האגודה למען האומות המאוחדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דגל האגודה למען האומות המאוחדות

האגודה למען האומות המאוחדות הוא ארגון לא ממשלתי בין-לאומי שהוקם במטרה לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי, שלום, פירוק נשק, סיוע לארצות נחשלות, פיתוח בר קיימא וקידום זכויות אדם ברוח ערכי מגילת האומות המאוחדות[1].

האגודה גם פועלת כדי להעלות את המודעות הציבורית לאו"ם ולעבודתו, כדי לקדם את המטרות הכלליות של האומות המאוחדות. ברחבי העולם יש סניפים ואגדות מקומיות שלה במעל למאה מדינות, כולל ישראל. המזכירות של הפדרציה העולמית של אגודות האומות המאוחדות ממוקמות בז'נבה, סיאול וניו יורק.

היסטוריה

איגוד חבר הלאומים

קודם להקמת אגודות למען ארגון האומות המאוחדות שהוקם בשנת 1945, הוקמו אגודות למען הארגון שקדם לו - חבר הלאומים, בראשם עמד "איגוד חבר הלאומים" (League of Nations Union) (אנ'), ארגון שהוקם באוקטובר 1918 בבריטניה כדי לקדם צדק בינלאומי, ביטחון קולקטיבי ושלום קבע בין מדינות על בסיס האידיאלים של חבר הלאומים. חבר הלאומים הוקם על ידי המעצמות כחלק מהסכמי השלום של פריז, ההסדר הבינלאומי שבא בעקבות מלחמת העולם הראשונה. יצירת התאגדות כללית של מדינות הייתה ההצעה האחרונה שהעלה הנשיא וודרו וילסון בנאום ארבע עשרה הנקודות שלו. "איגוד חבר הלאומים" הפך לארגון הגדול והמשפיע ביותר בתנועת השלום הבריטית והעולמית. בהמשך הוקמו "אגודות למען חבר הלאומים" במדינות רבות ברחבי העולם והתארגנו ב"פדרציה הבין לאומית של האגודות למען חבר הלאומים" ( International Federation of League of Nations Societies)[2][3]. במסגרת פעילות הפדרציה הוקמה גם "התאגדות היהודית למען חבר הלאומים"[4]. בראשות ליאו מוצקין[5], זאת על רקע תמיכת האגודה בזכויות מיעוטים, כולל של יהודים, ברחבי העולם[6][7]. פעילות הפדרציה הבין-לאומית נמשכה בשנות ה-30 של המאה ה-20[8][9], אך בעקבות פריצת מלחמת העולם השנייה דעכה פעילותה, למעט בבריטניה, שם המשיכה לפעול בראשות לורד ויקונט רוברט ססיל[10].

האגודה למען האומות המאוחדות

בעקבות פירוק חבר הלאומים והקמת ארגון האומות המאוחדות הוקם "האיגוד הבריטי למען האו"ם", שירש את מקום "האיגוד למען חבר הלאומים" במהלך 1946[11]. במקביל "אגודות למען חבר הלאומים" במדינות ברחבי העולם הפכו ל"אגודות האומות המאוחדות" והוקם "האיגוד העולמי למען האומות המאוחדות[12]. ביוני 1947⁩ האיגוד העולמי דרש מהממשלה הבריטית לנקוט עמדה אוהדת יותר לגבי שאלת העלייה היהודית לארץ־ישראל[13].

