andrews, L. W. (2010). Encyclopedia of depression. Santa Barbara, Calif: Greenwood Press.
  6. ^ Sternat, Tia; Katzman, Martin A (2016-08-25). "Neurobiology of hedonic tone: the relationship between treatment-resistant depression, attention-deficit hyperactivity disorder, and substance abuse". Neuropsychiatric Disease and Treatment. 12: 2149–2164. doi:10.2147/NDT.S111818. ISSN 1176-6328. PMC 5003599.
  7. ^ Kornstein SG, Schneider RK (2001). "Clinical features of treatment-resistant depression". J Clin Psychiatry. 62 Suppl 16: 18–25. PMID 11480880.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  8. ^ Berman RM, Narasimhan M, Charney DS (1997). "Treatment-refractory depression: definitions and characteristics". Depress Anxiety. 5 (4): 154–64. doi:10.1002/(sici)1520-6394(1997)5:4<154::aid-da2>3.0.co;2-d. PMID 9338108.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  9. ^ Strawbridge, R; Carter, B; Marwood, L; Bandelow, B; Tsapekos, D; Nikolova, VL; Taylor, R; Mantingh, T; de Angel, V; Patrick, F; Cleare, AJ; Young, AH (בינואר 2019). "Augmentation therapies for treatment-resistant depression: systematic review and meta-analysis". The British Journal of Psychiatry: The Journal of Mental Science. 214 (1): 42–51. doi:10.1192/bjp.2018.233. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0