ההיסטוריה של הקפה
ההיסטוריה המתועדת של הקפה התחילה במאה ה-12 כאשר הוקמו מטעי הקפה הראשונים בתימן.
מוצאו של צמח הקפה מסוג קפה ערביקה (שם מדעי: Coffea arabica), הסוג הנפוץ ביותר בעולם, במחוז קאפה שבאתיופיה, שם עצי הקפה גדלים בר ביערות בגובה של 1,400 - 2,100 מטר מעל פני הים. פרי עץ הקפה דמוי דובדבן ובכל פרי, שני פולי קפה.
התפשטות תעשיית הקפה
קיימת הסכמה לכך שהקפה הפך למצרך מבוקש רק לאחר שהסופים בתימן התחילו להכין ממנו משקה. הכנסייה הנוצרית האורתודוקסית באתיופיה ראתה בשתיית קפה סממן מוסלמי, לכן אסרה את שתייתו על הנוצרים. אתיופיה הפכה לספקית קפה לשוק התימני, משם הובא הקפה למכה על ידי עולי הרגל, אשר לקחו אותו איתם לארצות מוצאם ג'אווה, הודו, פרס, טורקיה, וארצות צפון אפריקה. לא ידוע מתי בוית עץ הקפה באתיופיה ומתי וכיצד הוא הועבר לתימן. אגדות רבות מספרות על גילוי ההשפעה המיטיבה של הקפה על גוף האדם ועל האופנים בהם האתיופים ולאחר מכן התימנים השתמשו בו לראשונה.[1]
.jpg)
ידוע שגידול עצי קפה בקנה מידה גדול התחיל בתימן במאה ה-12 ושהמשקה המופק על ידי הרתחת פולי קפה קלויים וטחונים התפשט בהדרגה בחצי האי ערב ומשם, עם הקמת האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-13, מצא הקפה את דרכו לכל האזורים שבשליטת האימפריה.[2]
למרות השימוש הנרחב אך שנוי במחלוקת בקפה באימפריה העות'מאנית[דרושה הבהרה], מעט היה ידוע עליו באירופה עד סוף המאה ה-17. ההתייחסות הראשונה לקפה באירופה הופיעה ברשימות רפואיות של נוסעים מלומדים שביקרו באימפריה העות'מאנית במאה ה-16, דוגמת ספרו של הרופא והבוטנאי היהודי פורטוגזי גרסיה דה אורטה שתורגם ללטינית על ידי קרולוס קלוסיוס (אנ') בשנת 1575 תחת השם Aromatum et simplicium aliquot medica-mentorum apud Indos nascientum historia.[3]
עד אמצע המאה ה-17 הייתה תימן המגדלת והיצואנית היחידה של קפה בעולם. פולי הקפה הקלויים יוצאו לכל העולם דרך נמל מוח'א. למרות השמירה הקפדנית והאיסור החמור על הברחת פולי קפה לא קלויים מתימן, היו שהצליחו להבריח זרעי ושתילי עץ הקפה ולהקים מטעי קפה באזורים אחרים שונים בעולם. החל מאמצע המאה ה-17, ההולנדים התחילו לגדל עצי קפה מסוג קפה ערביקה זן ערביקה, בציילון ההולנדית ובאיי הודו המזרחיים ההולנדיים. בשנת 1715 הצליחו הצרפתים להבריח שתילי קפה מתימן והחלו בהקמת מטעי קפה באי ראוניון (לשעבר האי בורבוון) ולאחר מכן בדרום אמריקה ובמזרח אפריקה. שתילים אלה היו מסוג קפה ערביקה זן בורבון. בשנת 1727, פורטוגל התחילה לפתח מטעי קפה בברזיל מזרעים שהוברחו מגינאה הצרפתית.[4]
אתיופיה הייתה ונשארה יצרנית קטנה של קפה שרוב תוצרתה מיועדת לשימוש מקומי.
