האלפבית הבשקירי
האלפבית הבשקירי (בשקירית: Башҡорт әлифбаһы, הגייה מקורבת: בַּשְׁקוֹרְתְּ אֶלִיפְבַּהֻו) הוא גרסה של האלפבית הקירילי שבו נכתבת השפה הבשקירית. בעבר נכתבה השפה הבשקירית באלפבית הלטיני, ולפני כן בכתב הערבי. כיום יש ניסיונות לחזור לשימוש באלפבית לטיני.
היסטוריה
לפני שאימצו שיטות כתיבה אלפביתיות השתמשו הבשקירים בלוגוגרמות (או אידאוגרמות). כלומר, כל גרפמה ייצגה אובייקט פיזי מסוים. שתי דוגמות מוצגות משמאל:
עם קבלת האסלאם במאה ה־10 החלו הבשקירים להשתמש בכתב הערבי. נשתמרו תעודות כתובות באופן זה מהמאה ה-14 ומהמאה ה-15. בשנת 1923 נוצרה שיטת כתיבה ייחודית לשפה הבשקירית, גם היא על בסיס האלפבית הערבי, שכללה 33 אותיות במקום ה־22 שירשו מהאלפבית הטטרי.
ב־1928 הוחלף האלפבית הבשקירי לאלפבית המבוסס על האלפבית הלטיני, ובשנת 1940, אימצו אלפבית המבוסס על האלפבית הקירילי.
כיום מפותחת מערכת כתיבה חדשה, המבוססת על האלפבית הלטיני, אשר מתוכננת להחליף את האלפבית הנוכחי לקראת שנת 2010.
כתיבת והגיית האלפבית הבשקירי
האלפבית מבוסס הקירילית
אלפבית זה התקבל בשנת 1940, והאות Ё נוספה אליו בשנת 1950, וכך קיבל את צורתו הנוכחית. בטבלה הבאה מפורטות אותיות האלפבית הבשקירי, שמותיהן, והגייתן בשיטת האלפבית הפונטי הבינלאומי ובעזרת אות עברית, בעזרת ניקוד או בעזרת סימן שהגייתו מקבילה או דומה. כמו כן, מצוינים קודי היוניקוד של האותיות.
| צורת האות | שם האות | הגייה ב־IPA | הגייה | |
|---|---|---|---|---|
| אות גדולה | אות קטנה | |||
| 0410 А |
0430 а |
а אַה |
[a] | פתח |
| 0411 Б |
0431 б |
бэ בֶּה |
[b] | בּ דגושה |
| 0412 В |
0432 в |
вэ בֶה |
[v] | ב רפה |
| 0413 Г |
0433 г |
гэ גֶּה |
[g] | גּ דגושה |
| 0492 Ғ |
0493 ғ |
ғы גֻו |
[ɣ] | ג רפה בהגייה התימנית של העברית; כמו ר בהגייה האשכנזית של העברית |
| 0414 Д |
0434 д |
дэ דֶּה |
[d] | דּ דגושה |
| 0498 Ҙ |
0499 ҙ |
ҙэ דֶה |
[ð] | ד רפה בהגייה התימנית של העברית; כמו th במילה then, או האות ذ בערבית |
| 0415 Е |
0435 е |
е יֶה |
[jɛ], [ʲe] | י סגולה או סגול וחינכוך העיצור שלפניו |
| 0401 Ё |
0451 ё |
ё יוֹ |
[jo], [ʲo] | י חלומה או חולם וחינכוך העיצור שלפניו |
| 0416 Ж |
0436 ж |
жэ זֶ'ה |
[ʒ] | ז' כמו במילה ז'אק |
| 0417 З |
0437 з |
зэ זֶה |
[z] | ז |
| 0418 И |
0438 и |
и אִי |
[i] | חיריק |
| 0419 Й |
0439 й |
ҡыҫҡа и קֻותְ'קַה אִי (אי קצרה) |
[j] | י |
| 041A К |
043A к |
ка כַּה |
[k] | כּ דגושה |
| 04A0 Ҡ |
04A1 ҡ |
ҡы קֻו |
[q] | ק בהגייה התימנית של העברית; כמו האות ق בערבית |
| 041B Л |
043B л |
эль אֶל |
[l] | ל |
| 041C М |
043C м |
эм אֶם |
[m] | מ |
| 041D Н |
043D н |
эн אֶן |
[n] | נ |
| 04A2 Ң |
04A3 ң |
эң אֶן (אֶנְג) |
