הבנה חברתית רגשית בגיל הרך
הבנה חברתית רגשית בגיל הרך היא היכולות להבנת רגשות ולהבנת מצבים חברתיים שזורות זו בזו, כאשר השילוב בין שתי יכולות אלו הוא קריטי ליכולתו של האדם לנהל את רגשותיו תוך התייחסות מתאימה לרגשותיהם של אחרים[1].
הבנה חברתית ורגשית בגיל הרך מתייחסת להבנתם של ילדים בשני מישורים, הראשון; החברתי, מתייחס לתהליך התפיסה הסובייקטיבי של הילד את עולמו החברתי, כפי שבא לידי ביטוי בתהליכי עיבוד המידע החברתי שלו[2]; ואילו השני הרגשי: הבנת רגשות, מתייחס ליכולתם של ילדים להבין רמזים רגשיים מילוליים ולא מילוליים. שני המישורים, פועלים יחד כדי להנחות את קבלת ההחלטות של ילדים בסיטואציות חברתיות[3].
מודל עיבוד המידע החברתי
Dodge ועמיתיו[2][4] הציעו מודל זה לעיבוד מידע חברתי בגיל הרך על מנת להמשיג את התהליך הקוגניטיבי המופעל אצל ילד הנתקל בסיטואציה חברתית. על פי מודל זה, ילד מגיע אל סיטואציה חברתית נתונה, אותה הוא נדרש להבין ולמולה הוא נדרש לפעול, עם מצבור של יכולות ונטיות אישיות, וכן של חוויות קודמות, ההופכות אותו לנגיש יותר או נגיש פחות למידע ולרמזים מהסביבה שיכולים להיות רלוונטיים לפענוח הסיטואציה החברתית. התנהגות הילד כתגובה לאותה סיטואציה היא פונקציה של האופן בו הוא עיבד את הרמזים באמצעות מצבור יכולותיו[5].
מודל הבנת רגשות
לימיריס ועמיתו[6] מציעים שעל המודל לעיבוד מידע חברתי (המוצג כמודל קוגניטיבי של קבלת החלטות חברתיות) להתייחס ליכולות של הבנת רגשות כגון גילוי רמזים רגשיים לא מילוליים על מנת לבנות מודל אינטגרטיבי המכיל הבנה רחבה יותר של קבלת החלטות בקרב ילדים.
להבנה רגשית יש מספר מרכיבים:[7]
- זיהוי הרגש - תוך זיהוי צורת הביטוי ההתנהגותית שלו (הבעות פנים, טון של הקול, תנוחת הגוף)
- הבנת המשמעות- (שמחה, כעס וכו')
- הבנת האירוע והנסיבות שעוררו את אותו רגש
- הבנת תוצאת האירוע.
התפתחות הבנה רגשית חברתית
יכולת זו אינה נוכחת במלואה ברגע הלידה, אלא נרכשת בהדרגה ובמשולב עם ההתפתחות הכללית של הילד. במהלך ההתפתחות הילד משכלל את יכולת זיהוי המצבים הרגשיים של עצמו ובהבנה וזיהוי הבעות רגשיות של אחרים ומשמעותן. כבר בגיל שבועיים ניתן לראות עדויות לכך שתינוקות מבחינים בין עצמים לבין בני אדם ומעדיפים גירויים אנושיים. הבחנה זו מתפתחת כעבור זמן לזיהוי הבעות פנים שונות והבנת משמעות הרגשות[7]. יחסי הגומלין בין שתי ההבנות, הרגשית והחברתית הופכים משמעותיים במיוחד סביב המעבר מגיל הינקות לגיל הילדות המוקדמת (גילאי שנתיים-שלוש) ומאפשרים את פיתוחם של רגשות מוקדמים לרגשות מורכבים יותר ובעלי גוון חברתי: אשמה, גאווה ובושה[8]
רגשות חברתיים מוקדמים - אמפתיה
אמפתיה מוגדרת כיכולת להזדהות עם המצוקה של אדם אחר ולהזדהות איתה מתוך התבוננות בה[9], מחקרים מראים שאמפתיה באה לידי ביטוי כבר בגילאים צעירים מאוד. Huffman[10] למשל, תיאר כיצד תינוקות בני פחות משלושה חודשים בוכים כתגובה לבכי של תינוק אחר, ושיער כי תגובה זו מעידה על יכולתם של תינוקות לזהות קולות אשר משדרים מצוקה ולהגיב עליהם במצוקה משלהם[7].
רגשות חברתיים מורכבים - אשמה, גאווה ובושה
בשנה השנייה והשלישית לחייהם, ילדים חווים ומביעים רגשות מגוונים יותר, חוויותיהם מכילות את כל הרגשות הבסיסיים: שמחה, עצב, כעס, פחד ועניין[11]. ומתחילים להראות סימנים של רגשות אשמה, גאווה בושה ומבוכה, סימנים אלה מתפתחים במקביל להתפתחות הקוגניטיבית יחד עם התנסות ולמידה חברתית[7].