מגדלות ויצואניות הקפה המובילות בעולם עד שנת 2015 היו ונצואלה, ציילון, קובה, האיטי, ג'מייקה, אינדונזיה וברזיל.
לגידול הקפה ולסחר בו היו השלכות חברתיות ותרבותיות כבדות משקל והשפעה הרסנית על איכות הסביבה.
ההשלכות התרבותיות, החברתיות והסביבתיות של תעשיית הקפה
תרבות בתי הקפה
בתי הקפה הראשונים נפתחו במכה במאה ה-15 ומשם התפשטו לאימפריה העות'מאנית.
בעולם המוסלמי, בו שתיית משקאות חריפים הייתה אסורה, בתי הקפה הציעו מקום מפגש שקט בו אפשר היה לשתות קפה, לעשן נרגילה, לשחק משחקי לוח, דוגמת שש בש ודמקה, ולשוחח על ענייני דיומא. בתי הקפה יצרו תרבות חברתית חדשה וייחודית על ידי התייחסות לכל הלקוחות כשווים. בפעם הראשונה, אנשים ממעמדות חברתיים שונים ומרקעים שנים יכלו להיפגש ולהחליף דעות בנושאים שונים ומגוונים.
גם בתרבות המערבית מצאו בתי הקפה במהרה את מקומם. הם הפכו למקומות המפגש המועדפים על סופרים ומשוררים, אנשי מדע, אך גם על ברוקרים, סוכני ביטוח, ימאים וסוחרים. באי בתי הקפה יכלו לשמוע מוזיקה, להקשיב לסופרים שקראו מיצירותיהם, ולצפות בהדגמות של אנשי מדע, אך גם לקיים שיחות מעמיקות על פוליטיקה, פילוסופיה, מדע, ספרות, כלכלה ופיננסים.[5]
בפריז, אפשר היה לפגוש בבתי הקפה את רוסו, וולטר, דידרו, סימון דה בוואר וז'אן פול סרטרה, כמו גם סופרים גולים כמו ארנסט המינגוויי, גרטרוד שטיין, פ. סקוט פיצג'רלד וט.ס.אליוט.
בלונדון אפשר היה לפגוש בבתי הקפה את אייזיק ניוטון, ואת הסופרים ג'ון דריידן, אלכסנדר פופ וג'ונתן סוויפט.
בשנת 1698, נהגו לפרסם ב־Jonathan’s Coffee House (אנ') שערי מניות ומחירי סחורות ולארח סוחרי מניות שסולקו מהבורסה המלכותית (אנ') בשל התנהגות לא נאותה.
בשנת 1692 נוסד בלונדון, בבית קפה בבעלותו של אדוארד לויד, העיתון Lloyd's List (אנ') שסיפק מידע לקהילת הסחר הימי על תנועת האוניות, אבדות בים ונושאים קשורים אחרים.[6] בבית הקפה נוסדה גם חברת הביטוח הימי הידוע תחת השם "המועדון הימי של חתמי לויד'ס".[7]
בשנת 1870 בניו יורק, התארגנה בבית הקפה Merchant's Coffee House קבוצת סוחרים שהקימה את בנק ניו יורק וארגנה מחדש את לשכת המסחר של ניו יורק (אנ').
למרות הפתיחות לכאורה בכל הקשור למעמד החברתי-כלכלי, בתי הקפה נשארו עד שנת 1856 מועדונים סגורים לגברים בלבד. נשים עבדו בבתי קפה כמלצריות או קופאיות ואף ניהלו בתי קפה שהיו בבעלותן, אך לא התקבלו בהן כאורחות. משנת 1856 הותרה כניסת נשים לבתי קפה בליווי גבר ורק שנים לאחר מכן אפשר היה לפגוש בבתי הקפה קבוצות של נשים.[8]
העסקת פועלים בתנאי עבדות
בין המאה ה-15 למאה ה-17 היה הקפה, שהפצתו בעולם הייתה בשליטה הבלעדית של האימפריה העות'מאנית, מצרך נדיר ואקזוטי שיובא בכמויות קטנות ונצרך רק על ידי בעלי ממון.
