דינג (כלי)

דינג מתקופת שושלת שאנג המאוחרת.

דינג (בסינית: 鼎) הוא כלי אשר שימש בסין הקדומה. כלי זה היה קערה עמוקה, דמוית יורה, ולו רגליות, מכסה ושתי ידיות, אחת למול השנייה. כלים אלה היו בצורה עגולה (עם שלוש רגליות) או מלבנית (עם ארבע רגליות).

בתחילה כלים אלה היו עשויים מחרס, אולם החל מתקופת שושלת שאנג (1600 לפנה"ס - 1046 לפנה"ס) החלו לצקת אותם מברונזה.

הכלים שימשו לבישול, אחסנת מזון, ולהכנת מזון טקסי שהוגש בעת פולחן האבות.

בתרבות הסינית, הדינג סימל בעלות או שליטה על שטח אדמה, והבעלות בדינג הייתה סמל סטטוס. מסיבה זו יצק יו הגדול מייסד שושלת שיה את תשעת הדינגים (לכל אחד שלושה רגלים) על מנת לסמל את שליטתו בתשעה מחוזות סין, ולימים השליטה בכל תשעת הדינגים סימל את השליטה החוקית בסין.