לדלג לתוכן

הוריקן אלה (1978)

ערך טוב
מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
הוריקן אלה
הוריקן אלה בשיאו הראשוני מדרום-מזרח לכף האטרס ב-1 בספטמבר 1978.
הוריקן אלה בשיאו הראשוני מדרום-מזרח לכף האטרס ב-1 בספטמבר 1978.
סוג הוריקן
תאריך התחלה 30 באוגוסט 1978
תאריך סיום 5 בספטמבר 1978
משך האסון 30 באוגוסט 19785 בספטמבר 1978 (7 ימים)
עוצמה 4 בסולם ספיר-סימפסון
מהירות הרוח 220 קמ"ש
לחץ נמוך 956 מיליבר
הרוגים ללא
נזק ללא

הוריקן אלה היה ההוריקן החזק ביותר שתועד במים הקנדיים. הוא נוצר ב-30 באוגוסט 1978, מדרום לברמודה, והתחזק במהירות כשהוא נע בכיוון מערב-צפון-מערב. עד 1 בספטמבר הגיע הוריקן אלה לרוחות במהירות של 201 קילומטרים לשעה והיה צפוי לעבור קרוב לגדות החיצוניות (אנ') של קרוליינה הצפונית. ההוריקן נשאר נייח למשך כ-24 שעות, ומאוחר יותר פנה לצפון-מזרח הרחק מהחוף. ב-4 בספטמבר, הגיע הוריקן אלה לדרגה 4 בסולם ספיר-סימפסון מול חופי נובה סקוטיה. לאחר מכן היא נחלשה, עברה דרום-מזרחית לניופאונדלנד לפני שנספגה בציקלון חוץ-טרופי גדול.

המרכז הלאומי להוריקנים פרסם התרעה על הוריקנים בצפון קרוליינה עקב כמות האנשים הגדולה שהייתה צפויה להגיע במהלך חגי סוף השבוע. כתוצאה מפרסום ההתרעה חלה ירידה משמעותית בתיירות, אם כי לא אירע מזג אוויר קשה משמעותי לאורך הגדות החיצוניות. דווח על גלים גבוהים ובליה חופית קלה, אך לא נרשמו מקרי מוות, פציעות או כל נזק מאלה. עד שההוריקן חלף על פני ניופאונדלנד, הרוחות החזקות ביותר נשבו מדרום-מזרח למרכז, וכתוצאה מכך לא דווח על השפעה משמעותית על קנדה.

היסטוריה מטאורולוגית

מפה המתארת את מסלול הסופה ועוצמתה, לפי סולם ספיר-סימפסון

לקראת סוף אוגוסט 1978 נעצרה חזית קרה (אנ'), התפזרה על פני מערב האוקיינוס האטלנטי והובילה ב-28 באוגוסט להפרעה טרופית דרום-מזרחית לברמודה. עקב כך החלה זרימת אוויר בשקע וב-30 באוגוסט התפתחה (אנ')) לשקע טרופי כ-840 קילומטרים דרום-דרום-מזרחית לברמודה. השקע, המצוי מדרום לרכס הסובטרופי (אנ'), נע בהתמדה לכיוון מערב-צפון-מערב, והגיע לדרגה של סופה טרופית כ-18 שעות לאחר היווצרותו, בהתבסס על תצפית ספינה בקרבת מקום.[1] ב-30 באוגוסט 1978 בשעה 22:00 לפי זמן אוניברסלי מתואם, יצר המרכז הלאומי להוריקנים (NHC) התראות במערכת,[2] אך שלוש שעות לאחר מכן, כאשר התבררה התחזקותה המהירה, היא שודרגה לסופה טרופית אלה.[3]

הסופה הטרופית אלה התעצמה במהירות והגיעה למעמד של הוריקן בסוף 31 באוגוסט, בהתבסס על אישור מדיווחי ספינות בקרבת מקום וטיסת ציידי הוריקנים (אנ').[1] באותה עת, ההוריקן לא היה צפוי להגיע לקרוליינה הצפונית אלא לפנות לכיוון צפון-מזרח, ולעבור עד 80 קילומטרים מהיבשה.[4] ב-1 בספטמבר, הגיע הוריקן אלה לעוצמת שיא ראשונית של 201 קילומטרים בשעה, והוגדר כהוריקן משמעותי (אנ') בדרגה 3 בסולם ספיר-סימפסון. במקביל, אפיק ברומטרי (אנ') בגלים קצרים הגיע לחוף המזרחי של ארצות הברית. האפיק הברומטרי גרם להוריקן להאט ולפנות מעט צפונה, והרכס (אנ') מאחורי השקע גרם להוריקן אלה להיות כמעט נייח למשך 24 שעות.[1] בעקבות כך פחת האיום כלפי חוף צפון קרוליינה ובמקביל פחתו הרוחות ככל שפחתה ההסעה.[5]