הפיכתו של הקפה למוצר שווה לכל כיס, פתיחתם של בתי הקפה במאה ה-17 ושגשוגם במאה ה-18 בכל רחבי העולם התאפשרו הודות לעבודתם של עבדים ולהעסקתם של תושבים מקומיים בתנאי עבדות במטעי הקפה במושבות הפורטוגזיות, ההולנדיות הספרדיות והצרפתיות.
סחר העבדים הטרנס אטלנטי היה אחראי להעברתם של 10 עד 12 מיליון עבדים מאפריקה ליבשת אמריקה ולאיי הודו המערבית הצרפתיים וההולנדיים, כולל סורינאם, בין המאה ה-16 למאה ה-19. כבר בשנת 1480 העבירו אוניות פורטוגזיות עבדים מאפריקה למטעים שהוקמו במושבות הפורטוגזיות. במאה ה-16 הצטרפו אליהם ההולנדים, הצרפתים והבריטים, אשר קיבלו בשנת 1713 את מונופול הסחר בעבדים עבור המושבות הספרדיות ביבשת אמריקה.[9]
ההולנדים הקימו את מטעי הקפה שלהם בג'אווה על אדמות שהוחרמו מהאוכלוסייה המקומית תוך העסקת התושבים המקומיים בתנאיי עבדות. הדבר היה דומה בחלק מהמושבות הספרדיות שביבשת אמריקה.
העבדים והתושבים המקומיים המשועבדים הועסקו תחילה בהכשרת הקרקע, בבניית מערכות ההשקיה ובנטיעת המטעים והטיפול בהם.[10] רק ארבע עד חמש שנים לאחר הנטיעה אפשר היה להתחיל בקטיף הפירות, הוצאת הגרעינים מתוך הפרי, ייבושם, קלייתם ואריזתם למשלוח. כל התהליכים הללו, שהתבצעו באופן ידני, היו עתירי כוח אדם ודרשו הקמת מפעלים מתאימים ליד כל מטע.
מסיבה זאת נדרשו כמאה שנים מהברחת השתילים והזרעים הראשונים מתימן לאירופה ועד שצרפת, הולנד וברזיל הפכו ליצרניות הקפה המובילות בעולם.[11]
בשנת 1789 המושבה הצרפתית סן דומינגו סיפקה 60% מצריכת הקפה העולמית. המושבה הייתה העשירה והמשגשגת ביותר מכל המושבות בים הקריבי.
הודות לניצול עבודתם של שני מיליון עבדים אפריקאים, סיפקה ברזיל בשנת 1800 כ־30% מהקפה בעולם. בסוף המאה ה-18, היה 7.5% מייצור הקפה של הולנד מבוסס על עבודת עבדים.[12]
השנים 1750 - 1755 היו שנות השיא בתפוקת הקפה באיי הודו המערבית הצרפתיים וההולנדיים. בשנת 1755, כמעט 80% מהקפה שנצרך באירופה הגיעה מאיי הודו המערבית הצרפתיים ומסורינאם.
התנאים הבלתי אנושיים בהם הועסקו העבדים והתושבים המקומיים גרמו להתקוממויות שפגעו קשה בכלכלתן של צרפת והולנד.
בשנת 1728 פרץ בג'מייקה הסכסוך הראשון בין שבטי המרונס (אנ') (Maroons), אשר דרשו שיפור בתנאי עבודתם, לבין השליטים הבריטים. הסכסוך הסתיים בשנת 1740 כאשר הממשלה הבריטית הסכימה להעניק להם הקלות מסוימות.
בין 1768 ל־1779 התרחשו התקוממויות של מרונס במטעים ההולנדיים בסורינאם שגרמו לנזקים כלכליים רבים.[13]
בין השנים 1789 – 1804 פרץ במושבה הצרפתית סן דומינגו מרד העבדים שבסופו הפכה סן דומינגו למדינה עצמאית (האיטי). כ-900 מטעי קפה הושמדו במהלך ההתקוממות והנזק לכלכלת צרפת היה עצום.
