אלפבית קירילי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אלפבית קירילי
Cyrillic letter Yat.png
האלפבית הקירילי
А Б В Г Д Е Ж
З И Й К Л М Н
О П Р С Т У Ф
Х Ц Ч Ш Щ Ъ Ы
Ь Э Ю Я
אותיות סלאביות נוספות
Ґ Ѓ Ђ Ѐ Ё Є Ѕ
Ѝ І Ї Ј Љ Њ Ћ
Ќ Ў Џ
אותיות שאינן סלאביות
Ӑ Ӓ Ә Ӛ Ӕ Ғ Ӷ
Г̡ Ҕ Ӻ Ԁ Ԃ Ӗ Ҽ
Ҿ Є̈ Ӂ Җ Ӝ Ԅ З́
Ҙ Ӟ Ԑ Ӡ Ԇ Ӥ Ӣ
Ӏ Ҋ Қ Ҟ Ҡ Ӄ Ҝ
Ԟ Ԛ Ӆ Ԓ Ԡ Ԉ Ԕ
Ӎ Ҥ Ң Ӊ Ӈ Ԣ Ԋ
Ӧ Ө Ӫ Ҩ Ԥ Ҧ Ҏ
Ԗ С́ Ç Ԍ Ҭ Ԏ Ӳ
Ӱ Ӯ Ү Ұ Ҳ Ӽ Ӿ
Һ Ԧ Ҵ Ӵ Ҷ Ӌ Ҹ
Ӹ Ҍ Э̇ Ӭ Ю̆ Я̆ Ԙ
Ԝ  
אותיות ארכאיות
Ҁ Ѹ Ѡ Ѿ Ѻ Ѣ
ІА Ѥ Ѧ Ѫ Ѩ Ѭ Ѯ
Ѱ Ѳ Ѵ Ѷ    

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה. כללי השימוש באותיות הגדולות והקטנות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.

אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית הכנסייתית העתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ולא-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן צ'וקצ'ית(אנ'), קזחית, אוזבקית, טורקמנית, טג'יקית ומונגולית באסיה, אזרית, מולדובנית, קרלית, ואבחזית במזרח אירופה.

עם זאת, אחרי נפילת המשטר הסובייטי, רוב השפות הללו עברו לשימוש באלפבית הלטיני, ואילו במונגוליה, אחרי ניסיונות רפורמה שלא היו פופולריים, נשאר האלפבית הקירילי הכתב הרשמי במדינה.

מקור האלפבית הקירילי

כתב קירילי עתיק

מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי ה"קדוש" קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).[1]

האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708 ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.

האלפבית הקירילי הרוסי

אות שם האות אות יוונית מקבילה אות לטינית מקבילה
А а אַא Α α אלפא A a
Б б בֵּה Β β בטא B b
В в בֵה V v
Г г גֵּה Γ γ גמא G g
Д д דֵּה Δ δ דלתא D d
Е е יֵה Ε ε אפסילון E e
Ё ё יוֹ
Ж ж זֵ׳ה Ζ ζ זטא Z z
З з זֵה
И и אִי Ι ι יוטא ו-Η η אטא I i
Й й אִי קְרַאטְקוֹיֵה J j
К к קַא Κ κ קפא K k
Л л אֵל Λ λ למדא L l
М м אֵם Μ μ מו M m
Н н אֵן Ν ν נו N n
О о אוֹ Ο ο אומיקרון O o
П п פֵּה Π π פאי P p
Р р אֵר Ρ ρ רו R r
С с אֵס Σ σ ς סיגמא S s
Т т טֶה Τ τ טאו T t
У у אוּ Υ υ אופסילון U u
Ф ф אֵף Φ φ פי F f
Х х כַא Χ χ כי
Ц ц צֵה
Ч ч צֵ׳ה
Ш ш שַא
Щ щ שְצַ׳א
Ъ ъ טְבְיוֹרְדִּי זְנַאק
Ы ы יִי
Ь ь מְיַאכְקִי זְנַאק
Э э אֵה
Ю ю יוּ
Я я יַא

אותיות ותווים הנוספים על האלפבית הקירילי הבסיסי

Ё - משמשת ברוסית.
Ў - משמשת בבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית וברוסינית.
Ї - משמשת באוקראינית.
І - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת בבלארוסית ובאוקראינית.
Ґ - משמשת באוקראינית ובלארוסית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ђ - משמשת בסרבית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Њ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Љ - משמשת בסרבית ומקדונית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Ќ - משמשת במקדונית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
Ј - משמשת בסרבית ובמקדונית.
Џ - משמשת במקדונית ובסרבית.

אותיות שנשמטו ברפורמה של 1917-1918

איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии. לרוב נטען שזה קרה ברפורמות של 1917-1918, אבל מסמכים לא מזכירים זאת, וכנראה האות פשוט יצאה מהשימוש בהדרגה: Cyrillic letter Izhitsa.png

פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917-1918: Cyrillic letter Fita.png

יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917-1918: Cyrillic letter Yat.png

אותיות ארכאיות

האות פְּסִי: Cyrillic letter Psi.png

האות קְסִי: Cyrillic letter Ksi.png

האות קופא: Cyrillic letter Koppa.png

האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד): Cyrillic letter Uk.png

צירוף של I ו-E: Cyrillic letter Iotified E.png

יאס פשוטה: Cyrillic letter Little Yus.png

יאס מורכבת: Cyrillic letter Big Yus.png

צירוף של יאס קטנה ו-I: Cyrillic letter Iotified Little Yus.png

יאס מורכבת בצירוף I: Cyrillic letter Iotified Big Yus.png

השפות הנכתבות באלפבית הקירילי

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ קשלס חיים, דורות הראשונים, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 30.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0