תלוליות ניוארק
 | |||||||
| מבט לאורך החומה הראשית והחפיר מבחוץ למעגל הגדול. הפרצה בחומה - הכניסה המסורתית - נראית במרחק. | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מיקום | |||||||
| קואורדינטות | 40°02′32″N 82°25′48″W / 40.042167°N 82.430111°W | ||||||
תלוליות ניוארק (באנגלית: Newark Earthworks) בניוארק (אנ') ובהית' (אנ') שבמדינת אוהיו בארצות הברית הן אתר ארכאולוגי הכולל שלושה חלקים של תוואי נוף מלאכותיים (אנ') שהשתמרו: "תלולית המעגל הגדול" (Great Circle Earthworks), "תלוליות המתומן" (Octagon Earthworks) ו"תלולית רייט" (Wright Earthworks). מתחם זה, שנבנה על ידי תרבות הופוול בין השנים 100 לפנה"ס עד 400 לספירה, מכיל את המתחם הארכאולוגי הסגור בחומות עפר הגדול ביותר בעולם, והיה בהיקף כולל של כ-12,000 דונם. פחות מ-10 אחוזים מכלל האתר השתמרו מאז ההתיישבות האירופית-אמריקאית; שטח זה מכיל בסך הכול 830 דונם. "תלולית המעגל הגדול" ו"תלוליות המתומן" של ניוארק מנוהלות על ידי האגודה ההיסטורית של אוהיו (אנ').
האתר רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[1] האתר מוגדר כאתר לאומי היסטורי (אנ'), ובשנת 2006 הוגדרו "תלוליות ניוארק" גם כ"מונומנט פרהיסטורי רשמי של מדינת אוהיו".[2]
בשנת 2008, כללה מחלקת הפנים של ארצות הברית את "תלוליות ניוארק" כחלק מ"התלוליות הטקסיות של ההופוול", אחד מ-14 אתרים ברשימה הראשונית של ארצות הברית, שממנה מוצעות מועמדויות לאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.[3] אונסק"ו הכריז על התלוליות הטקסיות של ההופוול כאתר מורשת עולמית ב-19 בספטמבר 2023, הכולל את "תלוליות ניוארק" ואתרים נוספים של תרבות הופוול.[4]
היסטוריה
התלוליות נבנו על ידי תרבות הופוול בין 100 לפנה"ס עד 400 לספירה,[5] ושימשו את האינדיאנים הילידים כמקומות של טקסים, מפגשים חברתיים, מסחר, פולחנים והוקרה למתים.[1][6] ההערכה היא שהמטרה העיקרית של "תלוליות המתומן" הייתה מדעית. חוקרים הוכיחו שתלולית המתומן מהווה מצפה ירח למעקב אחר מסלולו של הירח במהלך מחזורו בן 18.6 השנים.[7]
אף על פי שהוא רק שריד למתחם גדול בהרבה, אתר "תלוליות ניוארק" הוא מתחם עבודות העפר הגדול ביותר של ההופוול ששרד באמריקה הצפונית. התרבות בנתה תלי אדמה רבים. במשך עשרות שנים, הם בנו את מה שהפך למתחם התלוליות הגדול ביותר בעמק הנהר אוהיו. התלוליות משתרעות על מספר קילומטרים רבועים.[7]
המתחם היה אחד ממאות מונומנטים אינדיאנים עתיקים שזוהו ונסקרו עבור מוסד הסמית'סוניאן באמצע המאה התשע-עשרה על ידי הארכאולוגים אפרים ג'ורג' סקוויר (אנ') ואדווין המילטון דייוויס (אנ'), בין השנים 1837–1847. העבודה שפורסמה על ידי מכון הסמית'סוניאן שקם זמן קצר קודם לכן נקראה "מונומנטים עתיקים של עמק המיסיסיפי".[8] מחקר זה של בוני התלים הפרהיסטוריים של אמריקה הצפונית היה ציון דרך במחקר המדעי האמריקאי ובהתפתחות המוקדמת של הארכאולוגיה כדיסציפלינה מדעית. הספר היה הכרך הראשון של סדרת "תרומות לידע" (Contributions to Knowledge) של מכון הסמית'סוניאן והפרסום הראשון של המוסד. התוכנית המפורטת והמדודה של סקוויר ודייוויס של האתר מוצגת בערך זה.
