הומאיון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.
מירזא נסיר א-דין בֵּג מוחמד ח'אן הומאיון (בפרסית: نصیر الدین محمد همایون 7 במרץ 1508 - 27 בינואר 1556) היה הקיסר השני של האימפריה המוגולית. שלט בין 26 בדצמבר 1530 – 17 במאי 1540 וחזר לשלוט מה-22 בפברואר 1555 ועד יום מותו.
חייו
לבאבור היו ארבעה בנים: הומאיון, כּאמְראן מירזא(אנ'), עסכרי מירזא(אנ'), הינדאל מירזא(אנ'). כל אחד מהבנים קיבל נתח מהממלכה שהוריש באבור. הומאיון ירש את נחלות אביו בתת-היבשת ההודית וקבע את אגרה בעיר הבירה שלו. כּאמְראן מירזא ירש את הנחלות הצפוניות קאבול ולאהור והפך ליריבו החזק ביותר של הומאיון.
ב-1540 פלש הקצין הלודי לשעבר, שיר שאה סורי(אנ') בראש כוח פשטוני לנחלותיו של הומאיון וכבש את דלהי. ב-17 במאי 1540 נחל צבאו של הומאיון מפלה בקרב שליד קנוג'(אנ') (כ-200 ק"מ מזרחית לאגרה).
הומאיון ואחיו הינדאל נמלטו ללאהור וביקשו מקלט אצל אחיהם כּאמְראן מירזא וכך התאחדו כל ארבעת האחים בלאהור, שם פגש הומאיון בחמידה באנו ביגום(אנ'), בתו בת ה-14 של אחד ממוריו של אחיו הצעיר הינדאל, והתחתן איתה. כוחותיו של שיר שאה הגיעו לסירהינד(אנ') שבפנג'אב, וכּאמְראן שנתמך על ידי עסכרי החליט על שיתוף פעולה עם שיר שאה סורי בתמורה להחזרת פנג'אב. לכן ברחו הומאיון ואשתו ההרה דרך מדבר טהאר אל שליט סינד, מחוז לידתו של באבור, שם נולד בנו אכבר. בסינד גייס צבא שהורכב מחיילים סינדהים(אנ') ובלוצ'ים(אנ') לצד שרידי נאמניו מהצבא המוגולי, איתם יצא לכבוש את קנדהאר ואחר כך את קאבול.
ב-11 ביולי 1543 חצה הומאיון בראש כוחותיו את נהר האינדוס, כּאמְראן מירזא שלח צבא בפיקוד עסכרי מירזא לעצור את צבאו של הומאיון, כוחותיו של עסכרי הגיעו למחנה העורפי של הומאיון, שם מצאו את אכבר בן 14 החודשים והמינקת שלו מאהַם אנגה(אנ'), ולקחו אותם לחצרו של כּאמְראן. הומאיון נסוג עם אשתו וקומץ מחייליו להראט, משם עבר לקזווין שם פגש את השאה שהתיר לו להמיר את דתו מאסלאם סוני לאסלאם שיעי ולהישאר באיספהאן כאורח של החצר הספווית.
ב-1545 מת שיר שאה סורי ובנו אסלאם שאה סורי(אנ') ירש את הממלכה. השליט הספווי תהמאספ(אנ') סייע להומאיון בתמורה להבטחה שהומאיון ימסור לו את קנדהאר.
הומאיון יצא בראש צבא קטן, כבש את קנדהאר מידי אחיו עסכרי ומסר אותה לשאה הספווי. עסכרי יצא לחג' ומת בפאתי דמשק. הומאיון ארגן מחדש את צבאו, זכה לנאמנותם של קציני הצבא של עסכרי ושל אצילים מוגולים אחרים ויצא לכיוון קאבול, בה שלט אחיו כּאמְראן. בנובמבר 1545 הגיעו הומאיון ואשתו לפאתי קאבול, שם זכו להתאחד עם בנם אכבר, אותו לא ראו כשנתיים. בתקופה זו טיפלה בו המינקת שלו, שהפכה לאימו המאמצת. אחרי ניסיון נוסף של כּאמְראן לתפוס את השלטון, שלח אותו הומאיון לחג' וכּאמְראן מת ב-1557 במהלך העלייה לרגל בפאתי מכה.
ב-1554 מת אסלאם שאה סורי, בנו ויורשו בן ה-12, פירוז שאה סורי (אנ') נרצח ימים מספר לאחר מכן על ידי בן-דודו מוחמד עאדִל שאה(אנ') שתפס את כס המלוכה והודח על ידי גיסו, מושל אגרה, אבראהים שאה סורי(אנ') שהודח על ידי סיכַּנדר שאה סורי(אנ').
הומאיון ניצל את חולשת ממלכת סורי ותפס מחדש את לאהור בפברואר 1555. סיכּנדר שלח צבא להילחם בצבאו של הומאיון אולם צבא סיכנדר הובס בקרב ליד מצ'יברה(אנ'). ב-22 ביוני הוביל סיכנדר עצמו כוח צבאי והובס בקרב ליד סירהינד. בכך הוסר החסם האחרון שמנע את כניסת הומאיון לדלהי. ב-23 ביולי 1555 הכתיר עצמו הומאיון מחדש בדלהי.
ב-27 בינואר 1556 מעד הומאיון במדרגות, נחבל בראשו ומת. בנו בן ה-13, אכבר מונה כיורשו והוכתר ב-14 בפברואר 1556.
קישורים חיצוניים
- הומאיון באנציקלופדיה בריטניקה
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
