האתר ההיסטורי הלאומי בסן חואן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המצודה והאתר ההיסטורי הלאומי
בסן חואן

Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מבט לעבר מצודת סן פליפה דל מורו והעיר העתיקה של סן חואן
מבט לעבר מצודת סן פליפה דל מורו והעיר העתיקה של סן חואן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 6
(למפת פוארטו ריקו רגילה)

מפת העיר העתיקה בסם חואן

האתר ההיסטורי הלאומי בסן חואן (אנגלית San Juan National Historic Site) שבפוארטו ריקו הוקם ב-1949 והוכרז כאתר היסטורי לאומי ב-1966. הוא כולל את המרכז ההיסטורי של העיר, מצודות ומגדלי שמירה וחלק מחומת העיר העתיקה. מאז שנת 1983 מוכרז המקום כאתר מורשת עולמית, והוא כולל ארבעה חלקים:

  • מצודת סן פליפה דל מורו (Fort San Felipe del Morro).
  • מצודת סן קריסטובאל (Fort San Cristóbal).
  • אל קניואלו (El Cañuelo) הידועה גם כמצודת סן חואן דה לה קרוס (Fort San Juan de la Cruz).
  • רובן של החומות המקיפות את העיר העתיקה של סן חואן.

מצודת סן פליפה דל מורו

מצודת סן פליפה דל מורו (Fuerte San Felipe del Morro; Fort San Felipe del Morro) שוכנת בקצה הצפון-מערבי של חצי האי עליו ממוקמת העיר העתיקה של סן חואן. המצודה שהוקמה החל ב-1539, נקראה על שמו של פליפה השני, מלך ספרד, והיא נבנתה במטרה להגן על הכניסה לנמל הטבעי של העיר. בשנת 1589 החלה הרחבתה של מצודה שהשתרעה על שטח של כעשירית משטח המתחם הקיים כיום. מאז, ובמשך 400 שנים, התרחבה המצודה באופן מתמיד, וכיום והיא משתרעת על-פני שישה מפלסים המגיעים מגובה פני הים ועד לגובה של 44 מטר. שטחו הכולל של האתר הוא כ-2.8 הקטאר, אם כי המצודה עצמה תופסת רק את קצהו של חצי האי. עובי חומות המצודה מגיע ל-6 מטר ולאורכן קבועות עמדות שמירה בולטות ועטורות כיפות המכונות "גריטאס" (Garitas). יותר משני מיליון מבקרים פוקדים את המצודה מדי שנה.

המצודה הופצצה מן הים על ידי פרנסיס דרייק ב-1595, וב-1598 נכבשה מכיוון היבשה על ידי האנגלים שהחזיקו בה זמן קצר. בשנת 1625 פלשו ההולנדים אל סן חואן ובזזו אותה, אך המצודה לא נכבשה. היא הופצצה ב-12 במאי 1898 במהלך מלחמת ארצות הברית-ספרד, וכשפוארטו ריקו עברה לשליטת ארצות הברית עם תום המלחמה, היה המקום למחנה צבאי אמריקאי. בשנת 1908 הקימו האמריקאים את המגדלור הנוכחי במצודה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה בנו בה בונקר. הצבא עזב את המצודה בשנת 1961 והיא עברה לרשותו של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית.

מצודת סן קריסטובאל

מגדל השטן במצודה (1634)
אל קניואלו

מצודת סן קריסטובאל (Fuerte San Cristóbal; Fort San Cristóbal) שוכנת על מצר היבשה שממזרח לעיר העתיקה של סן חואן. לאחר כיבוש העיר בידי ההולנדים ב-1625 הוקמו במקום ביצורים ראשוניים בשנת 1634, והמצודה הנוכחית הוקמה בין השנים 1765-1783. בשנת 1855 התמרדו חיילי סוללת הארטילריה במצודה למשך 24 שעות והפנו את תותחיה לעבר העיר. ב-1897 נהרס כשליש מהמצודה באופן יזום כדי לאפשר את התפשטות העיר מזרחה, ותותחיה נטלו חלק בקרב שנערך ב-12 במאי 1898 בין הספרדים לאמריקאים. כמו מצודת סן פליפה דל מורו, גם מצודת סן קריסטובאל בוצרה במלחמת העולם השנייה.

אל קניואלו

מצודת סן חואן דה לה קרוס (Fortín San Juan de la Cruz) הידועה בכינוי "אל קניואלו" (El Cañuelo), ממוקמת על האי "איסלה דה קאברס" (Isla de Cabras - "אי העיזים"), בצידה המערבי של הכניסה לנמל סן חואן, מול מצודת סן פליפה דל מורו. המצודה הקטנה נבנתה בשנת 1610 מעץ, ובמקום נשמרה שרשרת ענקית שנועדה לחסום את הכניסה לנמל בעת הצורך. המצודה חולשת גם על הכניסה לנהר ביאמון (Bayamón) שממערב לה. במהלך הפלישה ההולנדית לסן חואן ב-1625 נשרף המבנה עד היסוד, ומצודת האבן הנוכחית הוקמה על ידי הספרדים בשנות השבעים של המאה ה-17. המצודה רבועה ואורך כל אחת מצלעותיה הוא 24 מטר. מגדל שמירה בודד ניצב בצידה המזרחי ומשקיף אל הכניסה לנמל.

חומות העיר העתיקה

בין השנים 1634-1638 הוקמו חומות שגוננו על חופה הדרומי של סן חואן הפונה אל הנמל, בעוד שצידה הצפוני של העיר בוצר רק באמצע המאה ה-18. חמישה שערים נקבעו בחומות העיר:

  • שער סן חואן הפונה אל הים ליד מצודת סן חואן היה משך שנים רבות שער הכניסה הראשי לעיר.
  • שער סן חוסה (San José) ושער סנטה רוסה (Santa Rosa) שוכנים בחומה הצפונית ופונים אל האוקיינוס האטלנטי.
  • שער סן חוסטו (San Justo) פונה דרומה אל הנמל.
  • שער סנטיאגו (Santiago) בחומה המזרחית סמוך למצודת סן קריסטובאל היה השער היבשתי של העיר, אך הוא נהרס בשנת 1897 באופן יזום כדי לאפשר את התרחבותה מזרחה.

ראו גם

קישורים חיצוניים