שירת מרים
שירת מרים[1] היא הפסוק מתוך שירת הים שמסופר ששרה מרים הנביאה עם בנות ישראל כשניגנו ורקדו לאחר קריעת ים סוף. השירה מופיעה מיד אחרי שירת הים המלאה, ולפני סיפור מי מרה.
נוסח השירה
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַ-ה' כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
תיאור הדברים
לאחר אמירת שירת הים על ידי משה רבינו ובני ישראל לוקחת מרים הנביאה אחותו של אהרון הכהן את התוף בידה ומיד כל הנשים יוצאות אחריה בתופים ובמחולות. נשות ישראל הוציאו איתם תופים למדבר כיוון שידעו שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות איתם ניסים[2].
"ותען להם מרים" כמו בשירת הים שמשה אמר לאנשים וכולם חזרו אחריו, כך גם בשירת הנשים מרים אמרה וכל הנשים חזרו אחריה[3]: "שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים" (את הדברים בצורה דומה אמר משה עם הגברים בשירת הים).
על פי דברי הרא"ם (ממפרשי רש"י) מרים אמרה עם הנשים את כל השירה ולא רק פסוק אחד, אלא שהמקרא הסתמך על שירת משה שנאמרה לפני כן[4].
בפרשנות
הזכרת מרים כנביאה
המקום הראשון בתורה בה מוזכרת מרים כנביאה הוא כן בפרשת השירה. נחלקו המפרשים מתי החלה מרים להיות נביאה. לפי דברי התלמוד במסכת מגילה[5] ובמסכת סוטה[6]: מרים התנבאה בהיותה "אחות אהרון" בטרם לידתו של משה כי עתידה אמה לילד בן שיושיע את ישראל (ולכך משוייכת בפרשה כ"אחות אהרון" ולא כ"אחות משה".).
לעומת זאת הכלי יקר טוען כי רק עכשיו נעשתה נביאה (ולא לפני-כן), כיון שבמעמד זה זכו גם הנשים לנבואה (כנאמר בחז"ל[7]: "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראו נביאים") ומרים היתה ראשונה שנתנבאה ומיד כל הנשים אחריה, ושיוכה כ"אחות אהרון" ולא כאחות משה מבאר כיוון שבנבואתה היתה שווה לדרגת הנבואה של אהרון אך לא לדרגת הנבואה של משה[8].
בתופים ובמחולות
בפירוש המילה "מחולות" יש כמה דיעות במפרשי התורה: במשמעות הפשוטה של המילה הכוונה מחולות - ריקודים. אך הכלי יקר כותב שהכוונה כאן במילה "מחולות" הוא למחילת עוון[9]. לפי דברי המכילתא דרבי ישמעאל גם כן המשמעות של המילה "מחולות" אינה ריקודים אלא כלי נגינה בדומה לתופים[10].
ותען להם מרים
התורה כותבת את מענה מרים לנשים בלשון זכר ולא כראוי בלשון נקבה "להן". בטעם הדבר כותב בכלי יקר כיון שהנשים הגיעו למדריגת האנשים בהשגת הנבואה לכן נאמר להם כמדבר אל גברים כמו שנאמר בנביא ירמיה[11] שלעתיד לבוא "נקבה תסובב גבר".
מעלות על שירת הגברים
הרב קלונימוס קלמן אפשטיין בספרו מאור ושמש לומד מהפסוקים כי הנשים שרו לפני הגברים: שאצל הגברים כתוב "וישע ה' . . וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ורק אחרי שראו את המצרים מתים נאמר: "אז ישיר משה". ואילו בשירת מרים כתוב: "כי בא סוס פרעה ורכבו ופרשיו בים" רק ראו שטבעו בידם מיד "ותקח מרים הנביאה".
השירה בהלכה
בהלכה נפסק כי קול באישה ערווה ובהמשך לכך נתעוררה שאלה בהלכה כיצד יכלה מרים לשיר?
החיד"א בספרו נחל קדומים[12] מבאר כי באותה השירה שכנה השכינה ולכן מפני היראה מהשכינה לא נחוש להרהור ולכן השירה היתה מותרת.
מקומה בתורה כפרשייה נפרדת
בספר התורה מופיעה פרשה זו אחרי פרשת שירת הים כפרשה נפרדת, בתחילתה כפרשה פתוחה ובסיומה כפרשה סתומה.
בעלי התוספות מסבירים שהפרשה מופיעה בתורה כפרשה נפרדת להראות את חשיבותה ולהורות שאינה טפילה לפרשה הקודמת פרשת שירת הים, ובלשונם: "פרשה זו פתוחה שלא לערב את שירת מרים על הראשונה שלא לעשותה טפילה ועראי אלא כדאי היא לעצמה להיות שירה חשובה"[13].
רבינו יואל מבעלי התוספות כותב[14]: "'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן' פרשה זו פתוחה ויש בה שני פסוקים ותיבותיהם כ"ו כמנין יקו"ק שהוא כ"ו". כלומר שפרשה זו כוללת שני פסוקים בלבד ויש בה 26 תיבות כמניין הגימטריה של שם הוי"ה. בביאור זה אנו מוצאים להורות על ייחודיותה וחשיבותה של פרשה מקראית זו מעצם מהותה, מתוקף העובדה ששם ההוויה חתום בה.
מנהגים
לפי נוסח תימן הבלדי, שירת מרים נאמרת בפסוקי דזמרא לאחר שירת הים ואחריה פסוקי פרשת מי מרה ולאחר מכן קטע "רפאני", שהוא עוד רצף פסוקי שבח, בדומה ל"יהי כבוד".
בתרבות
- חנן בן ארי שר את השירה "ותקח מרים"[15].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה טאוב, שירת מרים - אם השירה בישראל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: ביאור:שמות טו |
- שירת מרים באתר בית חב"ד.
- ד"ר יעל לוין, שירת מרים והנשים: אסופה של פרשנויות ייחודיות, באתר כיפה.
הערות שוליים
- ^ ראה בפיסקה פרשת מרים#מקומה בתורה כפרשייה נפרדת
- ^ מכילתא מס' שירה י. ראה גם רש"י על התורה, פרשת בשלח פרק ט"ו, פסוק כ, ד"ה "בתופים ובמחולות".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה דף כז, עמוד ב. מכילתאמס' שירה א, י. ראה גם רש"י על התורה
- ^ דבריו מובאים גם בשפתי חכמים על הפסוק (אות מ, במקראות גדולות החדש שבמהדורת עוז והדר).
- ^ דף יד, עמוד א.
- ^ דף יב, עמוד ב-דף יג, עמוד א.
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל מס' שירה ג
- ^ ראה גם בפירוש האברבנאל.
- ^ כלי יקר, פרשת בשלח פרק ט"ו, פסוק כ' דיבור המתחיל "ותקח מרים הנביאה".
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל, מהדורת הורוביץ, בשלח, מסכתא דשירה, פרשה י, עמ' 151, ומקבילות
- ^ פרק לא, פסוק כא.
- ^ על פרשת בשלח.
- ^ תוספות השלם (תוספות על התורה), חלק ז, עמוד רמג, אות ג.
- ^ ספר הרמזים לרבינו יואל על התורה, שמות, טו, כ, עמוד רנו.
- ^ חנן בן ארי, ותקח מרים, באתר יוטיוב.
