הארלי קילגור
![]() | |||||
| לידה |
11 בינואר 1893 בראון, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1956 (בגיל 63) בת'סדה, מרילנד, ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||
| מדינה |
| ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
| ||||
| |||||
הארלי מרטין קילגור (באנגלית: Harley Martin Kilgore; 11 בינואר 1893 – 28 בפברואר 1956) היה פוליטיקאי אמריקאי, אשר כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם וירג'יניה המערבית.
ביוגרפיה
קילגור נולד ב־11 בינואר 1893 בכפר בראון שבווירג'יניה המערבית, לקווימבי יו קילגור ולורה ג'ו קילגור. אביו עבד בקידוחי נפט ובקבלנות. קילגור למד בבתי הספר הציבוריים והשלים את לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה המערבית במורגנטאון ב־1914, ובאותה שנה התקבל ללשכת עורכי הדין.
ב־1914–1915 לימד בבתי ספר בהנקוק, וארגן את בית הספר התיכון הראשון במחוז ריילי ב־1915. הוא שימש כמנהלו הראשון לשנה אחת, וב־1916 החל לעסוק בעריכת דין בבקלי, וירג'יניה המערבית. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בחיל הרגלים מ־1917 ושוחרר ב־1920 כקפטן. ב־1921 ארגן את חיל המילואים של וירג'יניה המערבית ושירת עד פרישתו כקולונל ב־1953. באותה שנה התחתן עם לואיס איליין לילי בהנטינגטון, וירג'יניה המערבית.
קריירה ציבורית
קילגור כיהן כשופט בבית המשפט הפלילי של מחוז ריילי מ־1933 עד 1940. ב־1940 נבחר לסנאט מטעם המפלגה הדמוקרטית, ונבחר מחדש פעמיים. הוא כיהן מסוף ינואר 1941 ועד מותו בבית החולים של הצי בבת'סדה ב־1956. קילגור היה חבר בוועדת טרומן, ומאוקטובר 1942 כיהן כיו"ר תת-הוועדה למאמצי מילואים במלחמה בוועדת ענייני הצבא – הידועה גם כ"וועדת קילגור" – שפיקחה על מאמצי המילואים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. הוא גם סייע בהקמת הקרן הלאומית למדע (NSF) ב־1950.
פעילות פוליטית בולטת
ב־1948 היה קילגור מועמד "בן מדינה" בבחירות המקדימות לנשיאות מטעם הדמוקרטים בווירג'יניה המערבית וזכה במדינתו ללא התנגדות.
ב־1950 הצטרף קילגור לקבוצה קטנה של ליברלים, כולל פול דאגלס ויוברט האמפרי, שניסו לעצור את חוק מקארן, שנועד לדכא את המפלגה הקומוניסטית האמריקאית. קילגור הציע הצעת חוק חלופית שתאפשר לנשיא לעצור חתרנים ללא משפט בעת חירום לאומי – בהשראת כליאת האמריקאים ממוצא יפני במלחמת העולם השנייה. היוזמה לא עצרה את החוק החדש; הסנאט העביר את החוק בהצבעה 57–10 נגד הוטו של טרומן, וקילגור הצביע נגד החוק ותמך בוטו. ב־1956 לא חתם על "המניפסט הדרומי", אף על פי שהפרדת בתי ספר הייתה מחויבת בחוק במדינתו לפני פסק דין בראון נגד מועצת החינוך.
קרן המדע הלאומית
ב־1942 היועץ התעשייתי הרברט שמל הציע לקילגור להקים ועדה שתרכז את המחקר המדעי עבור מאמצי המלחמה. ועדת קילגור ניסחה הצעת חוק למשרד למוביליות טכנולוגית, שיהיה מוסמך לממן מחקרים, לחלוק פטנטים וסודות מסחריים, ולגייס מדענים ומתקנים למאמץ המלחמתי.
ב־1943, חלק מהמדענים, בראשם וניבר בוש, תמכו ברעיון המרכזי אך התנגדו למעורבות ממשלתית בניהול מימון המדע. כדי להקל על קבלת החוק, שינתה הוועדה את שם הגוף ל"קרן", כדי להיראות כגוף פילנתרופי פרטי.
בהמשך, במסגרת משא ומתן עם קבוצות עניין שונות, קילגור יחד עם הסנאטור וורן מגנוסון ניסחו חוק שהוביל להקמת הקרן הלאומית למדע. החוק אושר ונדון באופן סופי רק לאחר שתמך בו הנשיא הארי טרומן וחתם עליו ב־1950.
חקירות תאגידים ומונופולים
כיו"ר תת-הוועדה נגד תאגידים וסמכויות מונופול, קילגור הוביל חקירה רחבת היקף על מונופולים ותאגידים גדולים בשנים 1954–1955. התחקירים נעצרו לאחר מותו והושלמו רק ב־1963, בראשות הסנאטור אסטס קיפאובר.
מותו
קילגור נפטר ב־28 בפברואר 1956, בגיל 63, ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
קישורים חיצוניים
- הארלי קילגור באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- הארלי קילגור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הארלי קילגור41917040Q368666