האגודה בישראל

"אגודה למען חבר הלאומים" הוקמה בארץ ישראל בשנת 1926 ביוזמת מאיר דיזנגוף, יהודה נדיבי, נתן פיינברג, יעקב בלובשטיין (אחיה של רחל המשוררת) ואחרים, כינוס ראשון של האגודה נערך ב-27 בינואר 1926⁩ בתל אביב[14]. גם בירושלים הוקמה אגודה ביוזמת מנחם אוסישקין ויוסף קלוזנר ב-8 במאי 1926[15]. באגודה בירושלים היו חברים בין השאר גם גד פרומקין, נחום סלושץ ואהרן מאיר מזי"א[16]. ביולי 1926 התקבלו האגודות בארץ ישראל ל"פדרציה הבין לאומית של האגודות למען חבר הלאומים"[17].
מטרות האגודה בארץ ישראל הוגדרו להלן[18]:

  1. להפיץ בקרב היישוב הארץ־הישראלי את רעיון חבר הלאומים ולטפח ולחזק את ההכרה בחשיבותו בתור מוסד עליון, המשרה שלום בין העמים והמדינות, יוצר יחסים הדדיים של אחוה ביניהם ומאחדם לשם עבודה משותפת ולפתרון כל הסכסוכים העלולים לפרץ ביניהם.
  2. להפיץ בקרב הקהל ידיעות מפורטות על מפעליו של חבר הלאומים ושל המוסדות הקימים על ידו: בית המשפט התמידי בהאג והמשרד הבין-לאומי לעבודה בז'נבה.
  3. לחקר את כל הפרובלימות המדיניות, המשפטיות, והכלכליות הכרוכות כפעולותיו. של חבר הלאומים.
  4. לחקר את כל השאלות הקשורות עם המנדט על ארץ ישראל.
  5. לבוא בקשר, לשם שתוף בעבודה, עם האגודות בארץ ובחוץ לארץ, העובדות להגשמת אותו הרעיון.
  6. להצטרף להתאחדות הבין־לאומית של האגודות למען חבר הלאומים שמרכזה בבריסטל.

בינואר 1927 הוקמה גם אגודה בחיפה, בנוסף לתל אביב וירושלים, ובהמשך הוקם גם ארגון משותף לשלוש האגודות בארץ ישראל[19]. במאי 1927 נערכה הוועידה השנתית של "הפדרציה הבין לאומית של האגודות למען חבר הלאומים" בבניין הרייכסטאג בברלין, כנציג ארץ ישראל השתתף בה מאיר דיזנגוף[20]. הפדרציה תמכה בזכות היהודים לעלות וליישוב את ארת ישראל אך במקביל קראה לממשלת המנדט לכבד את זכויותיהן האזרחיות והדתיות של כל תושבי ארץ־ישראל[21].

במהלך מלחמת העולם השנייה חדלה לפעול "האגודה הארץ ישראלית למען חבר הלאומים" ולאחר הקמת מדינת ישראל והצטרפותה לארגון האומות המאוחדות החלו פעילים שונים ביוזמה להקמת "אגודה למען האומות המאוחדות בישראל"[22], שהוקמה בסוף 1949[23]. כיושב ראש הראשון של האגודה, נבחר ראש עיריית ירושלים, דניאל אוסטר[1]. האגודה ציינה בישראל מדי שנה את יום האומות המאוחדות באירועים פומביים[24].

בשנת 1966 מונה הפרופסור למדע המדינה ולמשפט חוקתי באוניברסיטה העברית בירושלים, בנימין אקצין כנשיא האגודה[25]. האגודה פעלה עד 1977, אז נפסקה פעילותה. באפריל 1981 הוגשה בקשה לרשום את האגודה מחדש כעמותה, על ידי מאיר גבאי, שהיה אז מנכ״ל משרד המשפטים והוא שימש כנשיאה במשך כ-10 שנים[26]. מאז היא פועלת תחת השם "עמותת האומות המאוחדות, ישראל (ע"ר)"[27].

