קורדובה (ספרד)
 | |
| פסל הרמב"ם בקורדובה | |
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| קהילה אוטונומית |
 אנדלוסיה |
| שטח | 1,252 קמ"ר |
| גובה | 120 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 258 נפש לקמ"ר (2011) |
| http://www.cordoba.es | |
 | |
| "מסקיטה" בקורדובה | |
| מדינה |
ספרד |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1984, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4 | |
 | |
קורדובה (ספרדית: Córdoba, IPA: [ko̞ɾðo̞βaˈ]) היא עיר עתיקה בדרום ספרד, ובירת חבל קורדובה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה. אוכלוסייתה של העיר מונה 330,033[1] נפש, נכון לשנת 2011.
היסטוריה
העיר נבנתה במאה השנייה לספירה בתקופת האימפריה הרומית, ובמקום ניתן למצוא שרידים לעברה המפואר, דוגמת אמת המים הרומית.
בשנת 711 לספירה נכבשה קורדובה על ידי המוסלמים, (המכונים לעיתים מורים). כך החל העידן המוסלמי שארך בקורדובה למעלה מחמש מאות שנה. במהלך תקופה זו הייתה קורדובה לגדולה בערי אירופה, והפכה למרכז אמנות ולימוד אסלאמי, וגם אחד המקומות המקודשים לאסלאם.
בין השנים 750 ל-929 הייתה קורדובה לבירת האמירות הספרדית המוסלמית שנקראה גם אל-אנדלוס ולאחר מכן משהפכה ספרד לחליפות, שנקראה גם חליפות קורדובה, הייתה קורדובה לבירתה. במהלך המאה העשירית תוארה קורדובה כעיר גדולה ועשירה שהיו בה יותר מ-1000 מסגדים ויותר מ-600 מרחצאות. יש המשערים שבין 935 לשנת 1013 הייתה קורדובה העיר הגדולה בעולם.
תקופת השלטון המוסלמי הייתה תקופה של פריחה ושגשוג גם לקהילה היהודית במקום. אולם הביטחון לא היה רציף: בשנת 1013, במהלך מלחמות השלטון שחוותה ח'ליפות קורדובה, גירש מנהיג הברברים סולימאן את רובה של הקהילה היהודית. מאוחר יותר, בשנת 1148, הציגו אל-מוואחידון לקהילה היהודית שתי אפשרויות: התאסלמות או מוות. חלק מן הקהילה התאסלם, בעוד אחרים ברחו מן העיר, וביניהם גם הרמב"ם יליד העיר. יהודי מפורסם נוסף שחי ופעל בקורדובה, היה חסדאי אבן שפרוט, יועצו של ח'ליף קורדובה, במאה ה-10.
בשנת 1236 נכבשה קורדובה על ידי הנוצרים במלחמת הרקונקיסטה החמישית שהובלה על ידי פרננדו השלישי מלך קסטיליה ולאון. בעקבות הכיבוש, תושבים מוסלמים רבים עזבו את האזור. שיבת הנוצרים, ואחר כך עם גירוש יהודי ספרד, התרוקנה העיר מיהודים.
הקתדרלה של קורדובה
ערך מורחב – הקתדרלה של קורדובה
קורדובה מפורסמת בזכות הקתדרלה העתיקה במקום. מבנה הקתדרלה שימש עוד בתקופת האימפריה הרומית כמקום מקדש לאלילם. במאה הששית הקימו הויזיגותים את בזיליקת ה"קדוש" וינסנט. מהמאה השמינית שימש כ"מסקיטה"- המסגד הגדול, שנודע בגודלו וביופיו, ומהמסגדים המפורסמים בעולם.
בנייתו של המסגד החלה בשנת 748. בזה אחר זה הרחיבו השליטים המוסלמים בספרד את המתחם, עד שהעיר נכבשה מחדש על ידי הנוצרים במאה ה-13. המסגד, על מאות עמודי השיש שבו והלבנים האדומות-הלבנות, נחשב לאחד ממבני המורשת המורית המרשימים.
במאה ה-13 הוא הוסב לבית תפילה נוצרי, ובמאה ה-16 נבנתה הקתדרלה במרכז המתחם.
