הברית השוודית
 | |
| מדינה |
 שוודיה |
|---|---|
| מנהיגים | הנהגה משותפת של מנהיגי ארבע חברות הברית |
| תקופת הפעילות | 31 באוגוסט 2004 – 11 בינואר 2019 (14 שנים) |
| אפיון | ברית פוליטית |
| אידאולוגיות | ליברליזם, שמרנות ליברלית, נצרות דמוקרטית |
| שיא כוחה | 178 (2006) |
| שפל כוחה | 141 (2014) |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-ימין |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| המפלגה השמרנית |
70 / 349 |
| מפלגת המרכז |
31 / 349 |
| המפלגה העממית הליברלית |
20 / 349 |
| הנוצרים הדמוקרטים |
22 / 349 |
הברית או הברית השוודית (בשוודית: Allians för Sverige) הייתה ברית פוליטית בשוודיה של מפלגות גוש המרכז-ימין. הברית הוקמה במהלך 2004 בזמן ממשלת המיעוט של יירן פרסון, מנהיג המפגלה הסוציאל-דמוקרטית, עת ישבו המפלגות המרכיבות את הברית באופוזיציה. לאחר הניצחון הגדול בבחירות הכלליות בשוודיה ב-2006, הקימה הברית ממשלת רוב בראשות פרדריק ריינפלט, מנהיג המפלגה השמרנית, המפלגה הגדולה בברית. לאחר הבחירות של 2010 הברית נשארה בשלטון בממשלת מיעוט. לאחר התבוסה של ריינפלט בבחירות 2014 ומעבר כ-400 אלף קולות ממפלגות הברית למפלגת הימין הקיצוני השוודים הדמוקרטים, המשיכה הברית לפעול בשורות האופוזיציה לממשלת המיעוט של סטפן לוון, מנהיג המפגלה הסוציאל-דמוקרטית. בעקבות המשך התחזקות מפלגת השוודים הדמוקרטים על חשבון חברות מפלגות הברית בבחירות 2018, נוצר "דד-לוק" פוליטי שנמשך ארבעה חודשים, עד ינואר 2019. ב-10 בינואר 2019 הסכימו שתיים מארבע המפלגות המרכיבות את הברית לתמוך בהקמת ממשלת מיעוט חדשה בראשות לוון, זאת למרות התנגדות חסרת פשרות של השתיים האחרות. יום לאחר מכן, ב-12 בינואר 2019, הכריזו ראשי המפלגה השמרנית ומפלגת הנוצרים הדמוקרטים ש"הפרק הזה הגיע לסיומו", והברית הלכה למעשה חדלה מלהתקיים.
חברות הברית
הברית השוודית כללה ארבע מפלגות מרכז-מין (בורגנות) שנבחרו לריקסדאג, הפרלמט השוודי, והונהגו על ידי ארבעת מנהיגי המפלגות בזמן נתון:
- המפלגה השמרנית בראשות פרדריק ריינפלט כראש ממשלה, ומאז 2017 בראשות אולף קריסטרסון באופוזיציה.
- מפלגת המרכז, מאז 2011 בראשות אנני לאף.
- המפלגה העממית הליברלית, מאז 2007 בראשות יאן ביירקלונד.
- הנוצרים הדמוקרטים, מאז 2015 בראשות אבה תור.