התפתחות רגשית וחברתית מושפעת מחוויית הילד בסביבתו, ובאופן הדדי משפיעה מצידה על חוויות ואירועים שונים בחייו. עם הזמן, העיבוד הרגשי-חברתי של ילדים מתפתח למנגנון יציב יותר אל מול להשפעות הסביבה ואנשים רבים יותר ויותר משחקים תפקידים חשובים בהתנסות ולמידה חברתית בחיי התינוקות, הפעוטות והילדים. מעבר להורים, גם דמויות טיפוליות, גננות, אחים גדולים, וחברים מהווים גורם משמעותי בהבנת תהליכים חברתיים. מהות ומידע לגבי כל רגש והביטוי שלו מעוגנים בתוך כל סיטואציה, פשוטה ויום-יומית ככל שתהיה, עם האחרים[11]
מודלים התפתחותיים כבסיס להבנה רגשית חברתית
תאוריית המיינד
אבן דרך משמעותית בהתפתחות הבנה רגשית חברתית היא הבנת תודעת העצמי ותודעת האחר, המדגישה שני היבטים מרכזיים: ההבנה שמניעים פסיכולוגיים עומדים בבסיס התנהגותם של בני אדם ושל האינטראקציות ביניהם, וכן ההבנה כי לכל אדם נקודת ראות משלו[12]
הבנה זו מתייחסת למערכת סיבתית מופשטת אשר מאפשרת להסביר ולחזות התנהגויות דרך יכולות מנטליות תפיסתיות. סביב גיל 3 במעבר מילדות מוקדמת לילדות אמצעית התפתחותה של תיאורית המיינד מלווה בשינויים התפתחותיים אשר מתרחשים בקוגניציה, שפה, מודעות עצמית, ומערכות יחסים חברתיות[13].
התפתחות יכולת ויסות רגשי
יכולת ויסות רגשי מתייחסת ליכולתו של הילד לערוך בקרה לרגשותיו מחשבותיו, והתנהגותו בהתאם לנורמות המקובלות בחברה שבה חי על מנת להשיג מטרה מסוימת או להסתגל למצב נתון[14].
התפתחות יכולת הוויסות הרגשי אשר מתייחסת לפעולות השונות שילדים (ומבוגרים) עושים במודע ובלא מודע על מנת למתן או להרגיע, להגביר או לעורר את עוצמת החוויה הרגשית או משך החוויה, מתקשרת להבנה חברתית ורגשית בכך שהיא מכוונת את האדם לשלוט את עוררותו הרגשית בתוך כל מצב חברתי או רגשי נתון, לשלוט בה או למתן אותה כדי לתפקד באופן הטוב ביותר בהתאם למטרותיו תוך הבנה להקשר (נסיבות והקשר חברתי בהם הוא נמצא).
התפתחות קוגניטיבית
התפתחות קוגניטיבית סביב גילאי הגן כרוכה בהתפתחות לשונית אשר מקפיצה באופן דרמטי את יכולתם של ילדים לתקשר מילולית, לדבר על רגשותיהם יחד עם הבנתם על עצמם ועל אחרים.
בהקשר של הבנה חברתית ורגשית התפתחות קוגניטיבית מאפשרת לילד יכולות כגון:
- שליטה בקשב וכוונו
- הערכה טובה לאירוע המעורר ולעיתים להגדירו מחדש
- יכולת הבעת רגשות מאפשרת חשיבה מחדש על האירוע ועל התגובה הרגשית כתוצאה ממנו[7]
הערות שוליים
- ^ Cook, Elizabeth Greenberg, Mark Kusche, Carol, The relations between emotional understanding, intellectual functioning, and disruptive behavior problems in elementary-school-aged children, Journal of Abnormal Child Psychology 22, 1994
- ^ 2.0 2.1 Dodge KA, A social information processing model of social competence in children, Minnesota symposium of child psychology, 1986, עמ' 77– 125
- ^ Bauminger, N., Schorr-Edelsztein, H., & Morash, J, Social information processing and emotional understanding in children with learning disabilities, Journal of Learning Disabilities 38, 2005, עמ' 45—61
- ^ Dodge KA., Price JM, On the relation between social information processing and socially competent behavior in early school-aged children, Child Development 65, 1994, עמ' 1385–1397
- ^ Dodge, K. A., Emotion and social information processing, The development of emotion regulation and dysregulation. Cambridge studies in social and emotional development, 1991
- ^ Lemerise, E.A. & Arsenio, W.F, An integrated model of emotion processes and cognition in social information processing., Child Development 71, עמ' 107-118
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 חממה, ל., רוזנטל, מ., גת, ל., וצור, ח., לא נולדים אלימים: החיים הרגשיים והחברתיים של ילדים קטנים., קו אדום:הוצאת הקיבוץ המיוחד., 2009
- ^ Harris, P. L, . Children and emotion: The development of psychological understanding.., Basil Blackwell, 1989
- ^ Michael Lewis and Linda Michalson, Children's emotions and moods : developmental theory and measurement, New York : Plenum Press, 1983
- ^ Hoffman, M. L, Affect, cognition, and motivation. Handbook of motivation and cognition, Foundations of social behavior 1, עמ' 244-280
- ^ 11.0 11.1 Denham, S. A, Emotional development in young children. ., Guilford Press, 1998
- ^ פיין, י., ארם, ד., וזיו.,מ., קידום הבנה רגשית חברתית של הילד באמצעות תיווך הורי בעת קריאת ספרים: תכנית התערבות בקרב ילדי גן ממיצב נמוך., מגמות ג', 2014, עמ' 415-434
- ^ LaFreniere, P. J, Emotional development: A biosocial perspective. ., Wadsworth.Thomson Learning, 2000
- ^ Berger, A, Self-regulation: Brain, cognition, and development. ., American Psychological Association, 2011
