הוד חפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוד חפר הוא מפעל לשחיטה ולעיבוד של מוצרי בשר הודו ובשר עוף, טריים וקפואים.

תולדות המפעל

בניית המפעל הושלמה בדצמבר 1974[1] והוא נחנך בטקס חגיגי באפריל 1975[2]. המפעל היה בבעלות של 51% של משקי גרנות ו-49% של מושבי השרון[3]. הוא זכה למעמד של מפעל מאושר והעסיק באמצע שנות ה-80 520 עובדים[4]. בשנת 1985 הוא ייצר כ-16,000 טון בשר שהיה כ-44% מכושר הייצור שלו והוא צבר גרעונות. בתקופה זאת המפעל הפעיל לחץ על חקלאי הסביבה כדי להכריח אותם לא לשלוח את העופות שלהם למשחטות אחרות[5].

בין השנים 1990-2005 הפעילה הוד חפר בשותפות עם חברת העוף המעולה את חברת "הוד מעולה שיווק"[6].

בסוף שנת 2007 רכשה גרנות, באמצעות חברת הבת שלה, אמבר, את חלקה של מושבי השרון והייתה לבעלים מלאים של החברה[7]. באוקטובר 2009 רכשה א.ת. שיווק את הוד חפר מידי חברת אמבר[8][9].

ב-6 בנובמבר 2014 אירעה דליפת גז מסוג אמוניה במפעל באזור עמק חפר. כתוצאה מכך נהרג הכבאי, המנוח רס"ר סאמר עסלי ז"ל מכפר קרע, בן 34 שנים, הותיר אחריו אלמנה ושני יתומים בני 4 שנים ושנה. בנוסף, 16 אנשים נפצעו בדרגות שונות.[10]

ב-7 באפריל 2015 אירעה דליפת גז מסוג אמוניה במפעל, מספר כבישים נסגרו לנסיעה.[11]

פרשת הכשרות

למפעל הוד חפר היה כשרות מהדרין בהשגחת הרב ורנר מחדרה. הרב דוד ורנר, בגיבוי הרבנות הראשית, אסר באפריל 2000 על משחטת "הוד מעולה" למכור עופות שנפסלו על ידי משגיחי הכשרות למעדניה שעסקה במכר של בשר לא-כשר ליהודים. המעדניה עתרה לבג"ץ ובעקבות זאת הסכימה הרבנות להעניק תעודת כשרות למשחטה גם אם תמכור למעדניה עופות לא כשרים, אולם קבעה שלא תנתן למשחטה כשרות מהדרין. בית המשפט העליון פסק כי פרקטיקה זו של הרבנות פסולה והורה להעניק להוד מעולה תעודת כשרות למהדרין[12]. לאחר פסיקת הבג"ץ העניקה הרבנות תעודת כשרות להוד מעולה, אך הודיעה בפרסום שלה שהדבר נעשה רק בהוראת בג"ץ. בעקבות זאת נתקבלו במשחטה ביטולים רבים של הזמנות והמשחטה עמדה בפני סכנה עסקית חמורה. המשחטה פנתה לרבנות והתחייבה שלא תמכור את העופות הלא כשרים למעדניה. המעדניה עתרה שנית לבג"ץ בדרישה שהמשחטה תחזור למכור לה את העופות הלא כשרים. השופט מישאל חשין, בפסק דין נוסף, הגיב בחריפות רבה על התנהלות הרבנות באומרו: ”בלשון המעטה... הרבנות הפרה באורח נחרץ וביודעין צו שיצא מלפני הבג"ץ בנושא ביצועו של חוק הכנסת.” יתר על כן חשין המליץ לכנסת לבטל את חוק איסור הונאה בכשרות בשל השימוש הבלתי ענייני שנעשה בו. במקום זאת יש, לדעתו, להסתפק בחוק הגנת הצרכן, שאוסר על הצגת מזון לצרכן בצורה שגויה. בנוסף, קרא חשין ליועץ המשפטי לממשלה לשקול העמדת אנשי הרבנות לדין על בזיון בית המשפט. עם זאת, הרבנות עמדה על דרישתה שמשחטות לא תמכורנה עופות לא כשרים ליהודים והמשחטה המשיכה לסרב למכור עופות לא כשרים למעדניה[13][14].

במאי 2013 הודיע הרב דוד יחיאל ורנר רב העיר חדרה, על הורדת רמת הכשרות של המפעל ממהדרין לרגילה[15], עקב כך הודיע הרב אליעזר מלמד שנכון שלא לאכול ממוצרי הוד חפר.[16] הרב אליעזר שמחה וייס, רב כפר הרא"ה והמועצה האזורית עמק חפר, שהמפעל מצוי בתחומו, מעניק כיום כשרות מהדרין למפעל. כמו כן יש בדיקה של עופות שמועברים מבד"צ לכשרות הרבנות.

הערות שוליים

  1. ^ שותפות ברוכה בין חקלאות ותעשייה, דבר, 29 באפריל 1975
  2. ^ נחנך מפעל שחיטה ובשר הוד חפר, דבר, 20 באפריל 1975
  3. ^ ארגון מושבי השרון מרחיב פעילותו, דבר, 28 במאי 1975
  4. ^ ב-1979 היו כ-450 עובדים, ראו: הוד חפר מייצא מוצרי בשר ב-10 מליון דולר, דבר, 11 במאי 1979
  5. ^ משה שוורץ, בערבות לא מוגבלת, 1995, עמודים 269-272
  6. ^ יעקב דרומי, מורטים את הנוצות זה לזה, 7 באפריל 2005, אתר הקיבוצים
  7. ^ נווית זומר, גרנות רכש 50% ממפעל הוד חפר, באתר ynet, 11 בדצמבר 2007
  8. ^ אילנית חיות, ‏תנובה רוכשת את חברת הוד חפר לפי שווי של 90 מיליון שקל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2009
  9. ^ הממונה הטילה תנאים מגבילים על מיזוג בין קורניש חן לבין הוד חפר, 7 בינואר 2010, הודעה לעיתונות של הממונה על הגבלים עסקיים
  10. ^ כבאי נהרג בדליפת אמוניה, ערוץ 7
  11. ^ בפעם השנייה ב-5 חודשים: דליפת אמוניה בעמק חפר
  12. ^ בג"ץ 7203/00 מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית
  13. ^ בג"ץ 77/02
  14. ^ אריה דיין, בבית הרב הראשי, בשעת לילה מאוחרת, נערך הדיון בדרכים לעקוף את בג"ץ, באתר הארץ, 22/09/02
  15. ^ ישי קרוב, הרב ורנר: כשרות הוד חפר - רגילה ולא מהדרין, 3 ביוני 2013, ערוץ 7. למכתב הרב ורנר בעניין.
  16. ^ להקפיד על עוף מהדרין, פורסם במדור 'רביבים', בעיתון בשבע, גיליון 547, ה' בתמוז ה'תשע"ג, ולאחר מכאן כתב הסבר מורחב לגבי הבעייתיות בקבלת פסולי בד"צ: לכתוב הלכה בדורנו, תחת הכותרת 'עופות מהדרין', פורסם במדור 'רביבים', בעיתון בשבע, גיליון 555, ט' באלול ה'תשע"ג
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0