הוביות
| מדינות | עומאן, תימן |
|---|---|
| אזורים | חצי האי ערב |
| דוברים | 500 |
| כתב | אין |
| משפחה | |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
הוביות (נקראת גם "הוביוט", "הווביוט", "הביוט" ו"הובי") היא שפה ממשפחת השפות הדרום ערביות. השפה מדוברת בדרום חצי האי ערב, ודומה יותר לשפות אתיופיות מאשר לערבית. השפה נמצאת בסכנת הכחדה וכיום היא מדוברת באזור קטן על הגבול בין תימן לעומאן. מספר דובריה מוערך בכ-500 איש, מהם כמאה בעומאן וכ-400 איש בתימן. השפה אינה משויכת לקבוצה חברתית מסוימת אלא היא תחומה באזור גאוגרפי מסוים שבו כולם דוברים אותה. היא כמעט ואינה נחקרת ביחס לשפות אחרות ממשפחתה ורוב המידע הקיים עליה מגיע דווקא ממחקרים על השפות השכנות לה, מהרי וג'יבאלי. קשה להגדיר במדויק את מעמדה הבלשני של השפה כיוון שדובריה לרוב מדברים אותה כאשר היא בלולה עם המהרי.
השפה תועדה לראשונה ב-1981, אף על פי שאזכורים שלה כשפה אופציונלית ולא כניב קיימים כבר מ-1970. בשנים האחרונות מספר מחקרים הוכיחו את קיומה של השפה כשפה עצמאית. המחקרים כיסו את מרבית ההיסטוריה של השפה ואת התרבות המועברת בה. אומנם יש שלד מחקרי, אך מחקר על שפה זו רחוק מסיום.
תפוצה גאוגרפית
כפי שהוזכר לעיל, ההוביות נמצאת על גבול שתי מדינות, ולכן דובריה באים מרקעים שונים. ניתן למצוא דוברים של השפה מצפון וממערב למרכזה הגאוגרפי, למשל, ישנם מספר כפרים של דייגים על חוף האוקיינוס ההודי בהם השפה נפוצה. ישנה פרשנות שגויה שההוביות היא ניב של הג'יבאלי או של המהרי. פרשנות זו נובעת מכך שדוברי ההוביות נמצאים במגע מתמיד עם דוברים מהשפות האחרות באזור. רוב דוברי ההוביות הם רב-לשוניים ודוברים את השפה הנפוצה של האזור בו הם נמצאים גם אם לא באופן שוטף.
סכנת ההכחדה
ההוביות נחשבת כשפה בסכנת הכחדה חמורה. מספר דובריה המדויק לא ידוע, אך מעריכים שמדובר במאות בודדות. רוב דובריה כיום הם בגיל מבוגר יחסית, כך שישנו חשש שהיכחדותה קרובה. האתר "אתנולוג" מסווג את השפה כשפה גוססת. כבר צוין לעיל שדובריה מבוגרים ללא סיכוי ללידת ילדים, ועקב כך סיכוייה של השפה לשרוד קלושים. הדרך היחידה שהשפה תוכל להישמר היא באמצעות חקיקה מטעם המדינות בהן נמצאים הדוברים; מצד קהילת הדוברים אין לה סיכוי לשרוד.
