האשכול (אנציקלופדיה)
הַאֶשכּוֹל (שם מלא: האשכול / אללגעמיינע ענציקלאפעדיע) הוא אנציקלופדיה כללית בעברית, שהחלה לצאת לאור בוורשה, בשנת 1888 (תרמ"ח), אחד הניסיונות הראשונים להוצאתה לאור של אנציקלופדיה כזו. במפעל החל המו"ל העברי הוורשאי יצחק גולדמן (נכתב: גאָלדמאן), מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בעיר, אך הוא לא זכה לראות בצאת החוברת הראשונה, שכן נפטר בטרם נדפסה. בניו המשיכו במשימה, והוציאו חוברת ראשונה ב-30 במרץ 1888. עורך האשכול היה אברהם שלום פרידברג.
הכוונה הייתה לפרסם חוברת מדי שבועיים ולשלוח אותה למנויים, אך בסופו של דבר יצאו לאור 6 חוברות בלבד.
היקף האנציקלופדיה
עורכי "האשכול" (יצחק גולמן, ד"ר היינריך גולדמן ושותפם) צלחו במשימתם כדי הוצאת 6 חוברות בלבד.
| 1 | א – אבן | עמודות 1-128 | 30 במרץ 1888 |
| 2 | אבן – אברהם | עמודות 129-156 | 15 במאי 1888 |
| 3 | אברהם – אדם | עמודות 257-384 | 4 ביוני 1888 |
| 4 | אדם – אוטו די פי | עמודות 387-510 | 5 ביולי 1888 |
| 5 | אוטו די פי – אוסטריא | עמודות 511-638 | 16 באוגוסט 1888 |
| 6 | אוסטריא – אורזינס | עמודות 369-766 | 17 באוקטובר 1888 |
שש החוברות נכרכו אחר כך לכרך שמהווה את הכרך הראשון והיחיד של אנציקלופדיה "האשכול". בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים נמצאים מספר עותקים של כרך זה וכן אצל אספנים.
(באנציקלופדיה כללית מסדה א"י, משנת 1935, בערך "האשכול" מצוין שיצאו 8 חוברת עד המלה "אסטרייך" - לא ניתן למצוא לכך אישור בעיתון "הצפירה" מכיוון והוא נסגר זמנית ולא פורסם, בהוראת ממשלת פולין, מ 01.10.1888 ועד 29.11.1888 )
ההתייחסות לאנציקלופדיה בעיתונות העברית
הערכים תורגמו בחלקם מתוך אנציקלופדיות ומקורות גרמניים וחלקם נכתבו לראשונה בעברית. בעיתונות התקופה נערך דיון על הסגנון ואופן השימוש שנעשה בעברית. העיתונים 'הצפירה' בוורשה ו'הצבי', שיצא לאור בירושלים בעריכת אליעזר בן יהודה, ברכו על התחלת המפעל המרשים מחד ותקפו ללא הרף מאידך.
עיתון 'הצפירה' פתח במאמר ביקורת על החוברת הראשונה (בגיליון 6 באפריל 1888) שגלש לכדי שלושה גיליונות. המאמר מציין חלק נכבד מהטעויות שנמצאו בחוברת, טעויות של נתונים ובעיקר טעויות של כתיבת עברית וכללי תעתיק שמות לועזיים. "...פעמים הם כותבים E אי ופעמים ע ופעמים א ס ג ו ל, ויש אשר הם מנקדים אבדירה ד' חירק, אבליגציה ל' חירק ובחצאי לבנה ... ונמצא כל התועלת מן הערכין של גאוגרפיא והיסטוריא עולה בתהו".[1]
ועוד מוסיף המבקר ב'הצפירה': "... אמת-המרה דרושה להיות ביד מסדרי האשכול שיהיו הערכים נקצבים ונמדדים בכמותם לפי איכותם, שלא תהיה אריכות במקום זה וקיצור במק"א (במקרה אחר) לבנה אחת גדולה ולבנה שנייה קטנה לא תצטרפנה לבנין. סוד הצמצום וההערכה הוא הסוד היותר גדול שבמלאכת ענציקלאפעדיע ולזה דרוש לסופרי האשכול, מלבד חכמה יתרה, גם טעם טוב והרגשה".[1]
המורה לעברית דוד ילין כתב ב'הצבי' בגיליון 8 ביוני 1888 (על החוברת הראשונה שפורסמה כחודשיים קודם לכן) ביקורת נוקבת לא פחות: "שמחים אנו לראות את ספרותנו הולכת הלוך וגדול הלוך ורחב עד כי לא יחסר כל בה... למין הראשון יחשבו כל השמות בשפות הנכריות אשר הָלבשו אותיות עבריות ויהיו לבני עֵבֶר כמו אֲאַרוֹנוֹטִיקָה (מסע באוויר) אֲאֵרוֹסטֲט (כדור פורח) אֲאֵרוֹקְלִינוֹשְקוֹף (מודיע מצב האוויר) אשר בשום אופן אין להם תמונה עברית... אין לנו עוד בשפת עֵבֶר שמות קצובים לדברים החדשים האלה"[2] הוא ממשיך ומונה עשרות שגיאות כתיב בעיקר בשמות ערביים, לדוגמה הוא טוען שהשם "אבולפיה" צריך להיות כתוב "אבו אלעפיה".
על מנת להעשיר בערכים עבריים ויהודיים את "האשכול" פונה המו"ל לקהל מנויו ומבקש בחוברת השישית: "ואלה הידיעות העיקריות הנחוצות לעניין הזה מכל קהלה וקהלה
- מתי נתיסדה?
- מי היו מיסדיה הראשונים?
- אם נמצאו ברבניה וראשיה אנשים מצוינים אשר פעלם נראה על זמנם ועמם?
- מה היו קורותיה ומאורעותיה מאז ועד הנה?
- כמה מספר אחינו בה לעת הזאת?
- אם גדלה במספרה או מעטה מכפי שהייתה מלפנים?" (שם)
לימוד התגובות והביקורת על פרסום חוברות "האשכול" בעברית, מלמד על הניסיונות לאחד את חוקיה וסגנונה של השפה העברית המתחדשת.
קישורים חיצוניים
- קרית ספר: האשכול (אללגמיינע ענציקלאפעדיע), הצפירה, 6 באפריל 1888, המשך, 8 באפריל 1888, המשך, 9 באפריל 1888 (ביקורת עם הופעת הכרך הראשון)
- תפשת מרובה לא תפשת!, המליץ, 22 ביולי 1892
- בן-דוד, פוליטון: מכתבי־מסע (סוף), המליץ, 25 בדצמבר 1892
- הכרך המלא נמצא באתר ארכיב הרשת [1]
הערות שוליים
