דיסרגולציה רגשית
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
דיסרגולציה רגשית (באנגלית: Emotional Dysregulation) היא מושג מרכזי בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, המתאר קשיים משמעותיים בוויסות רגשות.[1] מושג זה חיוני להבנת התפתחותן והמשך קיומן של הפרעות נפשיות לאורך כל שלבי החיים.[1] בעבר, התמקד הדיון סביב דיסרגולציה רגשית בעיקר בילדים ובמתבגרים.[1] כיום, דיסרגולציה רגשית היא ממד פסיכופתולוגי מרכזי גם בקרב מבוגרים, המשפיע באופן ישיר על חומרת התסמינים הקליניים ועל התפקוד היומיומי.[1] דיסרגולציה רגשית היא ישות טרנס-נוזוגרפית, כלומר, אינה מוגבלת לקטגוריה אבחנתית ספציפית אחת.[1] במקום זאת, היא עוסקת בקשר שבין מנגנונים לקויים בוויסות רגשות לבין קטגוריות אבחנתיות שונות בפסיכיאטריה.[1]
מאפיינים
דיסרגולציה רגשית מאופיינת בסבילות נמוכה לתסכול, בעצבנות, ברגישות מוגברת לרגשות שליליים ובתנודתיות רגשית.[1] מאפיינים אלו חופפים במידה רבה להפרעת ויסות מצב רוח משבשת (DMDD), קטגוריה קלינית המופיעה במדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM-5 ומתארת עצבנות חמורה ומתמשכת.[1] דיסרגולציה רגשית כרוכה גם בחוסר יכולת לזהות ולקבל רגשות, ובקושי לבחור באסטרטגיות יעילות להתמודדות עם רגשות העולים.[1]
דיסרגולציה רגשית בהפרעות נוירו-התפתחותיות
הפרעת קשב ופעלתנות יתר
הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתמשכת לעיתים קרובות גם לבגרות.[1] קשיים בוויסות רגשי הם מרכיב שכיח בהפרעה.[1] קשיים אלו כוללים חוסר יציבות במצב הרוח, המתבטא בעצבנות, שינויים מהירים במצב הרוח וסבילות נמוכה לתסכול.[1] דיסרגולציה רגשית וקשיים רגשיים אחרים נפוצים ביותר בקרב אנשים המאובחנים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר.[2] קשיים אלו מדווחים בקרב כ-40% מהילדים ובטווח של 35-70% מהמבוגרים עם ADHD,[3] כאשר נמצא כי הקשר בין התגובתיות הרגשית לחומרת התסמינים מתחזק עם הגיל.[2] מאפיינים רגשיים אלו מופיעים גם אצל אנשים עם ADHD שאינם סובלים מהפרעות נפשיות נלוות[2], דבר המצביע על כך שדיסרגולציה רגשית היא חלק אינהרנטי מ-ADHD.[4] אף על פי שדיסרגולציה רגשית נחשבת למרכיב מרכזי בחוויה של רבים עם ADHD, מדריך האבחון DSM-5 אינו כולל תסמינים רגשיים כקריטריונים אבחנתיים רשמיים.[2] במקום זאת, הוא ממליץ להתייחס אליהם כמאפיינים נלווים בלבד התומכים באבחנה.[2] עמדה זו נובעת, בין היתר, מכך שדיסרגולציה רגשית היא תופעה שחוצה אבחנות, המופיעה במגוון רחב של הפרעות נפשיות.[2] מבוגרים הסובלים מדיסרגולציה רגשית חווים קשיים תפקודיים משמעותיים בתחום החברתי, הלימודי והמקצועי,[4] המתּווספים לאלה שנגרמים מסימני ההיכר העיקריים של ADHD.[2] דיסרגולציה רגשית קשורה לרמות גבוהות יותר של קשיים בינאישיים, הערכה עצמית נמוכה ובעיות תעסוקתיות.[4] קיים סיכון מוגבר לעבירות פליליות ולשימוש בחומרים ממכרים בקרב אנשים עם דיסרגולציה רגשית ו-ADHD.[4]
בדיקות fMRI
הבסיס המוחי לדיסרגולציה רגשית אצל אנשים עםADHD קשרים בין פעילות אזורי מוח שונים.[5] באמצעות הדמיה תפקודית (fMRI), נמצא כי קישוריות תפקודית במוח קשורה באופן משמעותי לקשיים אלו בקרב צעירים.[5] כוללים אזורי המוח המרכזיים המעורבים בתופעה את קליפת המוח הקדם-מצחית (PFC), קליפת המוח האורביטו-פרונטלית (OFC), האמיגדלה והסטריאטום הוונטרלי.[5][3] דיסרגולציה רגשית ב-ADHD מאופיינת בשיבושים במנגנוני ויסות מסוג "מלמעלה למטה" (Top-down).[4] מנגנונים אלו מתייחסים ליכולתם של האזורים הקדמיים במוח, כגון קליפת המוח הקדם-מצחית, לווסת ולשלוט בתגובתיות הרגשית ובפעילות המערכת הלימבית.[4] משפיע קושי זה על היכולת לעבד ולהגיב לרגשות באופן מותאם.[5][3]
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 Claudia Carmassi et al., Emotional dysregulation as trans-nosographic psychopathological dimension in adulthood: A systematic review, Frontiers in Psychiatry 13, 2022, עמ' 900277 doi: 10.3389/fpsyt.2022.900277
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Ashkan Beheshti et al, Emotion dysregulation in adults with attention deficit hyperactivity disorder: a meta-analysis, BMC psychiatry 20, 2020-03-12, עמ' 120 doi: 10.1186/s12888-020-2442-7
- ^ 3.0 3.1 3.2 Francesca Lenzi et al, Pharmacotherapy of emotional dysregulation in adults with ADHD: A systematic review and meta-analysis, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 84, 2018-01-01, עמ' 359–367 doi: 10.1016/j.neubiorev.2017.08.010
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Ana-María Soler-Gutiérrez et al, Evidence of emotion dysregulation as a core symptom of adult ADHD: A systematic review, PloS One 18, 2023, עמ' e0280131 doi: 10.1371/journal.pone.0280131
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Katharine E. Musella, Lisa L. Weyandt, Attention-deficit hyperactivity disorder and youth’s emotion dysregulation: A systematic review of fMRI studies, Applied Neuropsychology: Child 12, 2023-10-02, עמ' 353–366 doi: 10.1080/21622965.2022.2119142
דיסרגולציה רגשית42450543Q3316140