הארמון המלכותי של מדריד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.

הארמון המלכותי של מדריד

הארמון המלכותי של מדרידספרדית: Palacio Real de Madrid) הוא מעונה הרשמי של משפחת המלוכה של ספרד בעיר הבירה מדריד, אך הוא משמש כיום בעיקר לטקסים לאומיים. מלך ספרד פליפה השישי ובני משפחתו בחרו להתגורר בארמון צנוע יותר בפרברי מדריד, ארמון סרסואלה.

הארמון הוא בבעלות המדינה, ומנוהל על ידי סוכנות ציבורית של משרד הנשיאות. הוא ממוקם ברחוב בלן, במערב המרכז העסקים הראשי של מדריד, ממזרח לנהר מנסנרס. מספר חדרים בארמון פתוחים בקביעות לקהל הרחב, מלבד במהלך פעילות ממשלתית.

היסטוריה

הארמון הוקם באתר שבו ניצב במאה ה-9 אלקזאר (מצודה גדולה), ליד העיירה מג'ריט; המצודה נבנתה על ידי מוחמד הראשון מקורדובה. בשנת 1036 ירשה אותה הטאיפה המורית העצמאית של טולדו. לאחר נפילת מדריד לידי אלפונסו השישי מממלכת קסטיליה, מלכי קסטיליה כמעט לא השתמשו במצודה. ב-1329 כינס שם לראשונה המלך אלפונסו האחד עשר את ה"קורטס" של מדריד. פליפה השני העביר את חצר המלוכה שלו למדריד ב-1561.

במאה ה-16 נבנה באתר אלקזאר אחר ("המצודה הישנה"), אך הוא נשרף ב-24 בדצמבר 1734. פליפה החמישי הורה לבנות ארמון חדש באותו מיקום, והבנייה נמשכה בין השנים 1738–1755. המבנה עוצב בסגנון ברניני על ידי האדריכלים פיליפו יוברה וג'ובאני בטיסטה סצ'טי. המלך קרלוס השלישי היה הראשון שהתגורר בארמון זה לאחר סיום בנייתו.

המלך האחרון שהתגורר בארמון באופן רציף היה אלפונסו השלושה עשר, שמלך עד 1931. שליט נוסף שהתגורר לאחר מכן בארמון היה מנואל אסאניה, נשיא הרפובליקה הספרדית השנייה, שפעל עד 1939; בתקופה זו נודע הארמון בשם "הארמון הלאומי".

שטח רצפות הארמון הוא 135,000 מטר מרובע, והוא כולל 3,418 חדרים. הוא נחשב לארמון הגדול ביותר באירופה על פי שטח הרצפה. הבנייה ועיצוב החדרים כוללים שימוש בחומרים יוקרתיים, ובארמון מוצגות יצירות אמנות רבות של אמנים נודעים (כגון קראווג'ו, ולסקס, פרנסיסקו דה גויה). אוספים נוספים בעלי חשיבות אמנותית והיסטורית השמורים בארמון הם אוסף כלי נשק, פורצלן, שעונים, רהיטים וכלי כסף. כן מוצג בו האוסף השלם היחיד בעולם של כלי קשת מסוג סטרדיוואריוס.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0