הגדת קאופמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ורחץ, כרפס ויחץ, דף מהגדת קאופמן

הגדת קאופמן היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה במאה ה-14 (תאריך יצירתה מוערכת בין השנים 1350 ל-1360[1]) בקטלוניה שבספרד. כתב היד נמצא באוסף דוד קאופמן שבספריית האקדמיה ההונגרית למדעים בבודפשט ומספרו שם MS A 422.

כללי

ההגדה מכילה תפילות, שירים וטקסטים שנאמרים בערב חג הפסח, שבהם מזכירים המתפללים את נס ושמחת ההצלה מהעבדות במצרים, ומודים לה' על כך. במאות ה-1115 לא פעם הופקו הגדות לשימוש פרטי ומשפחתי – גם כתב היד של קאופמן מכיל סימנים לכך.

החוקרים הראשונים שחקרו את כתב יד זה, ייחסו את מקורו לאיטליה. אולם מחקר מאוחר יותר ייחס את מקור כתב היד לקטלוניה.

בהגדה יש מחזור שלם של חומש שמות. חלק מהציורים בתחילת ההגדה וחלקם בסופה. המקרים המוצגים בהגדה זו מתחילים בגילוי הסנה על ידי משה רבנו ומסתיימים בשירת מרים ובריקוד לאחר חציית ים סוף, וציור אחד של ההכנות לפסח. גם בהגדת קאופמן וגם בהגדת סרייבו ישנם ציורים המיועדים באופן בולט לילדים, עובדה המעידה על הפופולריות הרבה של כתבי היד הללו בקרב ילדים, שניתן להסביר אותה, בחלק החשוב של הילדים באירוע המסורתי של פסח. ההגדה היא בסגנון גותי-קסטיליאני בהשפעה איטלקית (אנ') וביזנטית. סמל ממלכת קסטיליה מופיע באמצע ציור המצה, רומז על מוצאה של ההגדה.[2]

צבעי ההגדה דהו, כותב ההגדה השתמש בצבעים באיכות נמוכה וכתוצאה משימוש רב, הצבעים והזהב ירדו במקומות רבים. עם השנים הם הוחלפו בחומרים באיכות נמוכה עוד יותר, וייתכן שהליך זה חזר על עצמו בחלקים מסוימים מספר פעמים. גם שולי כתב היד נפגמו, במהלך מאות השנים כתב היד הועבר בין אנשים, אולי כמה פעמים, ובמקרים אלה נחתכו השוליים, וכתוצאה מכך נפגעו העיטורים בשוליים במספר מקומות.

יצאה לאור מהדורת פקסימיליה של ההגדה, המלווה במחקר מאת גבריאל סד-ראג'נה. בנוסף לגרסה ה"סטנדרטית", שיצאה לאור גם באנגלית, יצאה לאור גם מהדורה יוקרתית בקופסת קטיפה בליווי חיבור ארוך יותר עם התיאור המפורט והמדויק של הסצנות התנ"כיות בין היתר. תיאור זה חשוב, שכן בגלל אובדן הצבעים, קשה לזהות את התמונות הנתונות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגדת קאופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0