דימה חטיב
| לידה |
14 ביולי 1971 (גיל: 52) דמשק, סוריה |
|---|---|
| עיסוק | עיתונאות |
| מעסיק | רשת אל-ג'זירה |
דימה חטיב (בערבית: ديمة الخطيب) היא עיתונאית, משוררת ומתרגמת ילידת-סוריה. היא המנהלת של +AJ (אנ'),[1] שירות חדשות דיגיטלי עטור פרסים, באנגלית, ערבית וספרדית שהושק על ידי רשת המדיה ג'אזירה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית. היא המנהלת הבכירה היחידה בקבוצת אל-ג'זירה ואחת ממנהיגות הנשים המעטות בתחום התקשורת הערבית.[2]
ביוגרפיה
חטיב נולדה בדמשק[3] לאם סורית ולאב פלסטיני. דימה חטיב דוברת שמונה שפות: ערבית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, סינית, וגרמנית. היא הצטרפה לאל ג'זירה בשנת 1997 כמתמחה זוטרה בעיתונות מקוונת. חטיב התקדמה לתפקיד מפיקה, כתבת בסין ולאחר מכן לראש הלשכה באמריקה הלטינית. בשנים האחרונת היא פעילה בעיתונות המקוונת.
קריירה
חטיב סווגה בין הערבים המשפיעים ביותר ברשתות החברתיות.[4] היא זכתה להערכה במהלך המהפכות הערביות – האביב הערבי – על מתן עדכונים תכופים ופרשנויות על אירועים שהתרחשו וזאת באמצעות חשבון הטוויטר שלה.
דימה חטיב דיווחה ועדכנה במגוון נושאים, כולל מדיה חברתית, אמצעי תקשורת, אימהות, שירה, הרשות הפלסטינית ואחרים.
היא זכתה להכרה במהלך מלחמת עיראק, כמפיקת חדשות בזמן אמת בדוחה עבור ערוץ אל ג'זירה וכאשר התראיינה אצל וולף בליצר ולארי קינג .[5]
במהלך משימתה באמריקה הלטינית הייתה לה גישה בלעדית וצמודה לנשיא ונצואלה המנוח הוגו צ'אווס.[6] היא ראיינה מנהיגים ביניהם אבו מוראלס הבוליביאני ולואיז אינסיו דה סילבה הברזילאי.
בדיווחיה מרחבי אמריקה הדרומית ואמריקה המרכזית היא חשפה לעולם הערבי יבשות רחוקות אלו.
בתקופת שהותה בקראקס היא סיפקה מידע ושימשה כמקור לחדשות. דימה חטיב דיווחה על צ'אווס, שהיה ראש המדינה הראשון שגינה בחומרה את ישראל בגין הסכסוך בין ישראל ללבנון. הודעתו זו של צ'אווס הביאה לניתוק הקשר עם ישראל כעבור שנים. בדיווחיה חטיב דחתה את הטענות לפיה מועמר קדאפי נמלט לוונצואלה.[7]
טרם עבודתה באל ג'זירה, עבדה חטיב ברדיו השווייצרי הבינלאומי בברן, בארגון הבריאות העולמי בז'נבה, בעיתון א-ראי וברדיו קטר בצרפתית בדוחה.[8]
קישורים חיצוניים
- AJ+ website
- Personal blog
- בערוץ Middle East Monitor(אנ') דימה חטיב מספרת על הזדהותה כפליטה וכפלסטינית
הערות שוליים
- ^ "AJ+ appoints new managing director". The Peninsula. Qatar. 13 באוגוסט 2015. נבדק ב-19 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Management profile / Dima Khatib". Qatar: Al Jazeera. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Al Sayed, Samar (2 ביולי 2015). "Dima Khatib: the reluctant poet who has become well versed". The National. UAE. ארכיון מ-19 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Wamda". wamda.com. ארכיון מ-4 באוקטובר 2017. נבדק ב-22 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CNN.com". CNN. ארכיון מ-23 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 במרץ 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Al Jazeera English (6 במרץ 2013). "Dima Khatib talks about Hugo Chavez". ארכיון מ-30 ביולי 2018. נבדק ב-27 בספטמבר 2016 – via YouTube.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Libya protests spread and intensify". Axisoflogic.com. 22 בפברואר 2011. ארכיון מ-2 באוקטובר 2011. נבדק ב-12 באפריל 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Dima Khatib". Al Jazeera. 27 באוגוסט 2020. נבדק ב-27 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