פסטיבל סרטים

האגודה למען האומות המאוחדות מקיימת מדי שנה פסטיבל סרטים דוקומנטריים בינלאומיים בפאלו אלטו הנקרא "פסטיבל הסרטים של התאחדות האומות המאוחדות" (UNAFF) (אנ'). הפסטיבל נוסד בשנת 1998 לציון יום השנה ה-50 להצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם והוא אחד מפסטיבלי הסרטים הוותיקים במיוחד לסרטים דוקומנטריים בלבד בארצות הברית[28].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אסיפת האגודות למען האו"ם בג'נבה, הארץ, 14 בספטמבר 1952
  2. ↑ במועצת הליגות למען חבר הלאומים ., דבר, 5 באוקטובר 1928
  3. ↑ הפדרציה הבין לאומית של האגודות למען חבר הלאומים הועידה את כנסיתה השתים עשרה בהאג, דואר היום, 8 באוגוסט 1928
  4. ↑ היהודים לטובת חבר הלאומים, הארץ, 16 במאי 1926
  5. ↑ Jews to Form League of Nations Union., Jewish Telegraphic Agency, ‏12 JAN 1923
  6. ↑ League of Nations Societies and the Jews, Jewish Telegraphic Agency, ‏13 JUL 1923
  7. ↑ בתפוצות - בקונגרס למען חבר הלאומים, דבר, 25 ביולי 1928
  8. ↑ ועידת האגודות למען חבר הלאומים, הארץ, 1 ביוני 1931
  9. ↑ כינוס הליגות למען חבר הלאומים, הארץ, 21 בפברואר 1939
  10. ↑ טיפול בינלאומי בענינים, דבר, 4 בפברואר 1945
  11. ↑ בווין דחה את ההצעה להיות יושב־ ראש האיגוד הבריטי למען או"מ, שירש את מקום האיגוד למען חבר הלאומים, משמר, 23 ביוני 1946
  12. ↑ האגודה הא־י למען א1נ־א בועידת האיגוד העולמי, הבוקר, 8 בספטמבר 1949
  13. ↑ בעית ארץ ישראל באגודה למען האומות המאוחדות, הבוקר, 16 ביוני 1947
  14. ↑ ביפו ובתל אביב - האגודה הת"א לתמיכת חבר הלאומים, הארץ, 27 בינואר 1926
  15. ↑ אספה מיסדת של "למען חבר הלאומים", דואר היום, 9 במאי 1926
  16. ↑ למען חבר הלאומים, דבר, 16 בנובמבר 1926
  17. ↑ ארץ ישראל בהתאחדות העולמית "למען חבר הלאומים", דואר היום, 4 ביולי 1926
  18. ↑ האגודה העברית הא"י בהתאחדות "למען חברים הלאומים", דואר היום, 21 ביולי 1926
  19. ↑ ועידת האגודות הא"י למען חבר הלאומים, הארץ, 30 בינואר 1927
  20. ↑ מאת האגודה העברית למען חבר הלאומים, הארץ, 26 במאי 1927
  21. ↑ החלטות ועידת האגודות למען חבר הלאומים החלטה שיש, הארץ, 9 ביוני 1930
  22. ↑ שלום שווארץ, הבה נקים <<אגודה ישראלית למען אונ"א>>, הבוקר, 18 במרץ 1949
  23. ↑ אגודה בישראל למען או"מ, הבוקר, 17 באפריל 1950
  24. ↑ מתר יום האו"ם, הארץ, 23 באוקטובר 1951
    דגל או"ם הונף בעירית ירושלים, למרחב, 25 באוקטובר 1964
    יום או"ם בירושלים, הארץ, 26 באוקטובר 1969
    היום " יום האומות המאוחדות, הארץ, 24 באוקטובר 1954
  25. ↑ פרופ. אקצין - נשיא האגודה למען האו"ם, קול העם, 29 ביוני 1966
  26. ↑ שלום ירושלמי, מה היא בדיוק אגודת האומות המאוחדות לישראל, כל העיר, 14 בספטמבר 1990
  27. ↑ עמותת האומות המאוחדות, ישראל (ע"ר), באתר גיידסטאר ישראל
  28. ↑ Randy Myers, Bay City News, United Nations Association Film Festival promotes cross-cultural empathy and connection, Local News Matters, ‏13 OCT 2020


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

האגודה למען האומות המאוחדות40575318Q7888327

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=האגודה_למען_האומות_המאוחדות&oldid=3044436"