ב-3 בספטמבר נוצר שקע נוסף בחופי ארצות הברית ואפשר להוריקן להאיץ לכיוון צפון-מזרח דרך הרכס המצטמצם.[1] באותו זמן, הרוחות ירדו ל-130 קילומטרים בשעה,[1] אף על פי שחזאים ציפו שחוסר היציבות הברוקלינית ישמור על חלק ניכר מעוצמת הציקלון שנותרה.[6] במקום להיחלש שוב, ההוריקן החל להתחזק משמעותית. ב-4 בספטמבר, הוריקן אלה הגיע שוב לדרגת הוריקן משמעותי, ומאוחר יותר באותו יום הגיע לשיאו עם רוחות של 220 קילומטרים לשעה. באותו זמן היה במיקום של כ-539 קילומטרים דרומית להליפקס, נובה סקוטיה, ורוחות השיא שלו נמדדו על ידי ציידי הוריקנים.[1] עובדה זו הפכה אותו להוריקן החזק ביותר שתועד אי פעם במים הקנדיים.[7] ההיחלשות החלה מיד לאחר הגעתו לעוצמת השיא עקב טמפרטורות מים קרירות יותר.[1] ב-5 בספטמבר חלף הוריקן אלה קרוב מאוד לכף רייס (אנ'), אף על פי שהרוחות החזקות ביותר היו דרומית וממזרח למוקד ההוריקן.[8] זרימת החום הנלווית נעלמה לחלוטין מהמרכז,[9] וההוריקן הפך לציקלון חוץ-טרופי (אנ') כשהוא נספג על ידי מערכת גדולה יותר בקווי רוחב בינוניים.[1]

הכנות והשפעה

הוריקן אלה זמן קצר לאחר עוצמת השיא שלו ב-4 בספטמבר, מדרום לקנדה

ב-1 בספטמבר, כאשר הוריקן אלה התחזק לשיא עוצמתו הראשון, צפה המרכז הלאומי להוריקנים כי מסלולו יעבור ליד חופי קרוליינה הצפונית. כתוצאה מכך, פרסם המרכז אזהרת הוריקן (אנ') עבור הגדות החיצוניות (אנ') של קרוליינה הצפונית.[1] משרד שירות מזג האוויר הלאומי (אנ') של כף האטרס ביקש מתחנות הרדיו והטלוויזיה באזור המאוים להמשיך לשדר מעבר לשעות הרגילות, על מנת להעביר עדכוני סופה לאנשים באזור.[10] בנוסף פרסמה סוכנות כף האטרס אזהרה לכלי שיט קטנים להישאר בנמל, וגם לאנשים שעשויים להיות מושפעים מהאירוע "לשמור על ערנות [ולהתעלם] משמועות".[11] עקב האיום, אתרי קמפינג באי אוקראקוק (אנ') ובכף לוקאאוט (אנ'), ששניהם נגישים רק באמצעות מעבורת, נסגרו כדי לצמצם זמנית את אוכלוסייתם.[12]

בסופו של דבר ההוריקן לא התקרב באופן מסכן אל החוף[1] והגשמים הכבדים וסופות הרעמים נותרו במרחק של לפחות 80 קילומטרים מהחוף.[13] בעודו כמעט נייח יצר הוריקן אלה גלים בגובה 1.5 עד 2.7 מטרים, כמו גם זרמי ים לאורך החוף.[14] משב הרוח החזק ביותר שהורגש מהסופה על היבשה היה ב"דיימונד שואל לייט" (אנ') במהירות 50 קילומטרים לשעה. הגלים הגיעו לדיונות שלאורך רוב החופים,[15] וגרמו לסחף חופים קל. החול שנסחף חזר תוך מספר ימים.[16] צפונה יותר, לאורך חוף וירג'יניה, לא דווח על גלים גבוהים או חזקים, דבר שנחשב חריג בהתחשב בקרבתו של ההוריקן למדינה.[17]

בסופו של דבר, ההשפעה המשמעותית ביותר של ההוריקן הייתה הירידה המשמעותית בתיירות.[1] סוף השבוע של יום העבודה הוא בדרך כלל השבוע המשמעותי האחרון של עונת התיירות בקיץ, ובדרך כלל, אנשים רבים נופשים לאורך הגדות החיצוניות. עקב תצפית ההוריקן הייתה תנועת התיירים דלילה, ועסקים ומלונות רבים דיווחו על רמת עסקים פחותה באופן משמעותי מהרגיל. חזאי בשירות המטאורולוגי הלאומי אמר כי אזהרת ההוריקן נכנסה לתוקף בגלל "אלפי אנשים שזרמו פנימה ורק כביש יציאה אחד מגדות החיצוניות, [והם] לא יכלו לחכות עד הרגע האחרון".[18] אותו חזאי ציין כי "התראה" פחות מאשר מעקב הוריקן "הייתה בשימוש [במהלך אלה]".[15]