סחר העבדים הוצא מחוץ לחוק בצפון אמריקה בשנת 1803, בבריטניה בשנת 1833 ובברזיל ב-1888. עם זאת ייבוא כוח אדם זול והעסקתו בתנאים לא אנושיים, יחד עם העסקת תושבים מקומיים ביניהם ילדים רבים עדיין רווחים בברזיל ובארצות נוספות.
יוזמות הקיימות בתעשיית הקפה, שפותחו בשלושים השנים האחרונות, שמות דגש מיוחד על איסור עבודת ילדים, שוויון מגדרי, שיפור תנאי העבודה, תנאי החיים ושכרם של עובדי התעשייה והפעלת פרויקטים לפיתוח קהילתי. מתן שכר הוגן למגדלים מעודד אותם להשקיע במשקיהם, לדאוג לרווחת עובדיהם ולהפעיל פרויקטים לפיתוח לטווח ארוך.[14]
הנזק הסביבתי
צמח הקפה הוא עץ קטן או שיח הגדל בר בצל יערות.
גידול קפה בצילם של עצים מונע התפתחות עשבייה, מפחית זיהום פתוגן, מגן על היבול מפני הכפור ומגדיל את מספר המאביקים. לקפה שגדל בצל לוקח זמן רב יותר להבשיל דבר המקנה לו טעם מיוחד.[15] עם ביותו, על מנת להשיג יבולים מהירים וגדולים יותר ולמנוע את התפשטות חלודת עלה הקפה, פותחו זנים המשגשגים בתנאי שמש מלאה.
הגדלת שטחי מטעי הקפה החשופים לשמש על חשבון היערות גרמה לירידה חדה בשטחי יערות גשם על פני כדור הארץ, ובעקבות זאת לנזק סביבתי בלתי הפיך. בירוא היערות מקטין את המגוון הביולוגי של חיות הבר והצמחים, גורם לירידה בלחות האוויר ולשינוי בהרכב הקרקע. מאזן האורגניזמים במערכת האקולוגית של הקרקע, הכולל סוגים שונים של חרקים, בקטריות ופטריות מופר והרכיבים האורגניים של הקרקע נעלמים בהדרגה כבר במהלך חמש השנים הראשונות לעיבוד מטעי הקפה.
הדשנים בהם משתמשים לשיפור פוריות הקרקע, חומרי ההדברה בהם משתמשים למניעת התרבות העשבייה והפסולת הנוצרת בתהליך עיבוד פולי הקפה מזהמים את מקורות המים הקרובים למטעים וגורמים לתמותת בעלי החיים והצמחים הימיים.[16]
המודעות לצורך בייצור קפה בר קיימה עלתה באופן ניכר בעשורים האחרונים. היצרנים הגדולים החלו בהטמעת מערכות השקיה ודישון יעילות ובעיצוב תהליכי עיבוד ידידותיים לסביבה. באזורים רבים בעולם הוקמו מטעים לגידול קפה אורגני והתרבו מטעי הקפה הגדלים בצל. מערכות, תקנים ותוכניות קיימות רבות כגון תקני קיימות מרצון (VSS),[17] מערכת התקנים 4C ואחרים הוקמו ונאכפים על ידי רוב יצרני הקפה הגדולים.[18]
ציר הזמן של התפשטות השימוש בקפה וגידולו בעולם
| שנה | אירוע |
| 1414 | הצמח היה מוכר במכה והתחיל להתפשט לסולטנות הממלוכית במצרים וצפון אפריקה מנמל מוח'א שבתימן.[19] |
| 1454 | עבודתו של Abd al-Qadir al-Jaziri על ההיסטוריה של הקפה היא העבודה המוקדמת ביותר שהשתמרה עד היום. העבודה התבססה על כתביו של שהאב א-דין אבן עבד אל-גפאר (בערבית: Shihab Al-Din Ibn Abd al-Ghaffar) אשר סיפר על הבאת הקפה מאתיופיה לעדן ועל השימוש בו כחומר ממריץ.[1] |
