הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה
19 באפריל 1920, א' באייר ה'תר"ף-3 במאי 1920, ט"ו באייר ה'תר"ף
רשימה יו"ר מנדטים ± קולות
אחדות העבודה דוד בן-גוריון 70
ספרדים ועדות המזרח אברהם אלמליח 54
המפלגה החרדית - 53
הפועל הצעיר אהרון דוד גורדון 41
התאחדות האיכרים אלכסנדר אהרונסון 16
מפלגת המתקדמים - 13
התאחדות התימנים סעדיה כובשי 12
תנועת המזרחי יהודה לייב מימון 9
קבוצה ללא שם - 7
מרכז בעלי מלאכה - 6
אגודת הנשים - 5
יהודי בוכרה - 5
הסתדרות הפקידים - 5
הסתדרות צעירי ישראל - 4
הסתדרות האזרח - 3
* הטבלה כוללת רק רשימות שעברו את אחוז החסימה. לרשימה מלאה ראו טבלה מורחבת בערך זה.
ראש הממשלה הנבחר דוד ילין (ראש הוועד הלאומי)

הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה התקיימו ב-19 באפריל 1920, א' באייר ה'תר"ף (מאורעות תר"פ הביאו לדחיית הבחירות בשמונה ימים בירושלים וביפו[1]) ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות באספת הנבחרים הראשונה. אחדות העבודה בראשות דוד בן-גוריון התייצבה כמפלגה הגדולה ביותר וזכתה ב-70 מתוך 314 המושבים.

בסביבות 22,000 מתוך 26,000 המצביעים הרשומים השתתפו בבחירות הראשונות לאספה הנבחרים.

רקע

לאחר הניצחון של מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה החל הכיבוש הבריטי בפלשתינה (א"י) ב-1917. בנובמבר 1917, נפגשו מנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל כדי לדון באפשרות לאמנה שתייצג את היישוב היהודי[2]. לאחר שהבריטים כבשו את ירושלים החליטו קבוצת המנהיגים להיכנס בשנית, הפעם ביפו ובדיון על הקמת ארגון ליהודי ארץ ישראל. בשלב מסוים הקימו קבוצת המנהיגים היהודים ביחד עם אנשי המנדט הבריטי ועדה משותפת לקראת קיום הבחירות לאספה הנבחרים.

בעוד שצפון ארץ ישראל, עדיין הייתה תחת כיבוש עות'מאני, נערך ביפו כינוס נוסף, עוד ביולי 1918 ובו הוחלט כי עד סוף אותה שנה יתקיימו הבחירות[3]. לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בנובמבר, נדרשו הנציגים לבחור נציגים לועידת השלום בפריז והוחלט שלוועדה תשלח משלחת של ועד המשלחות היהודיות בראשות חיים ויצמן, ובהשתתפות נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, אהרון אהרנסון, אנדרה ספייר מצרפת, ואחרים והפקידה את מפת דרישותיו הטריטוריאליות של העם היהודי בידי ועידת השלום.

הבחירות נדחו מאז מספר פעמים, בשלב מסוים שנקבעו הבחירות לאוקטובר 1919, ויצמן ביקש לדחות פעם נוספת את הבחירות וזאת לאחר שחשש שהפילוגים הפניימים ביישוב יחלישו את העמדה היהודית במשא ומתן שנערך בפריז.

בסופו של דבר, הוחלט לקבוע את הבחירות ל-19 באפריל 1920.

מערכת בחירות

בפגישה הראשונה ביפו הוחלט כי הבחירות יתקיימו באמצעות הצבעה חשאית ובשיטת הבחירות הישירות.עם זאת, הצדדים לא הגיעו להסכום בעניין מתן זכות הבחירה לנשים שביישוב. בפגישה השנייה הוחלט כי גברים ונשים מעל גיל 21 יהיו זכאים להצביע, אף כי נושא המועמדות נותר ללא מענה ופתרון מוסכם. הנושא של זכות בחירה לנשים הועלה בכנס השלישי שנערך ביפו ולמרות התנגדותם של הנציגים החרדים, הוחלט כי נשים יורשו לרוץ בבחירות. בשל כך, ערכו החרדים בחירות נפרדות בירושלים ב-3 במאי ושם נאסר על נשים להשתתף[4].

אחרית דבר

דרישת הוועד הזמני לכנס את האספה לאחר בחירתה נתקלה בהתנגדותם של הבריטים. לאחר הגעתו של הנציב העליון הרברט סמואל הועלו בקשות הכינוס בפניו ואושרו על ידו באוקטובר 1920, שישה חודשים לאחר מועד הבחירות.

תוצאות הבחירות

1920 Assembly of Representatives election.svg
מפלגהמושבים
אחדות העבודה70
ספרדים ועדות מזרח54
המפלגה החרדית53
הפועל הצעיר41
התאחדות האיכרים16
מפלגת המתקדמים13
התאחדות התימנים12
המזרחי9
קבוצה ללא שם7
מרכז בעלי מלאכה6
אגודת הנשים5
יהודי בוכרה5
הסתדרות הפקידים5
הסתדרות צעירי ישראל4
הסתדרות האזרח3
הסתדרות המזרחי הצעיר2
יהודי גאורגיה1
הסתדרות המכבי1
עצמאים7
סך הכל314

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הד יפו, דואר היום, 22 באפריל 1920
  2. ^ Zalman Abramov (1976) Perpetual dilemma: Jewish religion in the Jewish State Fairleigh Dickinson Univ Press, p 87–88
  3. ^ Abramov, p88
  4. ^ Abramov, p90
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0