דליה גריבאוסקאיטה
| דליה גריבאוסקאיטה | |||||
| לידה |
1 במרץ 1956 (גיל: 68) וילנה, ליטא הסובייטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ליטא | ||||
| מפלגה | עצמאית | ||||
| |||||
דליה גריבאוסקאיטה (בליטאית: Dalia Grybauskaitė; נולדה ב-1 במרץ 1956) היא נשיאת ליטא בין השנים 2019–2009. כיהנה בעבר כסגנית שר החוץ הליטאי, שרת האוצר הליטאית, וכ"נציבה האירופאית לתוכניות הכלכליות ולתקציב". כינויה הבולט הוא "אשת הברזל", והיא האישה הראשונה, והיחידה עד כה, שכיהנה כנשיאת ליטא. על שירותה את המדינה באירופה, ועל בחירתה לנשיאות קיבלה גריבאוסקאיטה שני אותות כבוד ליטאיים, ב-2003 וב-2009.
גריבאוסקאיטה אינה נשואה, כפי שמעידה התוספת לשם משפחתה (aitė), ואין לה ילדים. גריבאוסקאיטה, הדוברת ליטאית, אנגלית, רוסית, צרפתית ופולנית, הזכירה בין הדמויות המשמשות לה לחיקוי את מרגרט תאצ'ר ומהטמה גנדי. ברשותה חגורה שחורה בקראטה.
תחילת דרכה
גריבאוסקאיטה נולדה ב-1 במרץ 1956 למשפחה ממעמד הפועלים בווילנה. אמה ויטליה (1922–1989) עבדה כאשת מכירות ואביה, פוליקרפס (1928–2008), עבד כחשמלאי וכנהג. את לימודי התיכון סיימה בציונים ממוצעים. החל מגיל 11 עסקה גריבאוסקאיטה במקצועות הספורט. בגיל 19 עבדה במשך שנה כמפקחת בתזמורת הפילהרמונית הלאומית של ליטא ואחר כך החלה לימודיה באוניברסיטת סנקט פטרבורג (שנקראה אז "אוניברסיטת לנינגרד ע"ש ז'דאנוב") כתלמידה בחוג לכלכלה מדינית. בזמן לימודיה עבדה כפועלת מפעל. בשנת 1983 סיימה לימודיה עם ציון לשבח ושבה לווילנה, שם החלה לעבודה כמזכירה באקדמיה למדעים.
היא עבדה כמורה לכלכלה מדינית ומימון גלובלי בבית הספר הגבוה של המפלגה הקומוניסטית. בין השנים 1983–1989 היא הייתה חברת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ולאחר שהמפלגה הקומוניסטית בליטא נפרדה מן המפלגה הסובייטית בדצמבר 1989, היא המשיכה בחברותה במפלגה זו עד יוני 1990. בשנת 1988 השלימה תואר דוקטור באקדמיה למדעי החברה במוסקבה.
דרכה כמדינאית
בין השנים 1991-1993 עבדה גריבאוסקאיטה כמנהלת המחלקה האירופית במשרד יחסי הכלכלה הבינלאומיים של ליטא. בשנת 1993 הועסקה על ידי משרד החוץ כמנהלת המחלקה ליחסים כלכליים וייצגה את ליטא בשיחות על הסכם הסחר החופשי בעת כניסתה של המדינה לאיחוד האירופי. זמן קצר אחר כך מונתה לשגרירת ליטא לאיחוד האירופי.
בשנת 1996 מונתה לשגרירת ליטא לארצות הברית ושימשה בתפקיד זה עד שנת 1999, עת מונתה לשרת האוצר של ליטא. בתפקידה כשרת אוצר הובילה משא ומתן עם הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. בשנת 2000 מונתה לסגנית שר החוץ ובשנת 2001 מונתה לשרת האוצר בממשלת אלגירדס ברזאוסקאס. ליטא הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004 וגריבאוסקאיטה מונתה לנציבת ליטא לאיחוד באותו היום. עד ל-11 בנובמבר 2004 שימשה גריבאוסקאיטה כנציבת אירופה לחינוך ולתרבות ואחר כך מונתה לנציבת אירופה לתכנון כלכלי ולתיקצוב.
בסקר שהתפרסם בנובמבר 2005 נבחרה גריבאוסקאיטה ל"נציבת השנה" באיחוד וזאת על מאמציה הבלתי נדלים להסיט את הוצאות האיחוד האירופי לכיוון נושאים אשר יגבירו תחרותיות כגון מחקר ופיתוח. כנציבה לתכנון כלכלי ולתיקצוב היא מתחה ביקורת עזה על תקציב האיחוד האירופי. בעת שנכנסה לתפקידה רוב תקציב האיחוד היה על תוכניות חקלאיות.
גריבאוסקאיטה הציעה תוכנית תקציב לשנת 2008 שבה לראשונה בהיסטוריה של האיחוד ההוצאה על פיתוח ותעסוקה היווה את נתח הארי בתקציב, יותר מן ההוצאה על חקלאות ומשאבי טבע. היא מתחה ביקורת על ממשלת ליטא, בראשות גדימינאס קירקילאס על שאינה נוקטת בצעדים כלשהם לקראת המשבר הכלכלי המתקרב.
ב-26 בפברואר 2009 הכריזה גריבאוסקאיטה על מועמדותה לנשיאות ליטא בבחירות שנערכו באותה שנה. סקרים שנערכו באותו חודש הצביעו על יתרון ברור למועמדותה. היא רצה בבחירות כמועמדת עצמאית אף שמועמדותה נתמכה על ידי המפלגה השמרנית וארגונים לא-ממשלתיים. במסע הבחירות שניהלה התמקדה בנושאים כלכליים ובצורך בהתמודדות עם גל אבטלה גואה בליטא. בבחירות שנערכו ב-17 במאי 2009 זכתה גריבאוסקאיטה בניצחון מוחץ כשהיא מקבלת 68.18% מקולות הבוחרים, ההפרש הגבוה אי-פעם בבחירות לנשיאות ליטא.
גריבאוסקאיטה היא הנשיאה הראשונה של ליטא. העיתונות הזרה כינתה אותה "גברת הברזל של ליטא" בזכות דעותיה המוצקות ובזכות דרגת חגורה שחורה בקרטה בה היא מחזיקה.
קישורים חיצוניים