[ŋ] | כמו ה"נג" במילה בייג'ינג |
| 041E О |
043E о |
о אוֹ |
[o] | חולם |
| 04E8 Ө |
04E9 ө |
ө — |
[œ], [ø] | כמו סגול, כשהשפתיים מעוגלות; כמו האות Ö בגרמנית ובשוודית או בטורקית |
| 041F П |
043F п |
пэ פֶּה |
[p] | פּ דגושה |
| 0420 Р |
0440 р |
эр אֶר |
[r] | ר "מתגלגלת" |
| 0421 С |
0441 с |
эс אֶס |
[s] | ס |
| 04AA Ҫ |
04AB ҫ |
ҫэ תֶ'ה |
[θ] | ת רפה בהגייה התימנית של העברית |
| 0422 Т |
0442 т |
тэ תֶּה |
[t] | תּ דגושה |
| 0423 У |
0443 у |
у אוּ |
[u] | קיבוץ |
| 04AE Ү |
04AF ү |
ү — |
[y] | כמו חיריק כשהשפתיים מעוגלות; כמו האות Ü בגרמנית או בטורקית |
| 0424 Ф |
0444 ф |
эф אֶף |
[f] | פ רפה |
| 0425 Х |
0445 х |
ха כַה |
[x] | כ רפה |
| 04BA Һ |
04BB һ |
һа הַא |
[h] | ה |
| 0426 Ц |
0446 ц |
цэ צֶה |
[ʦ] | צ |
| 0427 Ч |
0447 ч |
чэ צֶ'ה |
[ʧ] | צ' כמו במילה צ'לו |
| 0428 Ш |
0448 ш |
ша שַׁה |
[ʃ] | שׁ |
| 0429 Щ |
0449 щ |
ща שְצַ'ה |
[ɕ] | ש "רכה" כמו ברוסית |
| 042A Ъ |
044A ъ |
ҡатылыҡ билдәһе קַתֻּולֻוק בִּילְדֶאהֶה |
[ʔ] | א כמו במילה קוֹפְאִים |
| 042B Ы |
044B ы |
ы אֻו |
[ɯ] | כמו שורוק כשהשפתיים אינן מעוגלות |
| 042C Ь |
044C ь |
йомшаҡлыҡ билдәһе יוֹמְשַקְלֻוק בִּילְדֶאהֶה |
[ʲ] | מציין חינכוך |
| 042D Э |
044D э |
э אֶה |
[e], [ɛ] | סגול |
| 04D8 Ә |
04D9 ә |
ә אֵא |
[æ] | תנועה בין פתח לסגול, כשהפה פתוח לרווחה; כמו ה-a במילה fat באנגלית |
| 042E Ю |
044E ю |
ю יוּ |
[ju] | י מנוקדת בקיבוץ או קיבוץ וחינכוך העיצור שלפניו |
| 042F Я |
044F я |
я יַא |
[ja] | י מנוקדת בפתח או פתח וחינכוך העיצור שלפניו |
האלפבית מבוסס הלטינית
הוריאנט הלטיני של האלפבית הבשקירי התקבל בשנת 1928 כחלק מהמעבר לאלפבית הטורקי המאוחד עבור כל השפות הטורקיות שדוברו תחת שלטון ברית המועצות. אלפבית זה דומה לאלפביתים מבוססי לטינית אחרים, ולרוב האותיות בו יש את הצלילים שיש להן באלפביתים לטיניים אחרים. מקורן של האותיות Ƅ ו־Ѣ הוא קירילי ולא לטיני.
המקבילות הקטנות (miniscule) של האותיות B ו־L אינן b ו־l כמו במרבית האלפביתים הלטיניים באירופה, אלא ʙ ו־ʟ בהתאמה. זאת כדי למנוע בלבול בין L קטנה ל־i גדולה, ובין B קטנה ל־Ƅ (האות המציינת חינכוך). הגרש הבודד איננו אות ומשמש לציון העיצור הסדקי הסותם (כמו הצליל של האות אל"ף במילה קוראים, בניגוד לקורים).
למטה מפורטות אותיות הוריאנט הלטיני של האלפבית הבשקירי, והגייתן בשיטת האלפבית הפונטי הבינלאומי. כמו כן, מצוינים קודי היוניקוד של האותיות.
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
- הערך Алфавит (אלפבית) באנציקלופדיה הבשקירית הקצרה שבאתר האוניברסיטה הבשקירית (ברוסית)
- האלפבית הבשקירי באתר PrimaVista (ברוסית)
