דני קרפל (שדרן)
 | |
| דני קרפל | |
| לידה | 9 באוגוסט 1954 |
|---|---|
| פטירה | 2 במרץ 2016 (בגיל 61) |
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | עורך מוזיקה, שדרן רדיו |
דני קרפל (9 באוגוסט 1954 – 2 במרץ 2016) היה עורך מוזיקה ושדרן רדיו ישראלי, שעבד במשך שנים רבות בגלי צה"ל. מבקר מוזיקה ויועץ מוזיקלי, בעיקר בתחום הג'אז.
ביוגרפיה
דני קרפל נולד בכרכור, גדל במושב עין עירון עד גיל 5 והתגורר במשך מרבית שנותיו ברמת גן. אחיו הבכור הוא המוזיקאי אבי קרפל ("הסגנונות" ו"עוזי והסגנונות") ובזכותו נחשף למוזיקה מגיל צעיר.
רדיו
קרפל היה בעל ידע נרחב ומעמיק בתחום הג'אז לסוגיו השונים, ובין השאר, ערך והגיש את תוכנית הג'אז השבועית של גלי צה"ל, "קול הג'אז הזה" ותוכניות ספיישל מיוחדות שהוקדשו ליוצרים מרכזיים מהתחום.[1] בנוסף, הוא הגיש תוכניות רדיו שונות בתחום המוזיקה הישנה והנוסטלגית, "אולדיז" (Oldies), וביניהן "כאלה היו השירים שהיו", "יופי של שירים", ו"לבקשת הקהל". הוא הגיש גם את "ציפורי לילה" ואת "לא רוצים לישון" ובימי חמישי, ערך את תוכנית המוזיקה העברית הנוסטלגית, "ארבע אחרי הצהריים". יחד עם חברו, דובי לנץ, הגיש קרפל את התוכנית "דו רה יומי". בשנת 1986, במסגרת לוח שידורי הקיץ החדש של התחנה, החלו השניים להגיש יחד את החידון המוזיקלי "תו השעה", בתוכניתו של רפי רשף, "נכון לעכשיו".[2][3] בין התפקידים שעשה בתחנה הוא היה גם עורך מצעד הפזמונים העברי והלועזי (לצד אלי ישראלי, כמגיש).
למרות מחלת הפרקינסון שתקפה את גופו בשנת 2002, המשיך קרפל לערוך ולהגיש את תוכניות הרדיו השונות בגלי צה"ל במשך כ-10 שנים נוספות. עקב מצבו הבריאותי, הוא החל לאחר מכן לערוך את תוכנית הדגל "קול הג'אז הזה" וכן את התוכנית "ארבע אחרי-הצהריים" מביתו. הדבר הסתייע בעזרתם של הקריינים עופר חזות, תמר עמית יוסף ונוגה קליין, אשר הגישו אותן במקומו.
פעילויות נוספות
במסגרת כיסוי תחום הג'אז השתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים וראיין עשרות יוצרי ג'אז מרכזיים. כמו כן, שימש כעורך מקצועי לתרגום לעברית של הספר "ג'אז"[4] מאת ז׳ראל ארנו וז׳אק שנל.
בנוסף לעיסוקו בגלי צה"ל, טיפח קרפל קריירה ענפה סביב אהבתו הגדולה למוזיקה: שימש יועץ מוזיקלי לתוכניות טלוויזיה שונות, היה המנהל האמנותי של פסטיבל "ג'אז, בלוז ווידאו טייפ" והיה מבקר הג'אז של העיתון "ידיעות אחרונות" ושל המקומון "תל אביב". שימש גם מרצה מבוקש בנושא הג'אז, וכיהן כחבר מן המניין במדור למוזיקה של משרד החינוך והתרבות.
פרסים והוקרה
בשנת 2006 זכה קרפל בפרס שר החינוך, התרבות והספורט על תרומתו בתחום המוזיקה.[5] בשנים אלה גם ערך את סדרת "ג'אז חם" במוזיאון תל אביב לאמנות.
בחודש נובמבר 2015 ערכו גלי צה"ל אירוע פרידה מקרפל לאחר כמעט 42 שנים בהן שירת בתחנה. האירוע נערך בבית היוצר שבנמל תל אביב.[6]
מותו
קרפל נפטר ב-2 במרץ 2016, לאחר מאבק ממושך במחלת הפרקינסון.[7]
קישורים חיצוניים
- ערן סויסה, "אני כבר מתגעגע", באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2015
בן שלו, פרידה מדני קרפל, איש הרדיו שתרם יותר מכל לג'ז הישראלי, באתר הארץ, 2 במרץ 2016- איש גלי צה"ל דני קרפל הלך לעולמו, אתר מאקו, 2 במרץ 2016
- איש גלצ דני קרפל הלך הלילה לעולמו, באתר גל"צ, 2 במרץ 2016
- אבישי מתיה, סקרן, מגוון, קשוב ובעל אהבה טהורה למוזיקה: פרידה מדני קרפל, באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2016
- דינה חלוץ, אלמנתו של קרפל: 'בכל פעם שנלקח מדני דבר שקשור לרדיו, משהו בו מת', באתר Xnet, 22 ביוני 2017
הערות שוליים
- ^ יוסי חרסונסקי, צלילי ג'אז לתוך הלילה, באתר מעריב, 3 בפברואר 1987
- ^ ידיעה הכוללת אזכור גם לפינה תו השעה, מצעד פזמונים ממוחשב בגל"צ, באתר מעריב, 30 ביוני 1986
- ^ ראומה זיסקינד, הסוד המוזיקלי הכי שמור בגל"צ, באתר מעריב, 11 בדצמבר 1986
- ^ רועי הרצליך, איך אומרים ג'אז בעברית?, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018
- ^ חגי חיטרון, חיים טאוב, אלברט פיאמנטה ודני קרפל - בין מקבלי פרס שר החינוך, באתר הארץ, 21 במרץ 2006
- ^ הג'אז בנשמתו: בגלצ ערכו אירוע פרידה מדני קרפל, באתר גל"צ
- ^ שדר גל"צ דני קרפל הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הפרקינסון, באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2016