תלולית המעגל הגדול
"המעגל הגדול" (Newark Earthworks Great Circle) ברוחב 370 מטרים (הממוקם בהית' באוהיו) הוא אחת מתלוליות העפר המעגליות הגדולות ביותר ביבשת-העל אמריקה, לפחות במאמץ הבנייה. חפיר בעומק 1.5 מטרים מוקף בחומות עפר שגובהם 2.4 מטרים; בכניסה למעגל, המידות גדולות עוד יותר.[6]
חוקרים השתמשו בארכאוגאודזיה ובארכאואסטרונומיה (אנ') כדי לנתח את המיקומים, הכיוונים, הממדים ויחסי הגומלין של תלוליות העפר. מחקר זה גילה כי לתרבויות הפרהיסטוריות באזור הייתה הבנה מדעית מתקדמת שבה השתמשו כבסיס לבנייתן המורכבת.
תלוליות המתומן
תלוליות המתומן (Octagon Earthworks) מורכבות מתלולית מצפה הכוכבים (Observatory Mound, מחובר בקצה הדרום-מערבי של מעגל מצפה הכוכבים [Observatory Circle]), מעגל מצפה הכוכבים (80 דונם) ותלולית המתומן המחובר (200 דונם). למתומן שמונה קירות באורך 170 מטרים, מגובה של 1.5 מטרים ועד 1.8 מטרים. המתומן מחובר על ידי קירות מקבילים למעגל מצפה הכוכבים.[6]
ב-1982 הגיעו חוקרים ממכללת ארלהאם (אנ') בריצ'מונד (אנ') באינדיאנה, למסקנה שהמתחם היה מצפה ירח, שנועד לעקוב אחר תנועות הירח, כולל הנקודה הצפונית ביותר במחזור של 18.6 שנים של מסלול הירח. במבט מתלולית המצפה, הירח עולה באותו זמן בטווח של חצי מעלה ממרכזו המדויק של המתומן. עבודת העפר מדויקת פי שניים מהמתחם בסטונהנג' (בהנחה שסטונהנג' הוא מצפה כוכבים, שזו תאוריה שנויה במחלוקת).[7]
מ-1892 עד 1908, מדינת אוהיו השתמשה בתלוליות המתומן כמאהל של מיליציות. מיד לאחר מכן, קיבלה מועצת המסחר של ניוארק בעלות על הנכס, עד 1918. בשנת 1910 הם השכירו את הנכס ל"קאנטרי קלאב בוני התלוליות" (Mound Builders Country Club), שפיתח את האתר כמגרש גולף. כתוצאה ממשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי של מחוז ליקינג (שניוארק היא בירתו) נבחר נאמן לנהל את הנכס מ-1918 עד 1933.[7]
בשנת 1997 חתמה "האגודה ההיסטורית של אוהיו" (כיום ה-Ohio History Connection) על חוזה שכירות עד 2078 עם הקאנטרי קלאב. הקאנטרי קלאב מתחזק, מאבטח ומספק גישה ציבורית מוגבלת לאתר.[9] חלק מהאזרחים מאמינים שהקאנטרי קלאב הוא שימוש בלתי הולם באתר ה"קדוש".[10] יש התעניינות ציבורית גוברת בתלוליות. פעילים לחצו לקבל יותר גישה ציבורית לאתר כדי לחזות בזריחת הירח, שהצפייה בה תוכננה בתכנון ובבנייה על ידי הבנאים הילידים המקוריים.[7]
תלולית רייט
תלולית רייט (Wright Earthworks) כוללות קטע של מתחם ריבועי כמעט מושלם מבחינה גאומטרית וחלק מקיר אחד שיצר במקור מערכת של סוללות מקבילות, שהובילו מהמתחם לחצר סגלגלה גדולה. אורך צלעותיו של ריבוע ניוארק נעו בעבר בין כ-286.5 מטרים ל-289.5 מטרים, והקיפו שטח כולל של כ-80 דונם.[6]
חלק גדול מהמתחם הריבועי והתלוליות הקשורות אליו נהרסו במהלך הפיתוח האירופאי-אמריקאי של המאה התשע-עשרה: בנייה הקשורה לבניית תעלת אירי ואוהיו (אנ'), כמו גם הרחובות והבתים של העיר ניוארק. גם פינוי ועיבוד שדות לחקלאות הרסו חלק ניכר מהמונומנט. החלק הנותר של קיר אחד של הריבוע הוא באורך של פחות מ-60 מטרים.[11]
