הבחירות לאספת הנבחרים השנייה
| 6 בדצמבר 1925, י"ט בכסלו ה'תרפ"ו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
→
←
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הבחירות לאספת הנבחרים השנייה התקיימו ב-6 בדצמבר 1925. תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות באספת הנבחרים השנייה. אחדות העבודה בראשות דוד בן-גוריון נותרה המפלגה הגדולה ביותר. בנוסף לכך, כמחצית מהקולות בבחירות הלכו לרשימות הקשורות לאיגודים עובדים[1].
מספר המושבים של האספה צומצם מ-314 מושבים ל-221 מושבים.
מערכת הבחירות
גם לאחר הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים נמשך הוויכוח בנושא מתן זכות הבחירה לנשים[2]. ב-1923 קראו אנשי תנועת המזרחי לערוך משאל עם (לגברים בלבד) האם לתת לנשים זכות הצבעה, ואיים לפרוש מהנהגת היישוב אם משאל שכזה לא התקיים. בסופו של דבר החליט הוועד הלאומי בנובמבר 1925 לערוך משאל עם, אך גם נשים היו אמורות לקחת חלק במשאל. בעקבות כך, המפלגה החרדית "אגודת ישראל" קראה להחרים את המשאל, בסופו של דבר תנועת המזרחי והוועד הלאומי הסכימו לבטל את המשאל.
מספר בעלי זכות הבחירה עלה מכ-26,000 לכ-64,764[3]. עם זאת, אחוז ההצבעה עמד על כ-57% בלבד וזאת ככל הנראה בעקבות החרם של אגודת ישראל, עיכובים בהליך הבחירה ואי ההיכרות של חלק מהנשים עם ההצבעה וחוקי הבחירות.[4]
תוצאות הבחירות
 | |||||
| מפלגה | קולות | % | מושבים | ± | |
|---|---|---|---|---|---|
| אחדות העבודה | 8,834 | 54 | –16 | ||
| הפועל הצעיר | 5,337 | 30 | –11 | ||
| ספרדים ועדות המזרח | 19 | –35 | |||
| ברית הציונים הרוויזיוניסטים | 15 | New | |||
| איגוד הנשים העבריות | 13 | New | |||
| הגוש החקלאי | 9 | New | |||
| התאחדות הדמוקרטים | 9 | New | |||
| המזרחי | 7 | –2 | |||
| רשימת המרכז | 6 | New | |||
| אזרחים לאומיים | 6 | New | |||
| מעמד הפועלים | 1,028 | 6 | New | ||
| הפועל המזרחי | 6 | New | |||
| הפועל המזרחי המאוחד | 4 | New | |||
| רשימת העולים הפולנים | 4 | New | |||
| רשימת קיבוצי העמק | 2 | New | |||
| רשימת עיריית צפת | 2 | New | |||
| המרכז החקלאי | 1 | New | |||
| התאחדות חקלאי הגליל | 1 | New | |||
| התאחדות האיכרים המזרחיים | 1 | New | |||
| המפלגה הגאורגית | 1 | New | |||
| התאחדות נשים עבריות עממיות | 1 | New | |||
| רשימת גבעת רמב"ם | 1 | New | |||
| המזרחי הצעיר | 1 | –1 | |||
| מרכז בעלי המלאכה | 1 | –5 | |||
| רשימת תושבי בני ברק | 1 | New | |||
| אחרים | 20 | – | |||
| סך הכל | 221 | –93 | |||
| סך כל הקולות | 35,987 | – | |||
| מצביעים רשומים/שיעור ההצבעה | 64,764 | 55.57 | |||
| מקור: Mackie & Rose[5] | |||||
הערות שוליים
- ^ "Palestine Parties" The Times, 18 December 1925, p13, Issue 44148
- ^ Zalman Abramov (1976) Perpetual dilemma: Jewish religion in the Jewish State Fairleigh Dickinson Univ Press, p108
- ^ Abramov, p90
- ^ Abramov, p109
- ^ Thomas T Mackie & Richard Rose (1991) The International Almanac of Electoral History, Macmillan, p243 (vote figures)
