מזל מוסרי
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
מזל מוסרי הוא תופעה במוסר בה אדם אחראי מוסרית לקרותם של אירועים אף בהיעדר התקיימו של מה שמכונה "תנאי השליטה". לפי תנאי השליטה, אדם אחראי מוסרית בתנאי שהתרחשות הדברים הייתה תחת שליטתו. היות שתנאי זה אינטואיטיבי במיוחד, טבע הפילוסוף ברנארד ויליאמס את המונח "מזל מוסרי"[1] לתיאור התופעה בה אדם אחראי מוסרית (הן במובן של אשם/"ראוי לגינוי" והן במובן של "ראוי לשבח") לדברים שאינם תחת שליטתו. במאמר מ-1993, הודה ויליאמס כי "כשהצגתי לראשונה את המונח מזל מוסרי, התכוונתי להציע אוקסימורון"[2].
סביב המזל המוסרי התפתח תחום באתיקה העוסק בקשר בין מוסר לנסיבות או מזל. במסגרת התחום, דנים הפילוסופים בשאלה כיצד אירועים שאנחנו לא יכולים לשנות, משנים את תפיסתנו המוסרית.
אחריות ואשמה
הנושא של מזל מוסרי קשור בטבורו לאחד העקרונות המרכזיים בשאלות מוסריות, היא הבחירה החופשית[3]. באופן אינטואיטיבי אנחנו מטילים אשמה ואחריות על אדם שהיה מודע למעשיו ובחר לעשות אותם. כאשר אין יכולת בחירה, במקרה הרגיל נהוג לומר כי אין אחריות מוסרית. מה שמשנה כאשר אנחנו בוחנים אשמה של אדם הוא מה שאדם בוחר לעשות, ופחות מה שקורה במבחן התוצאה. מזל מוסרי עוסק במקרים אשר אינם בשליטתנו, ועל כן עומדים במתח מול עקרון זה[4].
שאלות מרכזיות
הצלחה והשפעתה על מוסר
פול גוגן עזב את משפחתו על מנת להמשיך את דרכו כאמן. האם עזיבה זו נשפטת רק על סמך המעשה עצמו? או שהצלחתו גרמה למעשיו להראות סבירים יותר. אם אדם אחר היה עוזב את משפחתו ולא מצליח, האם מעשיו היו נצבעים בצורה אחרת? האם אנשים שעושים מעשים יוצאי דופן מקבלים הקלות בתחום המוסרי?
מקרה הנהג השיכור
בדוגמה יש שני נהגים. שניהם שתו ונכנסו למכוניתם. האחד הגיע הביתה, והתנגש במכונית אחרת בעודו מנסה לחנות. השני פגע בהולך רגל שקפץ לפני רכבו. גם נהג לא שיכור היה פוגע באותו הולך רגל. כך שהשניים פעלו בצורה שגויה, הם נכנסו לרכבם ונהגו שיכורים. אך הנסיבות גרמו לכך שהתוצאות למעשם יהיה שונה. אחד יקבל קנס, והשני ישלח למאסר. האם שיפוט זה מוצדק?
הגרלת איברים
ערך מורחב – הגרלת איברים
ג'ון האריס הציע את תרגיל המחשבה הבא[5]: "חולים הממתינים לתרומת איברים יכולים להמתין עד למותם. תארו עולם בו על כל קבוצה של אנשים שזקוקים להשתלה (חולה לב, ריאה, שני חולי כליה, חולה כבד וכדומה) עורכים הגרלה. מי שעולה בהגרלה מת, וכל אבריו נתרמים לאחרים. בעולם כזה הסיכוי שתינצל בזכות תרומת איברים גדולה מהסיכוי שתבחר להיות התורם. נשאלת גם השאלה, "מדוע דווקא האנשים החולים "נבחרו" למות בעוד שאנשים אחרים לא. האם אנחנו יכולים לטעון כי העולם שלנו מוסרי יותר מהעולם בו ישנה הגרלה כזו"? שאלה דומה לזו מועלת בבעיית הקרונית. מה המחויבות של האדם לפעול, כדי להציל אנשים מגורלם.
סוגים של מזל מוסרי
תומאס נייגל טבע הבחנה בין ארבעה סוגים של מזל מוסרי[6]:
- מזל מוסרי תוצאתי- שינויים בתפיסה מוסרית שלנו בהתאם לתוצאות (כמו במקרה הנהג השיכור)
- מזל מוסרי תלוי נסיבות- נייגל נותן את הדוגמה של חברים במפלגה הנאצית שאשמים במעשים נוראים. אילו היו במקרה עוברים לארץ אחרת הם לא היו עושים מעשים כאלה. כיצד אנחנו שופטים את מעשיהם?
- מזל מוסרי תלוי אופי- נייגל שואל כיצד האופי שלנו משפיע על האפשרות שלנו לבחירות מוסריות. תכונות אופי שקיבלו בתורשה, או שנרכשו כתוצאה מחינוך. אלה גורמים שאינם תלויים באדם עצמו. כיצד שאלות אלו משפיעות על השיפוט המוסרי.