תלולית רייט נקראות לכבודה של גברת פרנסס ריס רייט (Frances Rees Wright), שתרמה את האתר ב-1934 לאגודה ההיסטורית של אוהיו.[11]
גלריה
נוף פנורמי מתוך המעגל הגדול, שאת חומתו ניתן לראות ברקע.
תלוליות המתומן, ניוארק – מעגל קטן מוקף חומה
תלוליות המתומן – קירות הסוללה העתיקה
תלוליות המתומן – מעגל עתיק קטן וחומות אחרות
תלוליות המתומן
תלוליות המתומן – מעגל מצפה הכוכבים מימין למטה; חלק מקירות ישרים של המתומן במרכז שמאל
תלולית המתומן
תלולית המתומן
תלוליות המתומן – מעגל מצפה הכוכבים בפינה הימנית העליונה, וחלק מהמתומן נראה מתחתיו לאחר סוללה קצרה
תלוליות המתומן – חומות מצפה הכוכבים
לקריאה נוספת
- Squier, Ephraim G. and Davis, Edwin H., Ancient Monuments of the Mississippi Valley, Washington D.C.: Smithsonian Institution Press, 1998. (reprint of 1848 book)
- Woodward, Susan L. and McDonald, Jerry N., Indian Mounds of the Middle Ohio Valley, Blacksburg, VA: McDonald & Woodward Publishing, 1986.
- A. Martin Byers and DeeAnne Wymer, eds. Hopewell Settlement Patterns, Subsistence, and Symbolic Landscapes (University Press of Florida, 2010); 400 pages
- Christopher Carr and D. Troy Case, eds. Gathering Hopewell: Society, Ritual, and Ritual Interaction (Interdisciplinary Contributions to Archaeology, Springer Verlag, 2005)' 733 pages
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תלוליות ניוארק
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "National Register of Historical Places – Ohio (OH), Licking County". National Register of Historic Places. National Park Service. 2008-01-13.
- ^ State Prehistoric Monument
- ^ "Secretary Kempthorne Selects New U.S. World Heritage Tentative List", Dept. of Interior, 25 Jan 2008
- ^ Hopewell Ceremonial Earthworks
- ^ Bradley Lepper, The Newark Earthworks, A Monumental Engine of World Renewal from The Newark Earthworks, Enduring Monuments, Contested Meanings, edited by Lindsay Jones and Richard D. Shiels, University of Virginia Press, Charlottesville & London, 2016, pp.41-61
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 "History". Ohio History Connection.
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Maag, Christopher (2005-11-28). "Ohio Indian Mounds: Hallowed Ground and a Nice Par 3". New York Times.
- ^ "Ancient Monuments of the Mississippi Valley". World Digital Library. 1848.
- ^ Withrow, Brandon. "The US' 2,000-year-old mystery mounds". BBC.
- ^ "Visit". Ohio History Connection.
- ^ 11.0 11.1 Wright Earthworks
