האורוות המלכותיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האורוות המלכותיות
Royalmews.500px.jpg
מידע כללי
סוג היסטוריה ותחבורה
(למפת לונדון רגילה)
Greater London UK district map (blank).svg
 
האורוות המלכותיות
האורוות המלכותיות

האורוות המלכותיותאנגלית: Royal Mews) היו האורוות של בית המלוכה הבריטי בלונדון בירת הממלכה המאוחדת. מאז ראשית המאה ה-19 ממוקמות האורוות המלכותיות בארמון בקינגהאם. כיום האורוות הן מוזיאון הפתוח לקהל הרחב.

היסטוריה

צ'רינג קרוס

איור של האורוות המלכותיות, צ'רינג קרוס, 1793.

המונח "mews" המשמש כיום את האורוות המלכותיות, מקורו בשם האתר בו נשמרו הבזים המלכותיים. המילה "מיו" מקורה במילה האנגלית ל"השרת נוצות" ומתייחס לערמות הנוצות של הבזים שהצטברו במקום. האתר בקצה המערבי הסטרנד, בצ'רינג קרוס שימש כאתר החזקת הבזים החל משנת 1377 ועד שנהרס בשריפה בשנת 1534. לאחר השריפה נבנו במקום אורוות מלכותיות. במפה מתקופה זו ניתן לראות שהאורוות השתרעו בין צ'רינג קרוס לכיכר לסטר של ימינו.

בשנת 1732 נבנו האורוות מחדש על פי תכנונו של ויליאם קנט.

ארמון בקינגהאם

כיום נמצאות האורוות המלכותיות בשטחי גני ארמון בקינגהאם, בסמוך רחוב גרוונר. האורוות הועברו לאתר זה בשנת 1764 של המאה ה-18 על ידי המלך ג'ורג' השלישי, לאחר שזה רכש את "בית בקינגהאם" בשנת 1762 עבור רעייתו. האורוות כונו אז "האורוות המלכותיות שבפימליקו" (the Royal Mews Pimlico). הכירכרות המלכותיות נותרו באותה עת באורוות המלך בצ'רינג קרוס. לאחר שבנו, ג'ורג' הרביעי הפך את המבנה לארמון המגורים הרשמי של בית המלוכה הועברו, בשנת 1820 מלוא האורוות והכרכרות המלכותיות לארמון בקינגהאם, והאורוות הישנות בצ'רינג קרוס נהרסו (לימים נבנו על שטחן כיכר טרפלגר והגלריה הלאומית) מבנה האורוות הנוכחי נבנה על ידי ג'ון נאש בשנת 1825. בשנת 1855 הקימה המלכה ויקטוריה באורוות בית ספר ללימוד רכיבה לילדי משרתי הארמון. בית הספר, שמומן על ידי המלכה מהכנסותיה הפרטיות, פעל במשך כ-20 שנים.

באורוות נשמרות כיום הכרכרות המלכותיות ובהן כרכרת הזהב הממלכתית, וכן כ-30 סוסים המשמשים למשיכת הכירכרות המלכותיות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האורוות המלכותיות בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0