בשנת 1984 הכריז ארגון אונסק"ו על המרכז ההיסטורי של קורדובה כאתר מורשת עולמית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של קורדובה- קורדובה, באתר למטייל
- תמי בר סלע, הקתדרלה של קורדובה, באתר למטייל, 3 במרץ 2010
איתן לשם, עם אתרי מורשת עולמיים, עבר עשיר וסיאסטה, קורדובה מקווה לחזור לתפארתה, באתר הארץ, 31 בינואר 2019- קורדובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Statistics 2011 (Spanish)". www.ayuncordoba.es. אורכב מ-המקור ב-2011-09-07. נבדק ב-2013-06-19.
| ערים ומושבות פיניקיות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| כנען |
| ||||
| קיליקיה | אזתודי • אדון • לארטס (אנ') | ||||
| אי־כתיים | כתי • אדיל • תמש • לפט • פף • סלמיס • אמתוס (קרת־חדשת?) (אנ') | ||||
| יוון | רודן • כפתור • אי־כתר (אנ') • סאמוס • קליסטה־תרה • תאסוס • עבדרת • אתונה • פיראוס • תבאי (אנ') • דמטריאס • קוס • אוליארוס (אנ') • פויניקוס (אנ') | ||||
| מצרים | מף • איפסמבול | ||||
| סיציליה | צור הכוסים • אגרגנת • הראקליה מינואה • סלינוס (אנ') • מזר (אנ') • ליליבאיום • מטוא (אנ') • דרפנה • ארך (אנ') • ציץ • כפרא (אנ') • חמר (אנ') • ראש מלקרת • הנה | ||||
| שרדן | אולביה • פאולי ג'ריי (מארח?) (אנ') • כרלי • נורה (אנ') • ביתען (אנ') • סלכי (אנ') • אי נצים (אנ') • מונטה סיראי (אנ') • נאפוליס (אנ') • תרוס (אנ') • אלגרו | ||||
| קורסיקה | אלליה (אנ') | ||||
| מצר מלקרת | אנן • גול • אירנם • למפדוזה | ||||
| צפון אפריקה | תובקטיס • לפקי • ויעת, פילן, מעקר • צברתען • מנינקס • מקם חדש (אנ') • קפסה • תעינת (אנ') • ראש פה (אנ') • אכולה (אנ') • שטפשר (אנ') • תפסוס (אנ') • לפקי (תוניסיה) (אנ') • ראש פנת • אדרמת • מכתר (אנ') • תנסמת (צר') • אספיס (אנ') • קרקואן • קרתחדשת • עתקת • ראש אשמן (אנ') • עפון אקרא • תבגג • ווגה (אנ') • אלתברש (אנ') • בבעל (אנ') • תברכען (אנ') • תגרן (אנ') • עפון (אנ') • מלכא (אנ') • מקמא (אנ') • ראש כד (אנ') • כרטן • טפתען (אנ') • אי גלגל (אנ') • סראע (אנ') • תמכי (אנ') • ראש עז (אנ') • ראשיפיסיר (אנ') • אי אמן (אנ') • ראש כובב (אנ') • כש (אנ') • ראשוביקרי (אנ') • ראש גני (אנ') • אי כוסים • תיפאזה • אי חול (אנ') • גנגן (אנ') • קרתן (אנ') • כמא (אנ') • ראשגון (אנ') • ראש אדר • אבן חק (אנ') • חק ש עלשת • תיתגא • יוליה קונסטנטינה זיליל (אנ') • לכש (אנ') • וולוביליס (אנ') • תומיאטרי (אנ') • תמדעת (אנ') • סלעת־שעלת (אנ') • אזמה (אנ') • ראשיביס • מוגדור • אגדר | ||||
| אישפניה | אליסובו • נמל חנבעל ונמל מגן • אוסונובה • אונובה • שפלה • קרת חמן (אנ') • קרת טובה • לבריחה (אנ') • אגדר • קרת (אנ') • מונס קלפה • קרו דל ווילאר (אנ') • מלחת • טוסקנוס (אנ') • צכץ • עבדרת (אישפניה) (אנ') • תותוגי (אנ') • תגלת (אנ') • קרתחדשת (אישפניה) • הרנא (אנ') • אקרה לאוקה • צוריכה (אנ') • טרקו | ||||
| האיים הבלאריים | איבשם (אנ') • מגן | ||||
| עוד | מסלת • אביניון • נים • אי נור • עשתרות (אנ') • תרשיש • אופיר | ||||