| 1475 | נפתח בית הקפה הראשון בקונסטנטינופיל. שם בית הקפה היה Kiva Han[20] |
| 1450 - 1650 | הקפה היווה אחד מהמרכיבים העיקריים של כלכלת הארצות שסביב ים סוף מאמצע המאה ה-15 עד אמצע המאה ה-17. |
| 1511 | השימוש בקפה נאסר על ידי אימאמים במכה בשל ההשפעה הממריצה שלו שדמתה להשפעת האלכוהול. |
| 1521 | לאחר נפילתה של בלגרד לידי הסולטן סולימאן הראשון בשנת 1521 נפתח בה בית הקפה הראשון בסרביה ובו הוגש רק קפה שחור.[21] |
| 1526 | הקפה הוכנס להונגריה על ידי הטורקים לאחר הניצחון בקרב מוהאץ'. |
| 1529 | הקפה הוכנס לווינה על ידי הטורקים לאחר המצור על וינה. |
| 1532-1533 | הוצא פסק דין של השריע (פתווה) אשר אסר על השימוש בקפה באימפריה העות'מאנית ובאימפריה הספווית מתוך מחשבה שהקפה משפיע על פעילות המוח בדומה לאלכוהול. הסולטן סולימאן הראשון הטיל מיסים גבוהים על השימוש בקפה על מנת למתן את הביקוש. כך נהגו גם יורשיו, הסולטן סלים השני ב-1567 והסולטן מורט השלישי בשנת 1583. |
| 1554 | שני אנשי עסקים סורים הביאו את הקפה לקונסטנטינופול ופתחו שם בית קפה.[1] |
| 1563 | ספרו של הרופא והבוטנאי היהודי פורטוגזי גרסיה דה אורטה חלוץ ברפואה טרופית ואתנו-בוטניקה יצא לאור בגואה ותורגם ללטינית על ידי קרולוס קלוסיוס (אנ'). הספר מתאר את השפעת הקפה על גוף האדם. |
| 1565 | עבדים מוסלמים טורקים שנכלאו על ידי אבירי מסדר ההוספיטלרים במהלך המצור על מלטה כניסו למלטה את השימוש בקפה. |
| 1573 | לאונרד ראוולף (Leonard Rauwolf), בוטנאי גרמני ציין את נוכחות הקפה בעיר חלב.[22] |
| 1580 | פרוספרו אלפיני (אנ') הביא קפה ממצרים לרפובליקה של ונציה דרך נמלי הים התיכון. |
| 1587 | Abd al-Qadir al-Jaziri חיבר ספר בשם Umdat al Safwa fi hill al-qahwa (בערבית: عمدة الصفوة في حل القهوة) בו הוא מספר על התפשטות הקפה מתימן צפונה למכה, מדינה, קהיר, דמשק, בגדאד וקונסטנטינופול. |
| 1591 | פרוספרו אלפיני, רופא ובוטנאי ונציאני הגיע לקהיר בשנת 1581, לאחר שהוזמן על ידי קונסול ונציה במצרים כדי לשמש כרופאו האישי. בשנת 1591 פרסם בוונציה את הספר De Medicina Egyptiorum המסכם את תוצאות המחקר שערך במשך שלוש שנים בנושא המסורות הרפואיות, בעלי החיים והצמחים באזור. עבודה זאת נחשבה לעבודה הראשונה בה מתואר צמח הקפה.[23] |
| 1616 | Pieter van den Broecke (אנ') סוחר בדים בחברת הודו המזרחית ההולנדית הביא לגן הבוטני של אמסטרדם שיחי קפה מסוג קפה ערביקה (Coffea arabica) מהעיר מוח'א שבתימן. הצמחים התאקלמו היטב ושגשגו בחממות של הגן הבוטני. |
| 1651 | נפתח בית הקפה הראשון בלונדון על ידי דניאל אדוארדס, סוחר שעבד בחברת הלבנט באיזמיר. הוא מינה את משרתו, Pasqua Rosée (אנ') למנהל בית הקפה. |
