הגרלת איברים
הגרלת איברים (The survival lottery) הוא ניסוי מחשבתי שהציע ג'ון האריס (אנ'), בדבר תרומות איברים. הניסוי מציע הצעה, שעל כל קבוצה של אנשים הנזקקים להשתלה הורגים מישהו ותורמים את כל אבריו. הנושא מעלה שאלות בנוגע לבחירה, ורצון חופשי למול מקומה של אקראיות, או גורל. זאת אחת הסוגיות העולות בנושא של מזל מוסרי.
הניסוי
האריס מציע את המהלך הבא. כאשר יש קבוצה של אנשים הנזקקים להשתלה, עורכים הגרלה בקרב הציבור הרחב. את האדם שנבחר הורגים, ותורמים את כל אבריו. בעולם מסוג זה, הסיכוי שתנצל גדול בהרבה מהסיכוי שתעלה בגורל (כיוון שכל הגרלה מצילה מספר אנשים, בעוד שהורגת רק אדם אחד). האריס שואל האם יש הבדל בין להרוג מישהו, לבין לתת לו למות (לתת לגורל להרוג אותו). הוא מניח מספר הנחות, שאין שאלה של התאמה בין תורם לנתרם, ואותו גורם שפגע בנתרם מלכתחילה לא יתרחש פעם נוספת. הנחות אלה מאפשרות לניסוי המחשבה להתנהל כסדרו. האריס שואל האם עולם שנוהג בצורה המתוארת בניסוי נוהג בצורה אתית.
הרחבת הניסוי
חלק מההתנגדות להגרלת האיברים היא בכך שנבחר אדם "חף מפשע". האריס טוען לעומתם כי גם אלו הזקוקים להשתלה הם חפים מפשע, וכל אשמתם היא שהגורל בחר בהם למות. אבל כדי להתמודד עם השאלה הזאת, הוא הציע שהגרלה יכולה להיות על מאגר מסוים (כמו מאגר האנשים החולים, או אסירים וכדומה). במקרה כזה האם ההתנגדות תהיה זהה? האם מותר לאנשים לתת לאנשים למות, אם יש ביכולתם דרך להציל אותם? כל אלה שאלות העולות מהניסוי.
סוגיות באתיקה
התנגדות אחת לניסוי עסקה בפחד, "הדפיקה בדלת" שכולם יחששו ממנה. האריס לא מתייחס לטענה זו, כיוון שהניסוי לא מתקיים במציאות אלא בעולם תאורטי. בעולם כזה, מדובר בשגרת חיים, מצילת חיים. ולכן הפחד הזה יהיה חלק משגרת החיים, כמו כל פחד אחר.
ההתנגדות הגדולה ביותר לניסוי מגיע מכיוון האתיקה הרפואית. האתיקה קובעת כי לכל אדם יש בחירה מוחלטת על בריאותו. במקרה כזה יש הבדל גדול מאד בין להרוג משהו, לבין לתת לו למות, והעולם בו מתקיים הניסוי אינו מוסרי.
מקורות
- The Survival Lottery, John Harris -In, Applied Ethics, Oxford Readings in Philosophy, ed. Peter Singer
- Harris, John (1975). "The survival lottery." Philosophy, 50: 81-87.