רקע והקמה
מאז תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, הנחשבת כתחילת "העידן המודרני" בהיסטוריה הפוליטית של שוודיה והתגבשות המפלגות כפי שהן מוכרות היום, ועד תחילת המאה ה-21 התקיימו בשוודיה בסך הכל 25 ממשלות נבחרות (לאורכי זמן משתנים, בין חודשים ספורים לארבע שנים). מ-10 במרץ 1920 ועד 7 ביוני 1930 (כלומר במהלך 10 השנים הראשונות בלבד) היו לא פחות 9 ממשלות שונות, והמצב הפוליטי במדינה היה מאוד לא יציב. עם זאת, מאז 24 בספטמבר 1936 ועד הקמת הממשלה הראשונה של מפלגות הברית ב-6 באוקטובר 2006 (כ-70 שנה מאוחר יותר), מפלגות הברית היו בשלטון ארבע פעמים בלבד במהלך שלושה מושבים של הפרלנט: בין 1976–1982 ו-1991–1994. בכל שאר 70 השנים הללו שלטה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בשוודיה ללא עוררין. לקראת תחילת המאה ה-21 החליטו מפלגות האופוזיציה שהן חייבות ליצור ברית פוליטית משמעותית כדי שיוכלו לאתגר את שלטון הסוציאל-דמוקרטים ולהקים קואליציה ימנית, ולכן הוחלט לנסות ולהציג קו אופוזיציוני אחיד נגד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. במהלך 2004, בפגישה שאירחה בביתה מנהיגת מפלגת המרכז דאז, מוד אולופסון, השתתפו כל ראשי ארבע מפלגות הימין-מרכז: מוד אולופסון (מפלגת המרכז), פרדריק ריינפלט (המפלגה השמרנית), לש ליינבורי (המפלגה העממית הליברלית) ויירן הגלונד (הנוצרים הדמוקרטים). במהלך הפגישה החליטו ארבעת המנהיגים להקים חזית מאוחדת בשם "הברית השוודית", שתתמודד בבחירות 2006 במטרה מוצהרת ומשותפת להקים ממשלת מרכז-ימין שתחליף את שלטון הסוציאל-דמוקרטים. לאחר פגישה ראשונה זו התקיימו עוד מספר מפגשים בבתי המנהיגים לקראת בחירות 2006, שבכל אחת מהן חידדו המפלגות את מסריהן ויצאו בהכרזות תקשורתיות על "הניצחון הקרב".
מטרות ומדיניות הברית השוודית
הקמת הברית הוכחה כהצלחה מסחררת במהלך בחירות 2006. מפלגתו של ראש הממשלה יירן פרסון הוכתה קשות והפסידה לא פחות מ-10 אחוזים מהמושבים שהיו לה לאחר בחירות 2002, כשמפלגה השמרנית, שעמדה בראש הברית השוודית, הכפילה את כוחה. מפלגות הברית השוודית, שהציגו כאמור מצע משותף, זכו ברוב מוחלט בפרלנט ושבועיים בלבד לאחר מכן הוקמה ממשלת ריינפלט הראשונה כממשלת רוב.
הצלחת הברית נבעה בראש ובראשנה ממטרת העל המשותפת של המפלגות החברות בה להחליף את שלטון הסוציאל-דמוקרטים שנמשך קרוב ל-70 שנה. כל המפלגות שמרו על אופיין המייחד כל מפלגה, אך יחד עם זאת הקימו צוות משותף שפרסם עקרונות מנחים משותפים להקמת ממשלה חדשה. המפלגות הקימו למעשה צוותי עבודה משותפים לכל אחד מששת המשרדים החשובים ביותר בממשלה:
| משרד ממשלתי | חברי הצוות[א] | שם הצוות | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| המפלגה השמרנית | מפלגת המרכז | המפלגה העממית הליברלית | הנוצרים הדמוקרטים | שוודית | עברית | |
| אוצר | מיקאל אודנברי | רוגר טיאפנסי | קורין פילסטר | מאטס אודל | Ekonomisk politik för tillväxt | מדיניות צמיחה כלכלית |
| חינוך | סטן טוליפוש | סופיה לאשן | יאן ביירקלונד | אינייר דוידסון | Mer kunskap - en modern utbildningspolitik | ידע נוסף - מדיניות חינוך מודרנית |
| חוץ | גונילה קורלסון | אנה אולסון | ססיליה מלמסטרם | אנדש ויקמן | Sverige i världen på 2000-talet | שוודיה בעולם במאה ה-21 |
| רווחה | קריסטינה אולין | קנת יוהאנסון | איריק אולנהג[ב] | מריה לשון | Välfärd för trygghet och valfrihet | רווחה לביטחון כלכלי ולחופש בחירה תעסוקתי |
| תעסוקה ומסחר | סוון ליטורין | אוסה טושטנסון | אנה קרנץ | פר לנגרן | Tillväxtregion Sverige | שוודיה כמוקד לצמיחה כלכלית |
| ביטחון פנים | ביאטריס אסק | יוהאן ליננדר | יוהאן פשון | פיטר אולת'ין | Rättspolitik för trygghet | מדיניות לצדק ולביטחון |
צוותים אלו לא הורכבו לפי גודלה היחסי של המפלגה, אלא היו חברים בכל צוות כזה ארבעה חברים: חבר פרלנט אחד מכל מפלגה. כל מפלגה קיבלה לפחות ראשות צוות אחת, ונשמר עקרון השוויון בין גברים לנשים בראשות הצוותים (3-3), למרות שמספר הגברים הכולל היה כ-58 אחוזים מכלל הנציגים (14 מתוך 24).
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הברית השוודית
הערות שוליים