| 1654 | נפתח בלונדון בית הקפה Queen's Lane Coffee House (אנ') על ידי יהודי מסוריה. |
| 1657 | ז'אן דה תֶבֶנוֹ (בצרפתית: Jean de Thévenot), חוקר טבע, בלשן, בוטניקאי, נוסע וכותב ספרי מסעות צרפתי, הביא פולי קפה לפריז ממסעותיו במזרח. |
| 1658 | ההולנדים השתמשו בצמחים שהתפתחו בגן הבוטני באמסטרדם כדי לנטיעות הראשונות שלהם בציילון ההולנדית ולאחר מכן בהודו ובג'אווה. |
| 1667 | בית הקפה הראשון בבוקרשט, נפתח על ידי קרה המיה (Kara Hamie) יאניצ'ר עות'ומאני.[24] |
| 1669 | שגרירו של הסולטן מהמט הרביעי הביא עמו פולי קפה בביקורו בפריז וביסס תוך שנה את הרגל שתיית הקפה בפריז. |
| 1670 | על פי האגדה, הסופי באבא בודאן (אנ') הבריח שבעה גרעיני קפה מתימן להודו, דרך נמל מוח'א, במטרה לגדל את צמח הקפה לשימושו הפרטי. מטעי הקפה בפסגת הר באבה בדאנגירי (אנ') ליד המערה בה חי באבה בודאן, נחשבים למטעים הראשונים בהודו. |
| 1670 | המדען הטורקי Hezarfenn Hüseyin,[25] היסטוריוגרף של הסולטן מחמט הרביעי פרסם אנציקלופדיה רפואית בשם Tuhfetü’l-Erîbi’n - Nâfia li’r-Rûhânî ve’t-Tabîb (בתרגום חופשי: היתרונות של הרוחני והרפואי) בו פרק על הקפה. |
| 1673 - 1677 | נפתחו בתי קפה בנמלי הים הצפוני של גרמניה. |
| 1683 | נפתח בית הקפה הראשון בוונציה. |
| 1685 | נפתח בית הקפה הראשון ברישיון בווינה על ידי הסוחר הארמני יוחנס דיודטו (Johanes Diodato).[1] |
| 1686 | יוּרִי פְרַנְץ קוּלצִ'יצְקִי המוכר בתור "האיש שלימד את אירופה לשתות קפה" הכין לראשונה בווינה קפה מסונן עם חלב וסוכר. |
| 1685 | לויגי פרננדו מרסילי (אנ'), חוקר טבע מבולוניה פרסם בווינה את הספר Bevanda Asiatica, brindata all’eminentissimo Buonvisi, Nunzio Apostolico שהוקדש לקרדינה פרנצסקו בונביסי. הספר מבוסס על עבודתו של המדען הטורקי Hezarfenn Hüseyin ועל ניסיונו המעשי של הכותב בהכנת ובהגשת קפה, אותו רכש בין השנים 1682 - 1684 כאשר נפל בשבי הטורקים ונמכר לפאשה.[3] |
| 1686 | נפתח בפריז "קפה פרוקופ". |
| 1689 | נפתח "London coffee house" בית הקפה הראשון בבוסטון.[26] |
| 1689 | בהיותה נמל בינלאומי, שיחקה ניו יורק תפקיד חשוב בתעשיית הקפה אשר הובא למושבות על ידי המתיישבים ההולנדים והבריטים. בית הקפה הראשון בניו יורק נפתח בשנת 1696 על ידי ג'ון האטצ'ינס בקרבת כנסיית השילוש ה"קדוש".[27] |
| 1690 | הקפה הובא ליפן על ידי סוחרים וימאים הולנדים ופורטוגזים בעיקר לשימוש עצמי.[28] |
| 1700 | על פי האגדה, פולי הקפה הראשונים הובאו לפיליפינים על ידי נזיר פרנציסקאני. הוא זרע אותם בגנו ומשם העצים התפשטו לשאר חלקי האי לוזון.[29] |