- מזל מוסרי תלוי סביבה- זהו סוג של מזל מוסרי הכולל בעיקר את שלושת הסוגים הקודמים, והוא מעלה בכלל את שאלת השיפוט המוסרי לאור שאלות על בחירה חופשית. האם בחיים באמת יש לנו בחירה? וכיצד אנחנו יכולים לשפוט על סמך בחירות אלו?
הבחנות אילו הן מושא לביקורת, שכן בהיעדר רציונל להבחנה דומה כי מדובר בהבחנות אד-הוקיות.
הטיעון מAgent Regret
אף שמניע עיקרי באמונה בקיומו של מזל מוסרי הוא הדוגמאות ועושרן, ישנו שיקול/טיעון שמביא ברנארד ויליאמס במאמרו "Moral Luck". לצורך הטיעון, וויליאמס מביא דוגמה של נהג שלא התרשל (ואף יודע שאינו התרשל) אך בכל זאת הביא למותו של הולך רגל. וויליאמס טוען שבניגוד ליושב ליד הנהג או הולך רגל שהיה עד לאירוע, הנהג אמור לחוש תחושה אחרת, הנבדלת מאשמה, אותה הוא מכנה agent regret. אופיה של תחושה זו היא תחושה רעה הנובעת מעצם זה שהיה מעורב בפעולה. כלומר, וויליאמס מסביר כי הנהג לא רק יחוש תחושה רעה, אלא יחוש תחושה שונה מזו שירגיש הצופה מן הצד. אולם הטענה העיקרית של וויליאמס היא לא זו הפסיכולוגית, אלא אתית: ראוי שאותו נהג יחוש agent regret, דהיינו, עליו להרגיש רע משום שagency שלו הייתה מעורבת בפעולה, וכל מה שהוא מרגיש מה שהיה מרגיש הצופה מן הצד. וויליאמס מזכיר את האינטואיציה החזקה שלנו שאכן ראוי שאותו אדם יחוש agent regret, וההסבר הטוב ביותר לכך הוא שיש מזל מוסרי.
פתרונות
כאשר שואלים שאלות של מזל מוסרי אפשר ללכת לכמה כיוונים עיקריים[7]. הגישה הראשונה טוענת שיש דבר כזה מזל מוסרי, ובו אנחנו מקבלים את ההנחה שגם אם אנשים ביצעו את אותו המעשה יכול להיות שהאחריות שלהם תהיה שונה בהתאם למזלם. המזל אכן משחק תפקיד בקביעה המוסרית. לעומת זאת הגישה המנוגדת טוענת שלאותו מעשה יש גם אותה מידת אחריות. בשיח על המזל המוסרי יש גם טיעונים מהסוג השלישי שמנסים לטעון כי שתי הגישות צודקות, וכי הפער ביניהם נובע מטעות תפיסתית שלנו. הפער הוא אשליה[8]. סוזן וולף אימצה גישה מאוחדת. היא מפרידה בין השיפוט המוסרי של אחרים לזה של האדם עצמו, ואומרת שאף על פי שהחברה לא יכולה להאשים משהו בגלל משהו מיקרי, האדם עצמו צריך לקחת אחריות על מעשיו ללא קשר למזל[9].
ראו גם
לקריאה נוספת
- Schinkel Anders, The problem of moral luck: an argument against its Epistemic reducion. From Ethical Theory and moral practice June 2009 vol 12 issue 3 p 267-277
- David Enoch, ‘Luck between Morality, Law, and Justice’, Theoretical Inquiries in Law 9 (2008): 25.
הערות שוליים
- ^ Bernard Wiliams, Moral Luck. Cambridge University Press, 1981
- ^ Moral luck- Stanford Encyclopedia of Philosophy
- ^ קאנט עמנואל, הנחת היסוד למטפיזיקה של המידות. תרגם מ' שפית ירושלים: מאגנס תש"י עמ' 20-21
- ^ מתוך הרצאות בנושא של פרופ' דוד הד, ופרופ' דוד אנוך, מרצים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
- ^ Harris, John (1975). "The survival lottery." Philosophy, 50: 81-87.
- ^ שאלות עלמוות / תומאס נייגל ; תרגם רונן ס. צדקה ; ערכה וחיברה הקדמה מרב רוזנטל-מרמורשטיין עמודים 33-50
- ^ David Enoch and Ehud Guttel, Cognitive Biases and Moral Luck from Journal of Moral Philosophy 7 (2010) 372–386
- ^ Edward Royzman and Rahul Kumar, ‘Is Consequential Luck Morally Inconsequential? Empirical Psychology and the Reassessment of Moral Luck’, Ratio 17.3 (2004): 329-44.
- ^ Susan Wolf. The importence of free will. From mind 1981 vol 90 P 386-405
