דרום סיני

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דרום סיני (מחוז)
محافظة جنوب سيناء
מדינה מצריםמצרים  מצרים
מושל מוחמד עבדל-פדיל מוחמד שושה[1]
בירת המחוז א-טור
שטח 33,140 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז
 ‑ צפיפות

159,000‏  (נכון ל-2012)
4.8 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012)
אזור זמן UTC +2

לחצו כדי להקטין חזרה

מחוז מטרוחמחוז אלכסנדריהמחוז אל-בחירהמחוז כפר א-שיח'א-דקהלייהמחוז דמיאטצפון סינימחוז פורט סעידמחוז אל-ע'רביהמחוז אל-מנופיהמחוז אל-קליוביהמחוז א-שרקיהמחוז איסמעיליהמחוז אל-גיזהאל-פיוםמחוז קהירמחוז סואץדרום סינימחוז בני סויףמחוז אל-מניאמחוז אל-ואדי אל-גדידמחוז אסיוטמחוז הים האדוםמחוז סוהאגמחוז קינאמחוז קינאמחוז לוקסורמחוז אסואןביר טווילמשולש חלאיבלובסודאןערב הסעודיתירדןישראלרצועת עזהישראלSouth Sinai in Egypt.svg
אודות התמונה

דרום סיני (ערבית: جنوب سيناء גנוּבּ סינאא) הוא אחד מהמחוזות של מצרים. המחוז נמצא בדרום חצי האי סיני ועיר הבירה שלו היא א-טור. גבול המחוז נמתח מצפון מפרץ סואץ במערב ועד טאבה שעל חוף מפרץ אילת במזרח.

שטח המחוז הוא 33,140 קמ"ר ומספר תושביו עומד על 149,335 (2006)[2].

בין הערים והיישובים במחוז ניתן למנות את:

מוקדי המשיכה התיירותיים במחוז כוללים את אזורי תיירות החוף במפרץ אילת ובמפרץ סואץ ואת אזור ההר הגבוה ומנזר סנטה קתרינה הנמצא בליבו.

שלטון ישראל בדרום סיני

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרחב שלמה

אזור דרום סיני נכבש על ידי ישראל בסוף 1956, במלחמת סיני, והוחזר למצרים לאחר מספר חודשים. ב-1967, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל שנית את האזור ושלטה בחלקו המערבי עד 1980 ובמזרחי עד 1982. בעת השלטון הישראלי, עד 1982, היה המרחב נתון לממשל צבאי. מפקדת האזור שכנה באופירה, ליד מפקדת כוחות צה"ל - מפקדת מרש"ל (מרחב שלמה). בשנות השלטון הישראלי הוקמו באזור מספר יישובים אזרחיים: אופירה, נביעות, די זהב ושלהבת והוא היווה יעד תיירותי מבוקש לישראלים. אם בתיירות חופים לאורך מפרץ אילת ואם בטיולים לאזור ההר הגבוה שם גם הוקם בית ספר שדה ליד מנזר סנטה קתרינה.

לקריאה נוספת

  • זאב משל, דרום סיני, שהל"י-שירותי הוצאה לאור ישראליים בע"מ, 1971

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. AFP: Egypt arrests 20 Islamists in Sinai: security
  2. נתוני מפקדי אוכלוסין במצרים [1]


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0