לא דווח על השפעה משמעותית בקנדה[1] מכיוון שהרוחות החזקות ביותר היו מדרום וממזרח למוקד ההוריקן.[8] לפני הגעת הסופה פרסם משרד תחזית מזג האוויר של ניופאונדלנד אזהרת הוריקן לדרום-מזרח ניופאונדלנד.[19] תנועת המעבורות בין נובה סקוטיה לניופאונדלנד השתבשה, וסירות ברחבי האזור נשלחו חזרה לנמל. כמות הגשם הייתה קלה למדי, והגיעה לשיא של 61 מילימטרים בדרום-מזרח ניופאונדלנד, ורוחות מתמשכות הגיעו ל-114 קילומטרים בשעה בכף רייס (אנ').[7]

הוריקן אלה עורר פחד בקרב מהנדסים שעבדו בחשאי על תיקון פגם מבני במרכז סיטיקורפ בניו יורק, מכיוון שהרוחות העזות היו עלולות לגרום להתמוטטות הבניין.[20] באותם ימים, עבודות ריתוך לוחות פלדה כבדים מעל מחברי הברגים של אלכסוני הרוח בחזיתות הבניין היו בעיצומן. לבסוף, ההוריקן שינה את מסלולו ולא התקרב לניו יורק ועבודות חיזוק הבניין הושלמו ללא חשש.[21]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 Miles B. Lawrence (1978). "Hurricane Ella Preliminary Report". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-27.
  2. Frank (1978-08-30). "Tropical Depression Advisory". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-27.
  3. Hebert (1978-08-30). "Tropical Storm Ella Special Advisory One". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-27.
  4. Miles Lawrence (1978-08-31). "Hurricane Ella Discussion". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-28.
  5. Pelissier (1978-09-02). "Hurricane Ella Discussion". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-28.
  6. Pelissier (1978-09-03). "Hurricane Ella Discussion". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-28.
  7. ^ 7.0 7.1 Canadian Hurricane Centre (2010-09-14). "1978-Ella". Retrieved 2010-11-01.
  8. ^ 8.0 8.1 John Hope (1978-09-05). "Hurricane Ella Advisory 24". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-28.
  9. Miles Lawrence (1978-09-05). "Hurricane Ella Discussion". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-28.
  10. A.J. Hull (1978-09-01). "Special Request to East North Carolina and Southeast Virginia". Cape Hatteras National Weather Service. Retrieved 2010-03-29.
  11. Cape Hatteras National Weather Service (1978-09-01). "Hurricane Ella Local Statement Number 3". National Oceanic and Atmospheric Administration. Retrieved 2010-03-29.
  12. Cape Hatteras National Weather Service (1978-09-02). "Hurricane Ella Local Statement Number 6". National Oceanic and Atmospheric Administration. Retrieved 2010-03-29.
  13. Cape Hatteras National Weather Service (1978-09-02). "Hurricane Ella Local Statement Number 10". National Oceanic and Atmospheric Administration. Retrieved 2010-03-29.
  14. Cape Hatteras National Weather Service (1978-09-02). "Hurricane Ella Local Statement Number 12". National Oceanic and Atmospheric Administration. Retrieved 2010-03-29.
  15. ^ 15.0 15.1 A. J. Hull (1978-09-07). "Preliminary Report on Hurricane Ella". National Oceanic and Atmospheric Administration. Retrieved 2010-03-29.
  16. Albert R. Hinn (1978-09-07). "Information for Hurricane Ella Survey Report". Wilmington National Weather Service. Retrieved 2010-03-29.
  17. Terry Ritter (1978-09-06). "Storm Report, Hurricane Ella". Norfolk National Weather Service. Retrieved 2010-03-29.
  18. Coastland Times (1978-09-07). "News Clippings about Hurricane Ella". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-29.
  19. Gilbert Clark (1978-09-04). "Hurricane Ella Advisory 22". National Hurricane Center. Retrieved 2010-03-29.
  20. Werner, Joel (17 April 2014). "The Design Flaw That Almost Wiped Out an NYC Skyscraper". Slate.
  21. Werner, Joel (April 17, 2014). "The Design Flaw That Almost Wiped Out an NYC Skyscraper". Slate. Archived from the original on April 17, 2014. Retrieved April 17, 2014.

הוריקן אלה (1978)42016249Q5947484