דקוריון (דרגה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסלון של פרש רומי מהמאה ה-1 לספירה; נמצא על קברו של קצין פרשים רומי במאה ה-19

דקוריוןלטינית: decurio) הייתה דרגה בחיל הפרשים הרומי.

הצבא הרומי בתקופת הרפובליקה התיכונה התבסס בעיקר על חיל רגלים כבד, אולם לכל לגיון צורפו 300 פרשים. על פי פוליביוס, הפרשים חולקו ל-10 טורמות, כל אחת בת שלושים איש. אנשי הטורמה היו בוחרים מביניהם שלושה דקוריונים שהיו מפקדיהם. הבכיר מביניהם היה המפקד העליון, והשניים האחרים שימשו כסגניו.[1]

בצבא הקיסרי השתנה הנוהג ולכל טורמה היה רק דקוריון אחד.

הערות שוליים