ההתערבות המשולשת
ההתערבות המשולשת הייתה התערבות דיפלומטית של רוסיה, צרפת וגרמניה בתוצאות מלחמת סין-יפן הראשונה ובהסכם שנחתם בסופה, הסכם שימונוסקי. ההתערבות התבצעה ב-23 באפריל 1895.
הרקע והאינטרסים להתערבות
מלחמת סין-יפן, שהייתה בעיקרה מאבק על ההגמוניה בקוריאה, הייתה מן הגורמים לכניסת רוסיה לאזור, לחלל שהותירה סין. עיקר האינטרס הרוסי נסב על בניית המסילה הטרנס-סיבירית באזור ליאודונג, כחלק מהמאמצים לקצר את אורכה. כן חפצה רוסיה בנמל פורט ארתור אשר אינו קופא בחורף. כל זאת ועוד, היו לחלק מהאינטרס של האימפריה הרוסית בראשות הצאר ניקולאי השני, באזור דרום מזרח אסיה. אינטרס זה היה במהותו אימפריאליסטי ולחלק מהרצונות ההגמוניים הרוסיים והתחרות בין מעצמות אירופה השונות דאז.
שני הצדדים האחרים בברית, צרפת וגרמניה, התערבו בתוצאות המלחמה והסכם שימונוסקי בעיקר עקב לחץ רוסי. צרפת הייתה כבולה בברית הפרנקו-רוסית של 1892, בעוד לגרמניה היו אינטרסים משלה בסין.
שלוש המעצמות הגישו אולטימטום, תוך איום צבאי, שהביא את יפן לצאת מחצי האי ליאודונג, שהיה הישג משמעותי במלחמה, וכן לצאת מאזור מנצ'וריה ולמעשה גם מנמל פורט ארתור.
תוצאות ההתערבות
ב-5 במאי 1895, הכריז המדינאי היפני איטו הירובומי אשר היה מעורב בהסכם שימונוסקי (והיה לראש ממשלת יפן מאוחר יותר באותה שנה) על נסיגת יפן מחצי האי ליאודונג, זאת בתמורה לפיצוי כספי מסין.
דעת הקהל ביפן זעמה על הממשלה, אשר הואשמה בכישלון לשימור ההישג. היפנים הבינו כי רוסיה, בעלת הצי הקבוע והאינטרסים באזור, היא העומדת מאחורי ההתערבות, וכי לצרפת ולגרמניה אין אינטרסים ברורים להתערבות, כפי שיש לרוסיה. כנגד רוסיה עלו כעת קריאות נקם בקרב הציבור היפני. מול הממשלה התפתחה ביקורת פנימית, בייחוד על מדיניות-החוץ, הרפה מדי לטענתם של המבקרים. בין המבקרים ניתן היה למצוא עיתונאים, אנשי אקדמיה ופוליטיקאים וכן נעשה לצרכים אלה שימוש בתקשורת. קמו ביפן מספר ארגונים וקבוצות לאומניות, שהשמיעו את קולן למען פתרון מיידי, שעיקרו ביטול תוצאות ההתערבות המשולשת, קראו למלחמה עם רוסיה ואף להתפשטות יפנית אימפריאליסטית בכל אזור מזרח אסיה. הארגון הבולט בהם היה הארגון הימני הקיצוני קוקוריוקאי (או: אגודת הנהר אמור).
ההתערבות המשולשת והשלכותיה נחשבים לסיבה משמעותית וישירה לפרוץ מלחמת רוסיה-יפן בשנת 1904.
לקריאה נוספת
- רותם קובנר. המערכה הנשכחת: מלחמת רוסיה-יפן ומורשתה, מערכות וההוצאה לאור של משרד הביטחון, 2005.
- מירון מדזיני. מפורט ארתור עד הירושימה, עלייתו ונפילתו של המיליטריזם היפני. תל אביב: משרד הביטחון, 2006
- Okamoto, Shumpei, The Japanese Oligarchy and the Russo-Japanese War, New York: Columbia University Press, 1970