| 1714 | טורקי בשם Balázs Kávéfőző שנהג למכור קפה בדוכן נייד בפשט פתח את בית הקפה הראשון בבית שרכש ברחוב מולנאר.[30] |
| 1715 | חברת הודו המזרחית הצרפתית מצליחה להשיג שתילי הקפה מתימן ומקימה את מטעי הקפה הראשונים באי ראוניון (לשעבר האי בורבוון). |
| 1718 | ההולנדים מתחילים לגדל קפה בסורינאם. |
| 1719 | הצרפתים מתחילים לגדל קפה בגיאנה הצרפתית.[31] |
| 1720 | Gabriel de Clieu הביא שתילי קפה למרטיניק שבאיים הקריביים. |
| 1720 | נפתח בוניציה קפה פלוריאן הקיים עד היום. |
| 1721 | נפתח בית הקפה הראשון בברלין. |
| 1724 | נפתח בית הקפה הראשון בוורשה, פולין. הקפה הגיע מהאימפריה העות'מאנית דרך מולדובה. |
| 1726 | הספרדים התחילו לגדל קפה בגואדלופ (אנ') |
| 1734 | הצרפתים התחילו לגדל בהצלחה קפה במושבה סנטו דומינגו (האיטי). |
| 1727 | לבקשתו של מלך פורטוגל, הסרג'נט פרנסיסקו דה מלו פלטה (Francisco de Melo Palheta) הבריח זרעי קפה מגיאנה הצרפתית לפארה שבברזיל.[32] |
| 1770 | גידולי הקפה הגיעו לריו דה ז'ניירו אך הקפה נועד עדיין רק לשימוש ביתי.[32] |
| 1822 | התחילו לגדל קפה בקנה מידה גדול בברזיל תוך פגיעה ביער האטלנטי. |
| 1852 | ברזיל הפכה ליצרנית הקפה הגדולה בעולם. |
| 1869 | מחלה פטרייתית בשם חלודת עלה הקפה (Coffee leaf rust)[33] תקפה את גידולי הקפה בסרי לנקה וגרמה למעבר לגידול תה. |
| 1886 | הפיליפינים היו במקום רביעי בעולם מבחינת יצוא הקפה. |
| 1888 | Tei Eikei פתח את בית הקפה הראשון בטוקיו בשם Kahichakan. בית הקפה נסגר בשנת 1893 בגלל קשיים כלכליים.[28] |
| 1890 | מנליק השני קיסר אתיופיה ביטל את החרם על הקפה, שהוטל על ידי הכנסייה הנוצרית האתיופית והיתיר את השימוש בו באתיופיה. |
| 1900 | אינדונזיה עברה לגידולים המבוססים על המין קפה רובוסטה (שם מדעי: Coffea canephora) העמיד בפני חלודת עלה הקפה. |
| 1923 | בית הקפה הראשון בקוריאה, בו הוגש קפה ליד תה ומשקאות קלים אחרים, נפתח במלון זונטאג (אנ') בסיאול על ידי גיסתו של הקונסול הרוסי בקוריאה, אנטואנט זונטאג. מבקריו היו בעיקר דיפלומטים זרים.[34] |
| 1993 | המהנדס האיטלקי לואיג'י די פונטי מהעיר טורינו המציא את המקינטה. |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Bennett Alan Weinberg, Bonnie K. Bealer, The World of Caffeine: The Science and Culture of the World's Most Popular Drug
- ↑ Steven Topik, The World Coffee Market in the Eighteenth And Nineteenth Centuries, from Colonial To National Regimes
- ^ 3.0 3.1 Duygu Yıldırım, Bevanda asiatica: Scholarly Exchange between the Ottomans and Europeans on Coffee
- ↑ Söndahl, M. R.; van der Vossen, Espresso Coffee: The Science of Quality (Second ed.).
