הארטלי פראר
הָארְטְלי טראוֶורְס פֶרָאר (באנגלית: Hartley Travers Ferrar 28 בינואר 1879 - אפריל 1932) היה גאולוג, שנלווה למשלחת דיסקברי, המשלחת הראשונה לאנטארקטיקה של קפטן סקוט.
חייו
פראר נולד סמוך לדבלין, אירלנד, בן לאדגר פראר, פקיד בנק, ומרי הולמס פראר.[1]
בגיל צעיר עבר עם משפחתו לדרום אפריקה, שם למד בבית ספר סמוך לקייפטאון. הוא נשלח לאנגליה להמשך לימודיו בתיכון ואחר התקבל לסידני סאסקס קולג' בקיימברידג', שם למד גאולוגיה. הוא הצטיין בספורט. עם סיום לימודיו הוצעה לו משרת גאולוג במשלחת הראשונה של קפטן סקוט לאנטארקטיקה, והוא היה לחבר הצעיר ביותר בסגל המדעי.[2]
פראר הפליג דרומה על הספינת המחקר דיסקברי וכשהספינה עגנה בניו זילנד, הכיר שם את מי שתהיה לאשתו, גלדיס אנדרסון. מניו זילנד המשיכה הספינה דרומה ומצאה מעגן מתאים במצר מקמרדו שבים רוס - המשלחת תעשה במקום זה שני חורפים, לאחר שהספינה קפאה בקרח ולא הצליחה להשתחרר ממנו בקיץ הראשון. פראר השתתף באופן פעיל בחקר המקום ובניהול מחקרים מדעיים (כגון מדידת מליחות מי הים) לצד מחויבותו העיקרית לביצוע סקר גאולוגי. הוא הצטרף, עם אחרים, לארנסט שקלטון ואדוארד אדריאן וילסון במסעות מזחלות, ובקיץ האנטארקטי של 1903 יצא למסע התגליות הגדול שלו אל ההרים המערביים של אדמת ויקטוריה. הוא הגיע במסעו אל קרחון טיילור העליון ומצא מרבצי פחם בגובה 2,400 מ'. כמו כן אפיין שכבה רחבת-ידיים של אבן-חול המצויה בחבל ארץ זה, וזו נודעה במשך כשכבת פראר או רובד קבוצת-על ביקון. קרחון פראר נקרא על שמו, ושלא במתכוון גילה את המאובנים הראשונים שנמצאו על מה שהיה מוכר אז כיבשת אנטארקטיקה. אחת מדגימות הסלע הרבות שהובאו אל המוזיאון להיסטוריה של הטבע (לונדון) נבקעה בידי וילפרד נורנמן אדוארדס בשנת 1928, ובתוכה נמצאו שני עלים מאובנים של גלוסופטריס אינדיקה. פראר חזר עם ה"דיסקברי" בשנת 1904 והקדיש את השנה הבאה לכתיבת הדו"ח הגאולוגי של המשלחת. לאחר זאת התמנה לסקר גאולוגי במצרים, שם עבד עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז החזיר את משפחתו לניו זילנד. הוא חזר לשרת בגדוד קנטרברי הראשון בפלשתינה-א"י, שם עבד בעיקר בסקרים אוויריים ובמודיעין.
אחרי המלחמה התקבל לעבודה בסקר הגאולוגי של ניו זילנד וביצע עבודת-שדה מקיפה הן באי הצפוני והן בדרומי של המדינה. בתקופת עבודתו שם קיבל את תואר הדוקטור. הוא מת בוולינגטון לאחר ניתוח בשנת 1932. כאות הוקרה נקראה על שמו פסגת פראר ב"רכס העננים" של האי הדרומי. מזכרות שונות ממסעותיו בקוטב שמורות, יחד עם תצלומים שלו כספורטאי בימי הלימודים, במכון סקוט לחקר הקוטב בקיימברידג', במוזיאון קנטרברי בכרייסטצ'רץ' בניו זילנד וב"דיסקברי" עצמה בדאנדי שבסקוטלנד.
הערות שוליים
- ^ רישומים כנסייתיים והמשרד למרשם התושבים של אירלנד
- ^ Ranulph Fiennes, "Captain Scott", p. 39
