האי סקוט
האי סקוט הוא אי געשי קטן ולא-נושב בים רוס, האוקיינוס הדרומי, 505 ק"מ צפונית-מזרחית לכף אדייר, הקצה הצפוני-מזרחי של אדמת ויקטוריה, אנטארקטיקה. אורכו 565 מטרים מצפון לדרום, ורוחבו בין 130 ל-340 מטרים. גובהו מגיע ל-54 מטרים מעל פני הים והוא מקיף שטח של 40 דונם. עמוד האגיטס, סטאק בגובה 62 מטרים מעל פני הים ובקוטר 50 מטרים, ששטחו פחות משני דונם, נמצא 250 מטרים מערבית לאי. באי יש שני מפרצונים עם כברת ארץ פתוחה כשפת-ים ושאר האי מוקף צוקים גבוהים. אחד המפרצונים נמצא על החוף הצפוני-מזרחי והשני מול עמוד האגיטס על חופו המערבי של האי.
רב החובל ויליאם קולבק, מפקד האונייה "מורנינג", ספינת האספקה והחילוץ של משלחת דיסקברי בפיקודו של רוברט פלקון סקוט, גילה את האי ב-25 בדצמבר 1902 וירד אליו. תחילה התכוון קולבק לקרוא לאי בשם "אי מרקהם", על שמו של סר קלמנטס מרקהם, אבל לאחר זמן החליט לקרוא לו על שם סקוט. עמוד האגיטס נקרא על שם אמו של קולבק לפני נישואיה, האגיט. ב-2006 מצאה משלחת מיפוי אל ים רוס את האיים 2.3 ק"מ צפונית למיקום שנקבע להם תחילה.[1]
האי סקוט הוא חלק משטח חסות רוס, שנמצא בחזקתה של ניו זילנד.
מדצמבר 1987 עד מרץ 1999 הייתה על האי תחנת מזג אוויר אוטומטית. הרישומים מראים טמפרטורה ממוצעת של כמה מעלות צלזיוס מתחת ל-0 בקיץ, ועד 40°- בחורף.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ="NIWAR200717">The changing map of Antarctica, המכון הלאומי לחקר מים ואטמוספירה, חופים ואוקיינוסים, עדכון מס' 17, 2007