- ↑ How Coffee Fueled Revolutions—and Revolutionary Ideas, HISTORY, 2020-02-11 (באנגלית)
- ↑ MARINERS - THE WEBSITE OF THE MARINERS MAILING LIST., LLOYD's LIST
- ↑ אדוארד לויד בארץ ישראל, באתר חיים קליר ושות', משרד עורכי דין, 2000-08-04
- ↑ Hollie McDonald, [https://scholarworks.gvsu.edu/cgi/viewcontent.cgi?referer=&httpsredir=1&article=1234&context=honorsprojects Social Politics of Seventeenth Century of London Coffee Houses: : An Exploration of Class and Gender]
- ↑ Cory Gilman, Rooted in Racism: Coffee’s Bitter Origins
- ↑ Rafael de Bivar Marquese, A Tale of Two Coffee Colonies: Environment and Slavery in Suriname and Saint-Domingue, ca. 1750–1790
- ↑ Transatlantic slave trade - Middle Passage, African Diaspora, Trade Routes | Britannica, www.britannica.com, 2025-02-03 (באנגלית)
- ↑ Tamira Combrink, Slave-based coffee in the eighteenth century and the role of the Dutch in global commodity chains
- ↑ Wim Hoogbergen, The Boni Maroon Wars in Suriname
- ↑ What Does Sustainability Mean in Coffee?, Tapestry Coffee, 2024-02-20 (באנגלית)
- ↑ What is shade-grown coffee? — Coffee & Conservation, www.coffeehabitat.com
- ↑ Nivas Manohar Desai, Pushpa Srinivas Murthy, Environment Pollutants During Coffee Processing and Its Valorization
- ↑ Massive Media Inc, Coffee Coverage, State of Sustainability Initiatives (באנגלית)
- ↑ COFFEE SUSTAINABILITY REFERENCE CODE
- ↑ "Coffee and qahwa: How a drink for Arab mystics went global". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-04-18. נבדק ב-2025-02-18.
- ↑ The Evolution of the Coffee House, The Spruce Eats (באנגלית)
- ↑ Serbia.com, "Kafana", the first coffee house in Europe, Serbia.com, 2013-05-05 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ John Ray, Travels through the Low countries : Germany, Italy and France, with curious observations, natural, topographical, moral, physiological, &c. Also, A catalogue of plants, found spontaneously growing in those parts, and their virtues., London : Printed for J. Walthoe, 1738
- ↑ 1911 Encyclopædia Britannica/Alpini, Prospero - Wikisource, the free online library, en.wikisource.org (באנגלית)
- ↑ Andra Frățilă, Cafenele din Vechiul București (secolele XIX-XX)
- ↑ HÜSEYİN EFENDİ, Hezarfen, TDV İslâm Ansiklopedisi (בטורקית)
- ↑ Sip Sip Hurrah! How Coffee Shaped Revolutionary America, American Battlefield Trust (באנגלית)
- ↑ Paul Ashby, The history of the US coffee shop, Perfect Daily Grind, 2022-01-04 (באנגלית בריטית)
- ^ 28.0 28.1 The Creation of Coffee Culture & Modern Japan, Deeper Japan, 2024-09-26 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Philippine Coffee – Philippine Coffee Board (באנגלית אמריקאית)
- ↑ The first coffee war in Budapest
- ↑ Sarada Krishnan, Sustainable Coffee Production
- ^ 32.0 32.1 Brief Coffee History, Casa Brasil Coffees (באנגלית אמריקאית)
- ↑ חלודת עלה הקפה / Coffee Leaf Rust, באתר ויקפה מילון ואינציקלופדית קפה בעברית
- ↑ Love at First Sip: A History of Coffee in Korea | 25, Issue 16, Specialty Coffee Association, 2021-12-08 (באנגלית אמריקאית)
ההיסטוריה של הקפה41491871Q2635744